מודיעין-ווטש

נתוני עמותת אור ירוק מעלים כי מודיעין מדורגת במקום השני בארץ בשיעור תאונות הדרכים בצמתים, ומסתבר כי הפתרונות המתוקשרים שמכרה העירייה לבעיות הצמתים לא יושמו בשטח. מדוע ספקטור השקיע בבניית כיכרות ורמזורים ואילו ביבס משקיע בהם רק בשקפים?  

עמותת אור ירוק פרסמה בסוף חודש יוני השנה נתונים לגבי מספר הנפגעים בתאונות דרכים בצמתים עירוניות. העמותה בדקה 71 ערים ברחבי הארץ, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על תאונות שארעו בשנים 2007-2009, ודרגה אותן באופן יחסי על פי מספר הנפגעים למספר היוממים, אשר לפי מודיעין ניוז הינה אוכלוסיה הפעילה בעיר במהלך היום, כולל אלה הנכנסים אליה במהלך היום לצורך עבודה.

מודיעין-מכבים-רעות דורגה במקום השני בארץ בסבירות להיפגע בתאונת דרכים בצומת עם מדד של 3.31 נפגעים בצמתים לכל 1,000 יוממים בעיר (באר שבע דורגה במקום הראשון). סך הכול נפגעו במודיעין בתקופה האמורה 357 בני אדם, מהם שני הרוגים ו-13 פצועים קשה.

שיעור הנפגעים במודיעין של 3.31 הוא פי שניים מהממוצע בקרב כלל הערים שנבדקו (1.7 נפגעים בצמתים לכל 1,000 יוממים). בירושלים המדד עמד רק על 1.42 נפגעים, ובת"א הסואנת המדד עמד על 2.11.

מנכ"ל אור ירוק שמואל אבואב מסביר: "תאונות חזית-צד שכיחות מאוד בתחום העירוני, בייחוד בצמתים. רובן מתרחשות בשל אי ציות לתמרור עצור או לרמזור אדום. לכך יש להוסיף את העובדה כי במרחב העירוני מתקיימת תנועה מעורבת של משתמשי דרך שונים, לרבות הולכי רגל, ולכן נוצרים תרחישים רבים של קונפליקט בין כלי רכב והולכי רגל. תאונות אלא לרוב קטלניות יותר מתאונות בין שני כלי רכב, בשל פגיעותו הרבה של הולך הרגל."

לנתון הנ"ל יש להוסיף את העובדה שבבדיקה אחרת של עמותת אור ירוק שפורסמה בתחילת השנה, ומתייחסת לאותה תקופה, מודיעין-מכבים-רעות דורגה במקום השישי בסבירות להיפגע בתאונת דרכים בכלל, לאו דווקא בצמתים.

מה עושה בעניין עיריית מודיעין?

בחודש אפריל 2009 נושא התאונות דרכים בעיר עלה לכותרות בעקבות מספר תאונות דרכים חמורות, שהגיעו לשיא כאשר הילד יוסי קדוש ז"ל נהרג מפגיעת אוטובוס בשדרות עמק החולה. הלחץ על העירייה היה רב, והיא ארגנה מסיבת עיתונאים בה העירייה הציגה את התוכנית למאבק בתאונות הדרכים. היתה זו מצגת מהוקצעת שהוכנה ע"י דוברות העירייה אשר מכרה את המושג של כיכר השמיניה כפתרון הפלא לסכנות האורבות ב-14 צמתים שמופו כבעייתיים בעיר. הצבת רמזור הוצג כפתרון בעדיפות נמוכה מזו של כיכר בשל עלויות האחזקה של הרמזור לאורך זמן.

מסיבת העיתונאים בה הוצגו הפתרונות שהתנדפו: חנן ברנשטיין, חיים ביבס, יורם ברינה, הדובר אלעד שמעונוביץ
(צילום: מנחם בנטוב, באדיבות mcity)

המקומונים פרסמו בהרחבה את התוכנית של העירייה, נושא תאונות הדרכים בעיר ירד מסדר היום התקשורתי, ודוברות העירייה חככה את ידיה בסיפוק. אולם מה באשר ליישום התוכנית בפועל בשנה וחצי שחלפה מאז? תוכניות מתוקשרות לחוד, ומציאות לחוד. מסתבר שהשמינייה המהוללת נזנחה לאנחות, ובצמתים המסוכנים הנ"ל גם לא הוצבו רמזורים. הפעילות העיקרית שנעשתה בתקופה זו היתה לצמצום מהירות הנסיעה בעמקים – הן באמצעות הצבת באמפרים והן באמצעות אכיפה מוגברת של המשטרה.

מדוע הצמתים המסוכנים לא טופלו?

בראיון שהעניק בשבוע שעבר ליאיר אלטמן במודיעין ניוז, קבע סגן ראש העיר ומחזיק תיק התחבורה חנן ברנשטיין כי "מודיעין היא חרא של עיר מבחינה תחבורתית" (לא באשמת קברניטיה הנוכחיים כמובן, אלא באשמת מתכנניה). נראה כי מר ברנשטיין לקה לכאורה באמנזיה, שכן בראיון הוא הצהיר בנוסף כי:

"מרבית התאונות בעיר הן תאונות חזית-צד בגלל רכבים שגולשים לעמקים מרחובות צדדיים ולא נותנים זכות קדימה או עוצרים בעצור. לדבר הזה לא מצאתי פטנט"

כאמור רק לפני שנה וחצי מר ברנשטיין הציג במסיבת העיתונאים המדוברת לא פטנט אחד אלא שניים – הקמת כיכר או לחלופין רמזור, אשר שניהם נחשבים פתרונות יעילים לצמצום תאונות חזית-צד בצמתים. הבעיה היא שהפתרונות הנ"ל עולים כסף – חצי מיליון ₪ להקמת רמזור, ואף יותר מזה להקמת כיכר. משרד התחבורה משתתף ב70% מעלות הקמת הרמזור/הכיכר רק במידה והיו בצומת לפחות 3 תאונות עם נפגעים בשנה או 7 תאונות בשנתיים. במידה וליטרת הדם בצומת טרם הושגה, המימון נופל במלואו על כתפי הרשות המקומית.

כאן אנו מגיעים בדיוק לנושא סדרי העדיפויות העירוני בהקצאת המשאבים. מה יותר חשוב – טיפול בצמתים מסוכנים או הקמת בריכה עירונית? להקמת מרכז הספורט העירוני הוקצה תקציב של 23 מיליון ₪. על פי המידע בידי תקציב זה תפח בינתיים לכדי 28 מיליון ₪ (ועוד היד נטויה). בחריגה של 5 מיליון ₪ העירייה היתה יכולה להקים 10 רמזורים בצמתים מסוכנים ברחבי העיר ללא כל תלות בתקציבי משרד התחבורה.

המסקנה המתבקשת היא שטיפול בצמתים מסוכנים ומניעת תאונות דרכים נמצא בסדר עדיפות עירוני נמוך יותר מאשר בריכה, מגרשי טניס וקט רגל.

תאונה בצומת עמק דותן וכליל החורש (צומת הולמס פלייס) שהסתיימה בדרך נס ללא נפגעים (תמונות נוספות כאן)

צומת הרחובות אודם ויהלום בשכונת אבני חן כמקרה לדוגמא

תושב שכונת אבני חן משה ישראלי פנה בכתב לעיריית מודיעין מספר פעמים בחצי השנה האחרונה, על מנת להסב את תשומת לב העירייה לסכנות האורבות בצומת הרחובות אודם ויהלום. להלן היסטוריות התאונות בצומת אשר דווחו לעירייה ע"י התושב:

• תאונת פגע וברח בשנת 2009 בה נפגעו שני ילדים
• תאונה בין שני כלי רכב בחודש אפריל 2010 (ללא נפגעים)
• תאונה בסוף חודש אפריל 2010 במסגרתה הגיע אמבולנס לטפל בשלוש פעוטות שהיו במכונית שנפגעה. המשטרה סגרה את רחוב יהלום לתנועה עד לפינוי השברים והרסיסים
• תאונה בתחילת חודש מאי 2010 (ללא נפגעים)
• בחודש אוגוסט 2010 קטנוע של רשת דומינוס-פיצה שנסע במורד רחוב יהלום נפגע על ידי רכב שהגיע מתוך השכונה על רחוב אודם. הקטנוע ונהגו הועפו לצד השני של הצומת. נהג הקטנוע טופל במקום על ידי אמבולנס של מגן דוד אדום.

להלן תשובת העירייה לתושב:

"מהנדסת התנועה בחנה את הנושא. לדבריה נעשה ניסיון  להכניס בצומת זה " אי טיפה " (סוג של מיתון תנועה) אבל עקב זוויות הצומת הדבר לא מתאפשר.  לפיכך, המצב יישאר בשלב זה כמתכונתו.

יחד עם זאת נעדכנך כי בצומת ענבר- יהלום יבוצע " אי טיפה " ויחד עם השינויים הנוספים בכביש עמק זבולון (פתיחת חוצה עמק נוסף) ופתיחת כביש 3 מאבני החושן צפויים שינויים במשטר התנועה בשכונה, שאנו מקווים שישפיעו גם על צומת זה".

תשובתו של התושב לעירייה היתה חדה וקולעת:

“ההתעלמות של העירייה מצומת הרחובות אודם יהלום היא מסוכנת. התשובה שקיבלתי מכם היא אף מביכה עוד יותר. הדברים שכתבתם לי מעידים על כך שהעירייה מודעת לסכנה בצומת, מודעת לזויות הקיצוניות של הצומת אבל אין שום דבר לעשות.

מדבריכים למדתי שהדרך היחידה לפתור את הבעיה היא על ידי פתיחת כבישים חלופיים וכך תיסענה בו פחות מכוניות?! זה נשמע פתרון מגוחך ולא רציני.

אם אי אפשר לעשות אי תנועה אז אולי אפשר לעשות פסי האטה במורד רחוב יהלום או ברחוב אודם לקראת הצומת? אולי מעגל תנועה שימנע התנגשויות בין מכוניות שמגיעות מכיוונים שונים?

אני לא יודע האם תחליטו להגיב או להתעלם מהמייל הזה שלי. בכל מקרה, כאשר תהיה התאונה הבאה בצומת הרחובות אודם ויהלום ואולי אם יהיה הרוג בצומת הארורה הזו – עיריית מודיעין לא תוכל לרחוץ בנקיון כפיים."

סיכום

כפי שהצהיר מר ברנשטיין לפני חצי שנה: "ההבדל בין תאונת נפגעים לבין תאונת נזק שייך לאלילת המזל בלבד". על עיריית מודיעין לשנות את סדרי העדיפויות שלה ולהקצות יותר משאבים למניעת תאונות דרכים ולהקים כיכרות ורמזורים בצמתים הבעייתיים כפי שעשה בתקופתו ראש העיר משה ספקטור.

יתכן וההבדל הוא שספקטור לא ביקש להיבחר לקדנציה נוספת ולכן אולי הקצה יותר משאבים לנושאים החשובים שהם בנפשנו, אשר הנראות שלהם במערכת בחירות (בהשוואה לבריכה, מגרשי טניס ואולמות ספורט) היא נמוכה יחסית.

____________________________________________________________
נהניתם מהפוסט הזה? שתפו אותו עם חבריכם ושכניכם באמצעות רשימות התפוצה שלכם או באמצעות פייסבוק וטוויטר באייקון share/save לעיל. ניתן להירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים בבלוג ישירות לתיבת המייל שלכם או להתעדכן ב-RSS או ב-בפייסבוק או ב-טוויטר . אם יש לכם טיפ או מידע מעניין לתרום לבלוג אתם מוזמנים לכתוב אלי ל- watch at modiin dot us. ביחד נשפיע!