עורך מודיעין ניוז אביב רון מסיים את עבודתו במקומון, כתב חדשות מודיעין יואל תמנליס חזר בו מכוונתו לעבור לגל-גפן, על הכותרות התלושות ב”ידיעות מודיעין” וכיצד דוברות הפראבדה של ביבס ממשיכה למכור לנו לוקשים, וכיצד אף אחד מהמקומונים לא פרסמו מילה על המכרז התמוה לגזברית העירייה – לפחות באחד מהמקומונים היעדר הסיקור נבע מחשש לחשיפה לתביעת מהעירייה. “עיתונות אמיצה”…

להלן מקבץ ידיעות המתייחסות לתקשורת המקומית:

אביב רון, עורך “מודיעין ניוז”, מסיים את עבודתו במקומון

למודיעין-ווטש נודע כי אביב רון, אשר עורך את מודיעין ניוז בשנים האחרונות יסיים בקרוב את עבודתו במקומון. על פי השמועות הסיבה לסיום עבודתו של אביב רון נעוצה בהתדרדרות היחסים בינו לבין אלי דנון, מו”ל והבעלים של מודיעין ניוז. כתבים לשעבר בניוז שעבדו במקומון בתקופתו של רון לא הסתירו את נחת רוחם מעזיבתו של אביב רון. השאלה כעת היא מי ימונה לעורך החדש של הניוז במקומו של רון?

יואל תמנליס חזר בו מכוונתו לעבור לגל-גפן

יואל תמנליס אשר היווה העורך המייסד של “חדשות מודיעין” במשך כשנתיים וחצי, ובחצי שנה האחרונה שימש במקומון כתב מן השורה, יעבור בקרוב לעבוד ככתב מן השורה בגל-גפן מודיעין, אותו עורך איציק גרפל.

זהו מעבר הזוי למי שמכיר את מערכת היחסים המתוחה בין גרפל לתמנליס, אשר גרפל נטר לו טינה במשך זמן רב מאחר ותמנליס סרב לפנות לגרפל את הג’וב של עורך “חדשות מודיעין” אשר גרפל ארגן לו לשיטתו כמשמורת זמנית עד לאחר סיום עיסוקיו במטה הבחירות של מרחב. יהיה מעניין לראות כיצד תמנליס יקבל את סגנון העריכה הפולשני של גרפל.

המעבר לגל-גפן תמוה גם מכיוון שתמנליס הביע לעתים מזומנות בוז ולגלוג לפורמט הקטן וה”פליירי” כלשונו של גל-גפן. כך למשל כתב תמנליס בפורום מודיעין בתפוז בינואר אשתקד כאשר גרפל התמנה לעורך גל-גפן:

“לו אני הייתי מקבל את התפקיד בגל גפן, הדבר הראשון שהייתי עושה זה לשכנע את הבעלים לשנות את הפורמט הקטן וה"פליירי" שלו. אני לא מכיר אף עיתון שמכבד את עצמו שמופיע בפורמט כזה. כואב לי כל פעם מחדש לראות תושבים שפותחים את תיבת הדואר שלהם, ומשליכים את ערמת הפליירים ישירות לפח הזבל בלי להביט בהם, כשבתוך הקובץ הזה מצוי גם העיתון. חבל.”

יואל תמנליס הוא הכתב השני הנוטש את “חדשות מודיעין” לטובת מקומון אחר בעיר (קדמה לו עמליה שנוולד שעברה לפני כמה חודשים ל”העיר ערי מודיעין”) לאחר השינויים במקומון לפני כחצי שנה שכללו את מינוי דנה יופה לעורכת המקומון ומינויה של דורית עוז גרוס למנהלת המקומון.

תמנליס יחליף את הכתבת שושי ז’וקוב שעוזבת את גל-גפן לאחר התנסות עיתונאית במשך כשנה, וזאת לטובת העסק המשפחתי. הסיקור המפורט, היסודי והמדוייק של ישיבות המועצה על ידי ז’וקוב יחסר מאוד.

עדכון מה-5 לדצמבר 2011: למודיעין ווטש נודע כי יואל תמנליס חזר בו מכוונתו לעבור לגל-גפן בשל ”חילוקי דעות מקצועיים” שהתגלעו עם עורך גל-גפן מודיעין, איציק גרפל. זה היה זריז

כותרות תלושות ב”ידיעות מודיעין” ודוברות הפראבדה של ביבס ממשיכה למכור לוקשים

תמיד משעשע אותי לראות את הכותרות של “ידיעות מודיעין”, אשר לעתים אין להם שום קשר לטקסט הכתבה. ראו למשל את הידיעה להלן שפורסמה השבוע ב”ידיעות מודיעין”.

הידיעה מסקרת תלונות של הורים לילדים בתנועת הנוער “בני עקיבא” אשר השומרים לא אפשרו להם להכנס לאולם לצפות במופע שילדיהם עמלו עליו זמן רב. בכותרת הידיעה נכתב כי העירייה טענה כי לא היה ניתן לחרוג מהכמות המותר במקום, אולם אין לטענה זאת זכר בתגובת העירייה המובאת בסיום הכתבה.

דוברות הפראבדה של ביבס טענה בתגובה בכתבה לעיל ביכול לא היתה שום בעיה, שכן לדבריה האורחים הופנו למקומות פנויים שהיו בשורות האחוריות של האולם. זאת בעוד כאמור בגוף הכתבה הוסבר כי כי עשרות הורים נאלצו להישאר בחוץ משום שהשומרים סגרו גם את הכניסות הצדדיות לאולם.

תגובה אורווליאנית זו הזכירה לי את תגובות דוברות הפראבדה של ביבס ביוני 2010 לאחר שביבס מנע את כניסת פעילי שמיים נקיים לישיבת המועצה בה התקיימה הצבעה על הצעה לסדר שיזמו “שמיים נקיים” לעתור לבג”ץ נגד החלטת רת”א להקים נתיב נחיתה בשמי העיר -החלטה אשר ביבס קיבל אז בהסכמה. גם אז דוברות הפראבדה טענה כביכול אופשרה כניסה לכל התושבים שביקשו להיכנס, בעוד שתושבים שהמתינו בחוץ העידו כי דוברות הפראבדה של ביבס כהרגלה אינה דוברת אמת.

שתיקת הכבשים

כתבתי במודיעין ווטש מספר פעמים על תופעת איתרוגו של ביבס על ידי המקומונים. נחשו כמה מקומונים כתבו על המכרז התמוה לתפקיד גזברית העירייה בו מתוך כ-70 מועמדים זכתה שוב בדרך פלא דווקא המועמדת של ביבס, שבי דרעי, המשמשת כיום כסגנית ומ”מ גזברית העירייה, כאשר הועלו ספקות האם דרעי עומדת בדרישות הסף והאם היא עדיפה על שאר 70 המתמודדים למשרה?

אף לא אחד מהמקומונים כתב על המכרז התמוה לתפקיד גזבר העירייה, תפקיד מרכזי ביותר בעירייה.

שאלתי נציגים משני מקומונים מדוע עיתונם לא כתב על הפרשה. נציג אחד השיב כי הם תכננו לכתוב על כך אולם הכתבה לבסוף לא אושרה לפרסום בשל חשש מחשיפה לתביעה משפטית. הנציג מהעיתון השני השיב כי העיתון לא פרסם ידיעה על המכרז לתפקיד הגזברית משום שהוא תומך במינויה של שבי דרעי לתפקיד, ולא מעניין אותו כלל זכות ההתמודדות השווה של 70 המועמדים האחרים.

עיתונות אמיצה, ללא משוא פנים

על המציאות הדמיונית עליה מדווח מודיעין ניוז לקוראיו, וכיצד הנוהג המגונה של מודיעין ניוז לפרסם תמונות ללא מתן קרדיט לצלם עלה למודיעין ניוז 25,000 ש”ח.

פתחתי השבוע את מודיעין ניוז והתפוצצתי מצחוק: עמוד השער של העיתון מודיע בחגיגיות על כך שכביכול מסלול 30 בנתב”ג יצא מפעילות, בעוד שהאמת היא שטיסות ינחתו במסלול 30 עד 1.9.11 והשימוש במסלול 30 יימשך מיד בתום השיפוצים בעוד כשנתיים. בעמוד 14 עורך הניוז אביב רון מהלל את ראש העיר בגין ״נסיונותיו הכנים״ לעצור את נתיב הנחיתה, בעוד שהחלטת רת״א באפריל אשתקד על הפעלת נתיב נחיתה בלתי מוגבל בשמי העיר התקבלה בהסכמתו המלאה של ביבס. בעמוד 18 הניוז עשה העתק הדבק להודעת הדוברות של העירייה בנושא סיום שיפוץ מסלול 26, על שלל הסילופים בה.

בעמוד 22 כותרת הניוז זועקת כביכול הוחלט על ביטול תאגידי המים בעוד שלהד”מ. בכתבה מופיעה תמונה של יו”ר תאגיד “מי מודיעין” עופר גלנץ משיט יאכטה ומתחת לתמונה נכתב “ישוט למקום אחר”, וצויין כי מדובר בצילום פרטי. בתחתית הכתבה נכתב “תגובות ממי מודיעין בהקשר זה קשה היה לקבל” בטענה שמנכ”ל מי מודיעין ירון רן הודיע על סיום תפקידו – אולם רן יפרוש לא לפני 1.9.11 וכמו כן יש ב”מי מודיעין” דוברת ושמה לימור קליפה האמונה מטעם “מי מודיעין” על מתן תגובות לעיתונות. כמו כן נטען שתגובתו של יו”ר מי מודיעין עופר גלנץ לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון.

פניתי לגלנץ ושאלתי אותו האם הוא סרב להגיב לפניית “מודיעין ניוז” והאם הניוז ביקש את רשותו להשתמש בתמונה פרטית שלו? גלנץ ענה כי הוא מסר תגובה לניוז בו ביום שבו קיבל את בקשת מודיעין ניוז לתגובתו, וכי אף אחד ממודיעין ניוז לא ביקש ממנו רשות להשתמש בתמונה הפרטית שלו אשר נלקחה מאלבום התמונות שלו בפייסבוק.

התייחסתי במודיעין-ווטש מספר פעמים בעבר לנוהג המגונה של מודיעין ניוז לפרסם תמונות ללא מתן קרדיט לצלם (ראו דוגמא כאן , וגם כאן), אולם המודיעין ניוז אינו לומד דבר. בחודש שעבר חייב בית המשפט השלום ברמלה את מודיעין ניוז ואת הבעלים שלו, אלי דנון, בתשלום 25,000 ש”ח פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים ושכר טרחת עורכי דין לצדדים המעורבים, לאחר שמודיעין ניוז פירסם תמונה של צלם העיתונות מידן בן יואש, ללא ציון שמו של הצלם וללא רשותו.

התמונה המדוברת תיעדה תאונת דרכים קטלנית שהתרחשה במרץ 2007 בצומת גינתון בה נהרגו שישה נוסעים. הצלם מידן בן יואש הגיע לזירת התאונה כמתנדב בארגון הצלה, ולאחר שראה שיש במקום מספיק צוותים רפואיים לטפל בנפגעים החל לצלם תמונות מהתאונה. את התמונות העביר הצלם לעיתון "מעריב" ולאתר האינטרנט של מעריב תמורת תשלום. כמו כן העביר הצלם מס' תמונות למר משה סדיה,כנציג ארגון הצלה. מר סדיה העביר את התמונות במייל לכתב העיתון "מודיעין ניוז" יהושע אשכנזי, וציין במכתבו כי מידן בן יואש המופיע באחת התמונות הוא הצלם.

מחקירתו של יהושע אשכנזי בבית המשפט עלה שאשכנזי הכיר את בן צידון כצלם עיתונות מעבודות קודמות ששניהם היה נוכחים בהם בעבר. אולם מודיעין ניוז פרסם ב-15.3.07 כתבה על תאונת הדרכים הנ”ל במסגרתה הוא פרסם את אחת מהתמונות הנ”ל, מבלי לציין את שם הצלם ומבלי לבקש את רשותו.

מודיעין ניוז טען להגנתו בבית המשפט כי בעת שקיבלו את התמונות ממר סדיה הם הבינו שהם יכולים להשתמש בתמונות כרצונם לאור ניסיון העבר עם ארגון הצלה, והניוז ניסה לגלגל את האחריות על מר סדיה ועל עמותת ידידי הצלה מודיעין.

אולם השופט זכריה ימיני הוא שופט ממולח. לפני שלוש שנים השופט ימיני לא קנה את הסיפורים של עמיקם אורן והרשיע אותו בעבירת בניה, והשופט ימיני גם לא קנה את הסיפורים של המודיעין ניוז. השופט חייב את אלי דנון והניוז לשלם לצלם מידן בן יואש פיצוי של 15,000 ש”ח ו-5,000 ש”ח שכר טרחת עורכי דין, כאשר הנסיון של הניוז לגלגל את האחריות למר סדיה ולעמותת ידידי הצלה מודיעין רק עלה לדנון ולמודיעין ניוז בתשלום 5,000 ש”ח נוספים שכר טרחת עורכי דין. סה”כ 25,000 ש”ח פלוס הוצאות משפט.

האם מודיעין ניוז ילמד סוף סוף לקח ויתן קרדיט לצלמים אשר בתמונותיהם הוא משתמש?

מודיעין-ווטש חושף: רשות המים מסרה ליועמ”ש “מי מודיעין” כבר לפני כשלוש שנים כי על מנכ”ל מי מודיעין לסיים את תפקידו ביולי 2010, אך באופן פלאי מידע זה לא הגיע לידי דירקטוריון “מי מודיעין”. יועמ”ש “מי מודיעין” הוחלף לאחרונה בשקט בשקט ובימים הקרובים אמור להיכנס לתפקידו יועמ”ש חדש. היה נתק מוחלט בין רשות המים לבין דירקטוריון מי מודיעין וראש עיריית מודיעין, אשר הילכו כסומים באפילה ולא ידעו כי המנכ”ל אותו הם מינו צריך לסיים את תפקידו ביולי 2010 – בעוד ירון רן נהנה מההפקר. כמו כן על קשיי הבנת הנקרא של המודיעין ניוז, כיצד הוא משחק ב”נדמה לי” וכיצד ברוב כשרונו הניוז שוב הצליח לחרבן את הסקופ שהיה לו ביד

לפני כשבוע פורסמה במודיעין ניוז כתבה של חנה שטרן על התפטרותו של ירון רן מתפקיד מנכ”ל מי מודיעין. להלן כותרת הכתבה:

צחקתי בקול למקרא הנ”ל, שכן כזכור יו”ר דירקטוריון “מי מודיעין” עופר גלנץ פעל נמרצות כדי להדיח את מנכ”ל “מי מודיעין” ירון רן מתפקידו, ובנובמבר אשתקד לאחר שגלנץ לא הצליח לשכנע את הדירקטוריון לערוך שימוע לרן, הגיש גלנץ על רקע זה מכתב התפטרות לביבס. אז מה פתאום שגלנץ “יפציר” ברן להישאר? חליפת המכתבים המנומסים בין גלנץ לרן יועדה בוודאי לשמור על כבודו של רן ותו לא, אך זה כנראה ניואנס עדין מדי בשביל הניוז

בתחילת הכתבה נכתב:

“רן הוא ממקימי תאגיד "מי מודיעין", אך משזרם תלונות התושבים על התאגיד התגבר, התבקש לא אחת לפרוש מהתפקיד אך סירב לעשות כן.”

אולם שתי פסקאות לאחר מכן כתוב:

“הודעת רן לא הפתיעה איש. אולי רק העיתוי.”

שוב צחקתי בקול. הודעת ההתפטרות היתה בהחלט הפתעה גדולה, שכן כאמור רן התבצר היטב בתפקידו וסירב להיפרד ממנו, כפי שיתחוור היטב גם בהמשך הכתבה. אבל העיקר שמודיעין ניוז קבעו בפסקנות שהודעת ההתפטרות “לא הפתיעה איש” – קביעה מופרכת האופיינית ל”אמינות” פרסומי הצהובון. מן הסתם מטרת קביעה מופרכת זו של הניוז היתה לגמד את הסקופ של “חדשות מודיעין” שפרסם את דבר ההתפטרות של רן שבוע לפני מודיעין ניוז. מודיעין ניוז משחק ב”נדמה לי”

בהמשך הכתבה יש התייחסות לתכתובת של גלנץ עם רשות המים הממונה על תאגידי המים, בה ביקש גלנץ מרשות המים להתייחס למהו מועד סיום כהונתו של רן על פי התקנות. רשות המים השיבה כי כהונתו של רן היתה צריכה להסתיים לפני כמעט שנה, ביולי 2010, אך למרות זאת רן התחמק מכך בתואנות שונות.

מתוך הכתבה:

עוד נרשם לגבי רן, כי לאחר תום כהונתו, לפני כעשרה חודשים, ועל רקע התמהמהותו מלפרוש מתפקידו כמתחייב, ביקש הממונה להיפגש עם רן על מנת לסיים את כהונתו ולוודא התחלת תהליך לאיתור מנכ"ל חדש, או, לחלופין, חידוש מינויו של רן, הכל כפי שיחליט הדירקטוריון.
פגישה זו לא יצאה לפועל. ברשות המים הדגישו כי הדבר קרה בעקבות ביטולים חוזרים ונשנים מצד רן בתואנות שונות.

ברשות המים גם הדגישו כי במצב זה של התמהמהות, היה על דירקטוריון התאגיד לפעול לאלתר לאיתור מנהל חדש או לחידוש מינויו של רן.

לפי המשפט האחרון הנ”ל בכתבה, רשות המים מאשימה למעשה את דירקטוריון “מי מודיעין” במחדל בכך שלא פעלו מאז יולי 2010 להחלפת המנכ”ל. זו בהחלט טענה מעניינת, אולם עיון במכתב התשובה של יועמ”ש רשות המים שנשלח ב-5 לאפריל 2011 (ובפרט בסעיף 4 במכתב המובא להלן) מעלה שרשות המים כתבה משהו אחר לגמרי:

סעיף 4 לעיל קובע כי כעת, במועד כתיבת המכתב בחודש אפריל 2011 (9 חודשים לאחר יולי 2010) על דירקטוריון החברה לפעול לאלתר לאיתור מנהל חדש (או לחידוש מינויו של רן). כלומר, בניגוד לנכתב בכתבה בניוז (“היה על מי מודיעין לפעול לאלתר”), אין פה שום אמירה של רשות המים על מחדל כביכול בעבר של דירקטוריון “מי מודיעין”. כפי שהמחשתי בפרשיית הברווז העיתונאי של “מודיעין ניוז” בנושא גז הראדון, במודיעין ניוז מתקשים מאוד בהבנת הנקרא

שימו לב שבסעיף 2 במכתב לעיל של רשות המים חבוי סקופ שבמודיעין ניוז כנראה גם לא הצליחו להבין את חשיבותו שכן הם כלל לא דיווחו עליו בכתבתם. בסעיף 2 נכתב כי עמדת רשות המים לפיה סיום כהונתו של רן הוא ביולי 2010 הובהרה היטב כבר לפני כשלוש שנים ליועמ”ש של “מי מודיעין”. ליועמ”ש “מי מודיעין” יש חובת אמונים לתאגיד “מי מודיעין”, והוא גם משתתף בישיבות דירקטוריון “מי מודיעין”. השאלה המתבקשת היא כיצד זה שהמידע על כך שכהונתו של רן צריכה להסתיים ביולי 2010 לא הגיע לידיעת דירקרטוריון “מי מודיעין”?!

התשובה שקיבלתי לשאלה זו מגורמים ב”מי מודיעין” היא שיועמ”ש “מי מודיעין” היה מקורב לירון רן, וכי היועמ”ש הודיע לפני כחודשיים על סיום כהונתו, ועוד שבוע-שבועיים צפוי להתמנות יועמ”ש חדש לתאגיד.

העובדה כי מודיעין ניוז פיספס את סיפור היועמ”ש למרות שהיה להם את המסמך ביד היא עוד דוגמא כיצד מודיעין ניוז אלוף בלחרבן סקופים גם כאשר הסקופ נמצא אצלם ממש מתחת לאף

הדבר התמוה ביותר שעולה ממכתבה של רשות המים הוא שהיה נתק מוחלט בין רשות המים לבין דירקטוריון “מי מודיעין” וראש עיריית מודיעין. רשות המים ידעה מזה שנים שכהונת מנכ”ל “מי מודיעין” צריכה להסתיים ביולי 2010, אך רשות המים לא פנתה מיוזמתה לדירקטוריון מי מודיעין על מנת להתריע וליידע אותה על כך, גם לאחר שרשות המים לא הצליחה אפילו להיפגש עם ירון רן במשך 9 חודשים תמימים עקב חמקנותו. זוכרים את הפוסט “ירון רן החמקן”?

מאידך דירקטוריון מי מודיעין וראש עיריית מודיעין הילכו כסומים באפלה, לא היה להם מושג קלוש מתי צריכה להסתיים כהונתו של המנכ”ל (אשר ממונה לתפקידו על ידי דירקטוריון “מי מודיעין”), והם נזכרו רק לפני חודש לברר פרט “שולי” זה.

איזו פארסה

לאחר שהוגש לאחרונה כתב אישום נגד יו”ר “הירוקים” פאר ויסנר בגין עבירות זיוף וקבלת דבר במרמה, ראש עיריית ת”א רון חולדאי אילץ את ויסנר להשעות את עצמו מתפקידו כסגן ראש העיר. על רקע זה נוצר קרע בהנהלת מפלגת הירוקים בה חבר אלכס וינרב, אשר נמנה עם הפועלים להדחתו של ויסנר. הפלא ופלא, מודיעין ניוז ניצל זאת כדי לבצע זובור נוסף בוינרב, מבלי שאפילו דיווח לקוראיו על כתב האישום שהוגש נגד ויסנר. 

היריבות הפוליטית בארגונים הירוקים ידועה זה מכבר. התוצאה שלה בבחירות האחרונות לכנסת היתה פיצול כוחות והתמודדות בנפרד של שתי תנועות לכנסת – מפלגת “הירוקים” הוותיקה בראשות פאר ויסנר, והתנועה הירוקה בראשות אלון טל שרצה במשותף עם “מימד”. שתי המפלגות לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.

בחודש ינואר השנה הוגש כתב אישום נגד פאר ויסנר בעבירות זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף ובקבלת דבר במרמה. על-פי כתב האישום, ויסנר ביצע את העבירות הנ”ל במטרה להפחית את תשלום הארנונה לעיריית ת”א בה הוא מכהן כסגן ראש עיר בשכר. לאחר שראש עיריית ת”א רון חולדאי הבהיר לויסנר כי אם לא ישעה את עצמו הוא יושעה ע”י הנהלת העירייה, ויסנר נאלץ לצאת לחופשה ללא תשלום וללא ההטבות הנלוות לתפקיד עד להכרעה המשפטית בעניינו, וחברי מועצה אחרים מונו למלא את התפקידים המוניציפאליים בהם החזיק ויסנר לפני שהוגש נגדו כתב האישום.

על רקע זה התקיימה בשבוע שעבר ישיבת הנהלת מפלגת הירוקים (עימה נמנה גם מיודענו אלכס וינרב), בה עלתה לדיון שאלת הדחתו של ויסנר מתפקיד יו”ר המפלגה. מדווח זמן תל-אביב:

מפרוטוקול שערך וינרב לאחר הישיבה עולה כי התקיימה הצבעה, והיה רוב להדחתו של ויסנר, שנגדו הוגש לפני כחודשיים כתב אישום בגין מרמה וזיוף, ומינויו של ליליאן תחתיו, בין היתר בטענה שתקנון המפלגה אוסר על יו”ר לכהן בתפקידו יותר משתי קדנציות.

בעקבות הפרסום התעוררה סערה בקרב הנהלת המפלגה, כאשר רועה ועזרא מתעלמים מהנושא המהותי – רצונם של חלק מחברי ההנהלה להדיח את ויסנר – וטוענים בתוקף שהפרוטוקול שערך וינרב הוא מפוברק וחסר כל בסיס. לטענתם, לא נערכה הצבעה בנושא ולכל היותר מדובר בדיון לא פורמלי.

במה שהם מגדירים כתגובה לתככים, הודיעו ויסנר ועזרא לווינרב ולליליאן על השעייתם מהנהגת המפלגה. במכתבים שנשלחו לשניהם נכתב שהעילה להשעיה היא הפרת תקנון המפלגה במספר מקרים.

פאר ויסנר מודיע על תמיכת ה”ירוקים” במועמדותו של וינרב לראשות העיר, ספט’ 08 (צילום מנחם בנטוב, באדיבות mcity)

בעוד הכתבה הנ”ל בזמן ת”א מתארת באופן מאוזן את הקרע ב”ירוקים”, ראו את הדיווח המגמתי והעוין כלפי וינרב שמתפרסם השבוע ב”מודיעין ניוז”. בדיוק כפי שמודיעין ניוז עשה לוינרב לפני חודשיים כאשר השחיר את שמו בשאלות צולבות ומאשימות כביכול העלים מסמכים בשווי רבע מיליון ש”ח, גם כאן הניוז השחיר את וינרב באופן ניסוח השאלות:

וינרב, כבר מריבות?

כך אתה גומל לויסנר שהכניס אותך לירוקים?

מדוע הפרוטוקול שכתבת לא תואם את הפרוטוקול הרשמי שההנהלה הוציאה?

לויסנר: אתה מתחרט על שצירפת את וינרב למפלגת הירוקים ולהנהלתה?

לויסנר: האם מפלגת הירוקים עומדת לסלק את וינרב משורותיה?

לו הייתי בנעליו של וינרב הייתי כבר מזמן מחרים את המודיעין ניוז.

מה שמדהים במיוחד הוא שבכל הכתבה במודיעין ניוז לא מוזכר ולו במילה הרקע לישיבה הנ”ל, קרי העובדה שפאר ויסנר הועמד לדין בעבירות חמורות של זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף ובקבלת דבר במרמה, ונאלץ להשעות את עצמו מתפקידו בעיריית ת”א.

זו עוד דוגמא מיני רבות לסיקור המעוות, המניפולטיבי והבריוני של מודיעין ניוז, עבורו המונח “אתיקה עיתונאית” זו מילה גסה.

מודיעין ניוז טען על סמך מכתב של העירייה כי בשבועות האחרונים התגלתה ספירה חריגה של תוצאות גז ראדון בבתי ספר בעיר. בדיקת מודיעין-ווטש מעלה כי לא היו לאחרונה שום בדיקות גז ראדון בעיר ולא היו שום תוצאות חריגות של גז ראדון, אלא מדובר במכתב תזכורת שגרתי של העירייה. מודיעין ניוז רק הצליח להמחיש שוב כמה שהוא עיתון צהוב, רודף סנסציות וחסר כל אמינות, אשר במקרה זה קיבל סיוע מדוברות העירייה שברוב “כשרונה” הבקיעה לעצמה גול עצמי.

מודיעין ניוז פרסם בשבוע שעבר ידיעה של איילת רוטה-גבאי אודות ספירה חריגה של גז ראדון שהתגלתה כביכול בבתי ספר במודיעין. כותרת הידיעה זעקה:

הידיעה הנ”ל גם קיבלה ביטוי במקום בולט בעמוד השער של מודיעין ניוז:

בגוף הידיעה נטען כך:

מכתב רשמי ממנהלת הבטיחות בעירייה, שנשלח בשבוע האחרון למנהלי בתי הספר בעיר, מגלה כי בבדיקות שהתבצעו לאחרונה בבתי ספר בעיר נמצא שיעור גבוה מדי של גז ראדון. המדובר בכיתות וחדרים בקומות הקרקע או במפלסים תת-קרקעיים. במכתב נקראים מנהלי בתי הספר להקפיד על אוורור מרחבים מוגנים ומקלטים, והוא גם מפרט כיצד יש להיפטר מהצטברות גז ראדון בחדרי כיתות צמודות קרקע ומקלטים. "לא קיים פיתרון אחר לרמות הקרינה שנמדדו במוסדות החינוך ברשות", מדגיש המכתב.

הידיעה סוקרת “התפרצויות קודמות” של גז ראדון במודיעין, מביאה את דבריו של יו”ר ועד השכונות בעיר בתקופת הקמתה, האומר כי “אני לא מתפלא שעכשיו, עם תנופת הבנייה הרצינית בעיר, הבעיה עולה שוב”. כמו כן נכתב כי “תושבים שקיבלו לידיהם את מכתב הרענון שהפיצה מחלקת הבטיחות בעירייה, נחרדו לשמוע שהבעיה חזרה”.

תגובת דוברות העיריה שהובאה בכתבה היתה כי “עירייה עורכת בכל מוסדות החינוך בדיקה לגילוי גז ראדון בכל שלוש שנים, על פי התקן שנקבע במשרד החינוך. תוצאות הבדיקות שנעשו להימצאות הגז נמצאו תקינות”. בכתבה נכתב כי העירייה סרבה לבקשת מודיעין ניוז להציג את דוחות הבדיקה העדכניים של גז ראדון.

הכתבה הסנסציונית הנ”ל וסרובה של העירייה לפרסם את דוחות הבדיקה העלתה את מפלס החרדה של הורים בעיר, ודוגמאות לחרדה זו ניתן לראות בשירשור הזה או בשירשור הזה בפורום מודיעין בתפוז.

חברת המועצה ומחזיקת תיק איכות הסביבה לבנה שיפמן בדקה את הנושא ועדכנה כדלקמן:

“בעקבות הפרסום במודיעין-ניוז בנושא גז ראדון בדקתי את הנושא מול גורמי המקצוע בעירייה ועל פי המידע שנמסר לי המכתב שנשלח לבתי הספר לאחרונה אשר מוזכר בכתבה הוא מכתב תזכורת שגרתי אשר כלל אינו קשור לזיהוי כביכול של ריכוזי גז ראדון לאחרונה במוסדות חינוך בעיר – ובאשר לטענה זו לא היו דברים מעולם שכן לא בוצעו כלל ע"י העירייה בדיקות גז ראדון בתקופה האחרונה. בבדיקות שבוצעו בשנה שעברה לא התגלו חריגות בריכוזי גז ראדון במוסדות החינוך שנבדקו. העירייה מבצעת בדיקות גז ראדון לפי הנחיות משרד החינוך וגם השנה יבוצעו בדיקות אלה.”

פניתי למודיעין ניוז וביקשתי לקבל את מכתבה של מחלקת בטיחות של העירייה שנשלח לבתי ספר ואשר אליו התייחסה הכתבה, על מנת לראות האם הצדק עם מודיעין-ניוז וכי מדובר ב”ספירה חריגה” של גז ראדון שגרמה ל”הפעלה דחופה של תוכנית איוורור”, או שמא הצדק עם העירייה וכי אין מדובר כלל ברמות ראדון חריגות אלא בתזכורת שגרתית לאוורור מרחבים מוגנים ומקלטים.

מודיעין-ניוז השיב בתגובה לפנייתי כי הוא עומד באופן מלא מאחורי הפרסום אולם הוא סרב למסור העתק מהמכתב המקורי, והציע לי להשיג את המכתב ממקור אחר. עשיתי כעצת המודיעין ניוז, ולפניכם המכתב המקורי שנשלח לבתי הספר ע”י מחלקת הבטיחות של העירייה:

שימו לב שאין אף מילה במכתב הנ”ל על “ספירה חריגה” של גז ראדון שנמדדה כביכול ב”שבועות האחרונים”, אין שום אזכור ל”התפרצות” של גז ראדון, אלא מדובר רק בתזכורת שגרתית לביצוע אוורור בשוטף של מרחבים מוגנים/מקלטים.

במלים אחרות, המודיעין-ניוז פירסם ברווז עיתונאי סנסציוני מצוץ מהאצבע והכניס ללחץ הורים רבים תוך חוסר אחריות משווע כלפי הקהילה. צהובון כבר אמרנו?

דוברות העירייה “המוכשרת” הצליחה ב”כשרונה” הרב להעצים את הברווז העיתונאי, ולסבך את עצמה בהצהרות על כך ש”תוצאות הבדיקות שנעשו להימצאות הגז נמצאו תקינות” בעוד שלא בוצעו כלל בדיקות ראדון השנה במוסדות החינוך במודיעין. מן הסתם זו גם הסיבה שדוברות העירייה סרבה לבקשת הניוז להעביר את תוצאות הבדיקות.

הסתבכות מיותרת זו הובילה ליצירת הרושם שיש לעירייה מה להסתיר – צריך באמת דוברות “מאוד מוכשרת” שתצליח להציג את העירייה באופן נכלולי גם כאשר במקרה זה העירייה היתה דווקא בסדר גמור. אלעד, ילד שלי מוכשר

מוסר השכל: לא ניתן להאמין לא לדוברות העירייה ולא למודיעין ניוז.

כיצד רובם המכריע של המקומונים לא דיווחו לקוראיהם כי הנתון שפרסמו בעבר כביכול היתה ירידה חדה של 40% בתאונות הדרכים ב-2010 היה לוקש של העירייה. בנוסף מסתבר כי במקומוני מודיעין אסור לכתוב כי ראש העיר חיים ביבס כשל בטיפולו במפגע עירוני, והס מלהזכיר כי ביבס זורה חול בעיני הציבור.

בשבוע האחרון פורסמו במודיעין-ווטש הפוסטים להלן:

• עליה של 17% בתאונות הדרכים בקדנציה של ביבס – בו הובאו נתוני תאונות דרכים עם נפגעים במודיעין בשנת 2010 – 115 תאונות, ללא שינוי מ-2009 ו-17% יותר מ-2008. כמו כן הומחש כי פרסומי העירייה כביכול חלה ירידה של 40% בתאונות הדרכים בעיר ב-2010 היו לוקש.
• מה לא בסדר בתמונה הזו? – ניתוח דברי ההבל בהודעה לעיתונות של שרון מעוז.
• עלילת השווא של העירייה ומודיעין ניוז – כיצד העירייה תפרה תיק מכוער לאלכס וינרב וכיצד מודיעין ניוז צלב אותו בראש חוצות. 

כמו כן יזמתי כדובר מטה שמיים נקיים פניה לעיתונות בה הצפתי את העובדה שנקבע דיון בעתירת העירייה בנושא המטוסים בבג”ץ במועד מרוחק (6.6.10) וכי העירייה לא דיווחה על כך לעיתונות למרות שבאתר בית המשפט ניתן לראות כי הזימון לדיון נשלח בתאריך 3.2.11 – חמישה ימים תמימים לפני פניית המקומונים לעירייה בבקשה לקבלת תגובה על קביעת מועד הדיון המרוחק.

להלן נוסח התגובה שנשלחה ע”י שמיים נקיים לעיתונות המקומית:

'לאחר הדיון בעתירת העירייה בנושא הטיסות בבג"ץ ב-.1.11.10 העירייה הצהירה כביכול “בית המשפט הנכבד קיבל את מלוא טענות העירייה”, אך הפלא ופלא המטוסים ממשיכים לטוס כרגיל מעל ראשנו. לאחר שבדצמבר העירייה "שכחה" לספר לציבור כי בקשתה להוצאת צו ביניים להפסקת הטיסות נדחתה (שוב) ע"י בג"ץ, טענה העירייה כי בזכות הלחץ המשפטי שלה סוכם כי תשובת המדינה תוגש עד 16.1 וזהו כביכול "סיכום טוב המונע את התארכות התהליכים המשפטיים בנושא". כעת מסתבר שהעירייה שוב "שכחה" לדווח לציבור על כך שהדיון הבא בבג"ץ נקבע רק ל-6.6.11, כמעט שנה תמימה לאחר התחלת טיסות הלילה המדירות את מנוחת התושבים. לא זו בלבד שראש העיר חיים ביבס כשל כישלון חרוץ בטיפולו במפגע הטיסות – מדוע הוא זורה חול באופן שיטתי בעיני הציבור?'

להלן טבלה השוואתית של האופן בו המידע הנ”ל דווח ע”י המקומונים השונים:

לא זו בלבד ש”גל-גפן” ו”ידיעות מודיעין” לא מצאו לנכון לתקן את הנתון המופרך של העירייה כביכול חלה ירידה של 40% בתאונות הדרכים ב-2010, אלא שהם אף פרסמו נתונים על ירידה של 50% בתאונות דרכים בשנת 2010 בעמק החולה אשר נמסרו על ידי סגן ראש העיר חנן ברנשטיין. לאור חוסר האמינות של הודעות העירייה בנושא נתוני תאונות דרכים איך אפשר להמשיך ולהתייחס ברצינות לנתוני תאונות הדרכים שמפרסמת העירייה?

המשעשע מכל היא העובדה שכל המקומונים שפרסמו את תגובת שמיים נקיים צנזרו את המשפט המסכם של התגובה:

“לא זו בלבד שראש העיר חיים ביבס כשל כישלון חרוץ בטיפולו במפגע הטיסות – מדוע הוא זורה חול באופן שיטתי בעיני הציבור?”

ללמדכם כי במקומוני מודיעין אסור לכתוב כי ראש העיר חיים ביבס כשל בטיפולו במפגע עירוני, והס מלהזכיר כי ביבס זורה חול בעיני הציבור.

עיתונות אמיצה! ללא משוא פנים! היידה ביבס!

העירייה ו”מודיעין ניוז” חברו יחד כדי להאשים את אלכס וינרב בהעלמת מסמכים בשווי של רבע מליון ש”ח מכספי ציבור. בדיקת מודיעין-ווטש מעלה כי מדובר בעלילת שווא, ואתם מוזמנים לקרוא כאן את אחד המסמכים שנטען בכתבה כי “אינו בנמצא” – מסמך אשר הגיע לידי תוך שעתיים מבקשתי.

במודיעין ניוז מתפרסמת השבוע כתבה של חנה שטרן בכותרת “המסמכים של אלכס” בה מואשם אלכס וינרב ע”י העירייה כי העלים מסמכים שונים של יועצים שהוזמנו ביוזמתו של וינרב בעלות של כרבע מיליון ש”ח מכספי ציבור:

השבוע נודע ל"מודיעין News" כי הנהלת העיריה החליטה לתבוע מוינרב להעמיד לרשותה את כל הדו"חות שחיברו לפי הזמנתו גורמים חיצוניים, בעלות מצטברת של כרבע מיליון שקל – אך אלה נעלמו כלא היו. וינרב, בתמצית תשובותיו לנו (ראה להלן) – טוען כי מדובר בהאשמות שווא.

בין השנים 2003-2008 החזיק וינרב בתיק איכות הסביבה ובאחריות על תחומי הארכיאולוגיה והשימור. במסגרת תפקידו הזמין סקירות וייעוצים משורה של מומחים חיצוניים בתחומים שונים. אלה הגישו לו את מסקנותיהם בצורת דו"חות ואת החשבון (שהצטבר, לפי גורם בעיריה, לכדי 247 אלף שקל). גורמים בעיריה טענו השבוע כי רבים מאותם דו"חות (כמו למשל תוכנית תיירותית נרחבת שכתב היועץ אביעד שר שלום) אינם בנמצא וכאשר פנו לוינרב בבקשה לקבל אותם – נענו בנוסח "אינני מחזיק בהם".

בהמשך הכתבה מודיעין ניוז צולב את וינרב בלא פחות מאשר 11 (!!!) שאלות מאשימות בסגנון חקירת שב”כ כביכול וינרב הוא מרגל בשירות מדינה זרה:

1. האם במהלך השנים שבהן החזקת בתיק איכות הסביבה ניהלת רישום של הגופים שאת שירותי הייעוץ שלהם שכרת תמורת תשלום?
2. ואיפה הרישום הזה היום?
   האם פנו אליך מארכיון העירייה וביקשו העתקים של התוכניות שכתבו יועצים חיצוניים?
3. והעברת הכל?
4. טוענים כי מבקר העיריה והיועצת המשפטית נאלצו להתערב…
5. הנכון הוא שהגעת עם גורמים בעירייה לסיכום כי תינתן לך ארכה של שבועיים לאיתור כל המסמכים שנדרשת להעביר?
6. האם נכון כי בתשובה לשאלה על מיקום מסמכים, השבת, בין השאר, "המסמכים לא אצלי" (או ביטוי ברוח זו)?
7. האם נכון כי במהלך כהונתך, חלק או כל החומרים, שאוחסנו במחשב שלך, נמחקו בשל תקלה במחשב?
8. עשית גיבוי לדברים שקיבלת?
9. באילו אמצעים נקטת כדי להבטיח את הימצאות כל הדו"חות שכתבו יועצים חיצוניים?
10. אז אתה מצהיר כי אין ברשותך כעת שום מסמך שהגיע אליך בתוקף תפקידך הקודם?
11. כיצד אתה מתכוון לפעול לנוכח האשמות העיריה בנושא?

אין דרך שאדם יכול להיות לא מוכתם מסדרת שאלות מאשימה שכזו, בלי כל קשר למה ישיב להן. קחו לדוגמא את השאלה “אז אתה מצהיר כי אין ברשותך כעת שום מסמך שהגיע אליך בתוקף תפקידך הקודם” – בעוד שהאמת היא שאין מדובר כלל במסמכים מסווגים שחל איסור להחזיק בהם אלא במסמכים שהוצגו והופצו בפורומים רחבים בכלל זה ועדת התיירות בה חברים תושבים מן המנין.

פניתי לאלכס וינרב, ומתשובתו אלי עולה כי מרכיבים משמעותיים מתשובתו הושמטו ע”י מודיעין ניוז. ראו למשל את המשפט הזה מתשובתו של וינרב אשר הועלם ע”י מודיעין ניוז:

“עותק מכל התוכנית הועבר בזמנו לראש העירייה ויתכן למהנדס העירייה ועותק הועבר לארכיון עם תכולת הארגזים.”

מדוע השמיט מודיעין ניוז את התשובה הזו?

מהכתבה משתמע שהמקור לפרסום הנ”ל היא העירייה, אשר פנתה למודיעין ניוז עם סיפור בלעדי כדי שיבצע סיכול ממוקד בוינרב. הכתבה הנ”ל מעידה גם על היחסים המיוחדים בין מודיעין ניוז לבין עיריית מודיעין בראשותו של ביבס – יחסים בהם מודיעין ניוז מבצע סיכול ממוקד ביריביו של ביבס, מקבל ידיעות בלעדיות מהעירייה, הפך לנותן החסות הרשמי של העיריה,  ועושה יחצנות בכתבות שער לאיזור התעסוקה המדשדש. את השאלה מה מודיעין ניוז מקבל בתמורה מהעירייה נשאיר לפוסט אחר.

בהינתן היריבות הקשה בין ביבס לוינרב, הדבר המתבקש מבחינה עיתונאית היה לפנות ליועצים שסיפקו את הדוחות המדוברים ולבדוק האם אכן טענות העירייה נכונות. פניתי היום ליועץ היחיד ששמו הוזכר בכתבה – אביעד שר שלום - ושאלתי אותו האם קיבל פניה כלשהי מהעירייה להשיב מסמכים אבודים. שר שלום השיב שהוא לא קיבל כל פניה כזו, וכי המסמך היחיד שהוא הכין עבור עיריית מודיעין היה עקרונות לתוכנית אב לתיירות למודיעין – עבודה אותה הוא הציג בפני מועצת העיר במרץ 2008. שר שלום אמר שמאז הוא עמד בקשר עם גורמים שונים בעירייה ומסר להם אישית בהזדמנויות שונות את המסמך שהכין.

ביקשתי משר שלום שישלח לי את מסמך העקרונות לתוכנית אב לתיירות שהוכנה על ידו, ותוך שעתיים המסמך היה אצלי (אתם מוזמנים לצפות במסמך כאן). שר-שלום גם פירט לבקשתי את הגורמים השונים בעיריית מודיעין בנוסף לאלכס וינרב להם הוא מסר באופן ישיר את המסמך הנ”ל בשנים האחרונות:

• גדי ברקאי – אדריכל נוף של עיריית מודיעין
• יעל אשל – מנהלת מחלקת רישוי בניה בעיריית מודיעין
• דורון שוורץ – אדריכל תכניות בינוי ופיתוח בעיריית מודיעין
• אייל שני – מנהל היחידה הסביבתית בעיריית מודיעין
• מיכל ענבר פרפרי – סמנכ”ל עיריית מודיעין (נשלח לקראת פגישה עימה במאי 2010)

כעת אצטט שוב את הפיסקה הרלבנטית מהכתבה הנ”ל במודיעין-ניוז:

“גורמים בעיריה טענו השבוע כי רבים מאותם דו"חות (כמו למשל תוכנית תיירותית נרחבת שכתב היועץ אביעד שר שלום) אינם בנמצא”

האם העירייה סבורה כי מיכל ענבר פרפרי חברה בקונסיפרציה עם אייל שני, דורון שוורץ, יעל אשל ואלכס וינרב כדי להעלים ביחד את המסמכים?

שאלתי את אבישר שר-שלום האם מודיעין ניוז פנו אליו בעניין זה כדי לאמת את טענות העירייה שהועלו בכתבה? הוא השיב בשלילה.

אני שואל אתכם: כיצד אנחנו כתושבים יכולים לתת אמון בעיריית מודיעין בראשותו של ביבס ובמקומון מודיעין ניוז אשר חוברים יחד לעשות מעשה נבלה שכזה?

תזכורת לזובור קודם שבוצע בוינרב ע”י מודיעין ניוז והעירייה

סקירה השוואתית של הדיווח של התקשורת המקומית על הממצאים החמורים שנחשפו לגבי נזילת הענק בבריכה והסתרת המידע ע”י העירייה מעלה כי התקשורת המקומית פיספסה לחלוטין את הסיפור. מעניין למה?

בישיבת מועצת העיר שהתקיימה ב-5.1.11, אלכס וינרב הציג שאילתה בה הוא ביקש לקבל את הפרטים הרשמיים לגבי היקף הנזילה בבריכה, מתי הנזילה התגלתה ומתי היא תוקנה. ביבס השיב לוינרב שכבר נמסר לו החומר הרלבנטי המצוי בידי העירייה, וכי כאשר יתקבל חשבון מים הוא יועבר לו.

או אז פרסמתי תוך כדי הישיבה פוסט שהוכן מראש, שכלל את הממצאים הבאים:

1. הקלטת סתר של שיחה עם מפעיל הבריכה המספר על נזילה בהיקף של 400-500 מ”ק ביום
2. הקלטת סתר של שיחה עם בכיר בהנהלת הבריכה המספר על קשר השתיקה והסתרת המידע בנוגע לנזילה שהתקיים בבריכה ובחברה הכלכלית למודיעין
3. מידע על חיובי מים שנמסרו לוינרב ע”י מי מודיעין המעידים על צריכה חריגה מאוד בהיקף של כ-22,000 מ”ק בחודשי יולי-אוקטובר 2010.
4. צילומי מונה המים של הבריכה המעידים על צריכה של כ-28,000 מ”ק ממועד התקנת המונה

ממצאים חותכים אלה מגבים את המידע שהצגתי בפוסט “פרשת ווטר-גייט של חיים ביבס” בו חשפתי לראשונה את נזילת הענק שהתקיימה בבריכה בקיץ במשך חודש וחצי, ואשר הוסתרה מדירקטוריון החכ”ל ומהציבור.

אלכס וינרב הציג במהלך ישיבת המועצה את הקלטות הסתר הנ”ל, וביבס ברח מחדר הישיבות כל עוד רוחו בו. ביבס חזר רק בתום 10 הדקות שהוקצבו להצעה לסדר של וינרב, וסרב לאפשר לדני רוזנפלד להתייחס לדברים.

כמה ימים לאחר הישיבה הנ”ל – בה ראש העיר סרב להשיב לשאילתה של וינרב וטען כי כל החומר הרלבנטי המצוי בידו נמסר כבר לוינרב – הפיצה העירייה הודעה לעיתונות עם מכתב של מנכ”ל החכ”ל המפרט את היקפי הנזילה. מנכ”ל החכ”ל נקב במספרים נמוכים בהרבה מהנתונים שנמסרו לוינרב ע”י מי מודיעין, ונתונים נמוכים בהרבה מאשר על מונה המים של הבריכה.

באופן תמוה העירייה לא פרסמה את חשבון המים העלום אליו התייחס מנכ”ל החכ”ל, וחשבון המים לא נמסר לידיו של וינרב בניגוד לתשובת ראש העיר לשאילתה. לפיכך חבר המועצה דני רוזנפלד הגיש בקשה לקבלת חשבונות המים על פי זכותו לפי סעיף 140א בפקודת העיריות.

בתגובה לחשיפת הממצאים הנ”ל ע”י מודיעין ווטש אמר מנהל פורום מודיעין בתפוז:

“נראה לי שבכל עיר אחרת התקשורת המקומית היתה משפדת את הנוגעים בדבר ע"ס הממצאים הנ"ל.”

העיתונאי יהושע אשכנזי (לשעבר כתב במודיעין ניוז ועורך שופינג מקומי) הגיב אף הוא בנושא זה ואמר:

תפקיד העיתונאים (אם בא להם. לא אתה ולא הציבור משלמים את שכרם) הוא
לספק לך מידע. עיתונאי טוב גם ייתן לך אותו מדויק, ממוקד ובדוק

הבה נבחן האם העיתונות המקומית אכן מלאה את תפקידה, וסיפקה לציבור מידע על:

1. הממצאים החמורים שנחשפו במודיעין-ווטש כמפורט לעיל
2. האופן בו העירייה הסתירה את המידע על הנזילה מדירקטוריון החכ”ל, מחברי המועצה ומהציבור
3. הסתירה בין הנתונים שהוצגו במכתבו של מנכ”ל החכ”ל לבין הממצאים הנ”ל
4. המשך הסתרת חשבון המים של הבריכה ע”י העירייה, אשר גרם להגשת דרישה ע”י דני רוזנפלד למסירת חשבון המים לפי סעיף 140א בחוק
5. העובדה כי חברי מועצת העיר הצביעו (בפעם השניה) נגד הצעה החלטה של וינרב הקוראת לעירייה לדווח אמת לציבור

להלן טבלה השוואתית של הפרסומים השבוע בעיתונות המקומית לפי הקריטריונים הנ”ל. הוספתי לטבלה אינדיקציה האם העיתון נתן קרדיט למודיעין-ווטש על חשיפת הממצאים של הקלטות הסתר וצילומי מונה המים, כנדרש על פי האתיקה העיתונאית, ככל שהיתה התייחסות למידע זה בכתבה.

ברור מהטבלה לעיל כי התקשורת המקומית  לא דיווחה לציבור כראוי על הפרשה הנ”ל. לפיכך אין פלא שרובם המכריע של תושבי העיר אינם מודעים כלל לפרשת ווטר-גייט של חיים ביבס.

מדוע לדעתכם התקשורת המקומית פיספסה כל כך בדיווח שלה על פרשת ווטר-גייט של ביבס?

בהנחה שהתקשורת המקומית תמשיך שלא לסקר את מחדליו, טיוחיו ושקריו  של חיים ביבס, ובהנחה שחברי מועצת העיר המתקרנפים ימשיכו לשמש כמריונטות כנועות וצייתניות שלו, ביבס יכול להיות רגוע: קדנציה שניה נראית מובטחת למדי.

ביבס צריך כעת להיות מודאג מדבר אחד בלבד: מחבר המועצה דני רוזנפלד.

מודיעין ניוז חשף צוהר חשוב לתופעת האלימות בבתי הספר במודיעין. במקום לירות בשליח, כדאי שמינהל חינוך בעירייה ישנה את אופן הטיפול בתופעות האלימות.

מודיעין ניוז פרסם בשבוע הקודם כתבה של איילת רוטה גבאי בכותרת “בית ספר לעבריינים מתחילים”, בה פתח המקומון צוהר לתחושות קשות של מורים בתיכון עירוני ב’ ע”ש רבין כתוצאה מאלימות תלמידים בביה”ס, ולמשבר אמון בין מורים בביה”ס לבין מנהלת בית הספר.

בשבוע שעבר פרסם מודיעין ניוז כתבה בה הוא הביא את גל התגובות הנזעמות על הכתבה מצד מועצת התלמידים, הנהגת ההורים, מורים בביה”ס ור’ מינהל חינוך בעיריייה חיה שיטאי.

אני חושב שהכותרת “בית ספר לעבריינים מתחילים” היתה בהחלט לא במקום, וזו טעות של העורך אביב רון, כחלק מהקו הסנסציוני והצהוב של “מודיעין ניוז”. אולם מלבד בחירת הכותרת הבעייתית, הכתבה היתה לדעתי כתבה מצויינת, שהציפה בעיה אמיתית של חוסר יכולת להתמודד באופן אפקטיבי עם אלימות במערכת החינוך במודיעין בכלל, ובעירוני ב’ בפרט. אני מסכים עם דבריו של עורך מודיעין ניוז אביב רון, כי אין לירות בשליח (מודיעין ניוז), אלא במקום זאת יש להתמודד ביושר עם העובדה שמערכת החינוך במודיעין אינה מצליחה להתמודד עם בעיות האלימות, ולשנות את אופן הטיפול בתופעות האלימות.

יישר כוח לאיילת רוטה גבאי ולמערכת מודיעין ניוז הן על חשיפת תופעת האלימות בבית הספר, והן על הבמה המקיפה שניתנה לתגובות על הכתבה. זה שימוש מצויין לדעתי בבמה של מקומון להציף ולנהל דיון על תופעה חשובה בקהילה.

טוב יעשו ר’ מינהל חינוך חיה שיטאי ומחזיק תיק החינוך וסגן ראש העיר מויש לוי אם יפנימו היטב את דבריו של יו”ר הנהגת ההורים העירונית מיגל הרף אשר הובאו בכתבה הראשונה:

"יש בעיה של אלימות בכל התיכונים, זו לאו דווקא בעיה של עירוני ב'. כל המערכת אינה מטפלת כראוי בנושא הזה. אני מודע לחלק מהתופעות שציינת, והמערכת פשוט אינה מסוגלת להתמודד איתן, לא רק במודיעין אלא בעולם כולו. הרבה דברים שנעשים הם לא נכונים, ורק מזיקים יותר מאשר מועילים. מה שקורה כאן זו דוגמא קלאסית של טיפול בסימפטומים ולא בסיבות לאלימות".

כיצד מודיעין ניוז ביצע סיכול ממוקד למטה שמיים נקיים והמחיש שוב כמה שהוא עיתון בריון שאינו מחוייב לשום אתיקה עיתונאית.

המרכז לטכנולוגיה חינוכית מסכם מאמר בנושא האתיקה העיתונאית במלים הבאות:

העיתון הוא כלי רב-עצמה, ככתוב בספר משלי: "מוות וחיים ביד לשון". עיתונאי אחד מסוגל להשפיע לפעמים על גורל של מדינה שלמה. עיתון שאינו בוחל באמצעים של השמצה והסתה, עלול להרוס פוליטיקאי נערץ, ועיתון שאינו נרתע ממאבק ציבורי חריף, עשוי לחולל שינוי בעמדת הציבור כולו.

למרבה המזל, ברוב המקרים העיתונים עושים שימוש ראוי וטוב בכוחם, ורוב העיתונאים נוהגים אחריות רבה בהחלטותיהם. עם זאת, בעת קריאה בעיתון עלינו להיות מודעים לכך שהוא עלול לשרת מטרות פסולות או לנהוג בניגוד לכללי האתיקה. בשעת הקריאה, כדאי תמיד לשאול את עצמנו כמה שאלות: האם בגילוי מסוים העיתון פוגע בפרטיותו של אדם? האם יש לנו הרגשה שהוא מסתיר פרטים מן הקורא? האם הוא מנסה לנקום באדם או בארגון כלשהו?

דוגמא טובה לשימוש פסול בכוחו של עיתון היא כתבה שהתפרסמה בשבוע שעבר במודיעין ניוז, אשר הציגה באופן מסולף ומגמתי את היערכות מטה שמיים נקיים להפגנה שתוכננה להפעיל לחץ על השר ארדן – הפגנה אשר בוטלה לאחר שהסתבר כי אין בה כל טעם. באותה כתבה נכתב כך:

"יקי בז'ה, דובר המטה, כבר הוציא הודעה לתקשורת על מיקום ההפגנה, שהיתה אמורה להתקיים מול המשרד להגנת הסביבה, ואף פתח כתובת מייל לרישום תושבים, אך לא מסר את מספר האנשים שכבר נרשמו. מבדיקה שערכנו התברר כי עד לצהרי יום שלישי לא הוגשה כלל בקשה למשטרת מודיעין לקיים הפגנה זו. רפ"ק יורם ברינה, מפקד התחנה: "אין אישור משטרה להפגנה, לא הוגשה בקשה. מי שיבוא ללא אישור להפגין, נעצור אותו."

אולם האמת היא שבניגוד למשתמע מהכתבה לעיל, עמדנו בקשר רציף באותו שבוע עם מפקד משטרת מודיעין יורם ברינה לגבי האישורים הדרושים להפגנה, וברינה הנחה אותנו ביום א' לסכם סופית את מיקום ההפגנה ורק אח"כ להגיש את הטפסים, שכן תהליך האישור כולל את מחוז המשטרה בו מתקיימת ההפגנה.

בחנו שלוש חלופות למיקום ההפגנה – מול לשכת השר ארדן בירושלים, מול המשרד להגנת הסביבה בקריית הממשלה בת"א, וחלופה שלישית במודיעין. ביום א' הוצאתי עדכון סטטוס לעיתונות המקומית בו ציינתי כי "הכיוון המסתמן כרגע הוא נסיעה בשיירה ממודיעין לירושלים", וכי "אנו פועלים מול המשטרה לגבי התיאומים הדרושים, ונוציא לכם עדכון ביום ג' בצהריים" (יום ג' הוא המועד בו נסגרות מערכות המקומונים בעיר).

ביום א' סיירנו בצהריים בירושלים ובערב בת"א ובחנו את צירי הגישה, מספר הרמזורים, וסידורי החנייה בקרבת מקום. ביום א' בלילה הגיע לידינו מידע חדש, בכלל זה דוח רעש מפורט של הטיסות בשמי העיר בחודש אוקטובר. לאחר שניתחנו מידע זה הגענו למסקנה כי התועלת של הצו המוגבל שהשר ארדן שקל להוציא האוסר אך ורק על טיסות מעל 75 דציבל בטלה בששים, משום שרובן המכריע של הטיסות שחרגו היו בטווח 75-77 דציבל. ההבדל של שני דציבל הוא זניח לאוזן האנושית, ועיקר התועלת של צו כזה היא בעיקר במישור היחצני לפוליטיקאים. הוצאת צו מוגבל שכזה היתה גם שומטת את הקרקע מתחת לאפשרות שבג"ץ יאסור על טיסות הלילה בשמי העיר.

לפיכך החלטנו שבנסיבות אלה אין טעם להמשך לחץ על השר ארדן (שגם הגיע בינתיים לביקור לילי בעיר), והוצאנו ביום ג' בצהריים הודעה מסודרת ומנומקת לתקשורת, בדיוק כפי שהבטחנו מראש.

כתבת מודיעין ניוז גם ביקשה ביום ג' נתונים לגבי רישום התושבים להפגנה, והשבתי לה כי עד כה נרשמו כ-65% ממספר הרכבים שנרשמו בתקופה המקבילה להפגנה בנתב"ג ביולי 2009, בה השתתפו 350 רכבים.

השוו זאת לאופן המסולף בו הדברים הוצגו בכתבה לעיל, ותבינו כיצד מודיעין ניוז מציג מידע באופן מסולף כדי לחסל חשבונות.

תרגיל דומה עשה מודיעין ניוז בתחילת השנה כאשר הציג בשער העיתון קריקטורה נלעגת של סגן ראש העיר אלכס וינרב, לאחר שזה פרסם ברבים מידע על אנטנה סלולרית שנתגלתה על מנוף של קבלן שבנה בשכונת מוריה, ובכך "הרס" ידיעה בלעדית של אותו מקומון.

הזובור הפומבי שעשה מודיעין ניוז לאלכס וינרב – ינואר 2010