בין פתח תקווה למודיעין
25 באוג', 2009
פריחת בתי ספר דתיים פרטיים בפ"ת הרסה את מערכת החינוך הממלכתית דתית בעיר והביאה לגילויי גזענות מכוערת. אסור לתת לזה לקרות במודיעין.
אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות של עיריית מודיעין להקמת בתי ספר פרטיים כדוגמת "למען אחי" הוא הנזק שנגרם למערכת החינוך הממלכתית כתוצאה מכך. הדוגמא הנפוצה זה מה שהתרחש בפתח תקווה, שם היתה פריחה של בתי ספר פרטיים דתיים שהביאה להתדרדרות מהירה בחינוך הממלכתי דתי ולתופעות מכוערות של גזענות.
תזכורת למה שמתרחש בפ"ת לקראת פתיחת שנת הלימודים אפשר לקרוא ב"הארץ":
"תמונות המחזור", התלויות בחדר המורים בבית הספר הממלכתי-דתי "נר עציון" בפתח תקוה, מתארות באופן חד וחריף את התהליך שעבר המוסד החינוכי הזה בשנים האחרונות: רק מיעוט מבוטל מהתלמידים המישירים מבט למצלמה הם ממשפחות של ישראלים ותיקים. על פי מסמך פנימי של עיריית פתח תקוה, בשנת הלימודים הבאה, שצריכה להיפתח בעוד עשרה ימים, כל 313 התלמידים בבית הספר יהיו ממוצא אתיופי.
איתן נולד בישראל להורים שעלו מאתיופיה. בשנה שעברה הוא סיים את כיתה ו' בבית הספר נר עציון. כשהחל ללמוד כאן בכיתה א', הוא מספר, הרכב התלמידים היה שונה לגמרי. לדבריו, "בכיתות האחרות היו הרבה יותר ?לבנים', אבל לאט לאט הפכנו לרוב…הרבה הורים בשכונה הוציאו מכאן את הילדים שלהם. אני לא יודע אם זה בגלל דעות קדומות נגד האתיופים, או בגלל שחשבו שהרמה בבית הספר נמוכה".
"נר עציון" משרת בעיקר תלמידים הגרים בשכונת יוספטל בפתח תקוה, שמשפחות רבות ממוצא אתיופי עברו להתגורר בה. לדברי מקור בעירייה, "ישראלים ותיקים שיכלו להרשות לעצמם – עזבו את השכונה. מי שלא יכול היה לעשות זאת, העביר את הילדים לבתי ספר דתיים פרטיים – ואפילו, במספר קטן של מקרים, למסגרות חינוך ממלכתיות. אף אחד לא התכוון לכך, אבל התוצאה היא ש'נר עציון' הפך לגטו אתיופי".
מהמשך הכתבה ב"הארץ" מסתבר כי בתי הספר הדתיים הפרטיים בפ"ת אינם מוכנים לקבל את התלמידים האתיופים:
כמאה תלמידים-עולים מאתיופיה לא נקלטו עדיין בבתי ספר בפתח תקוה – כעשרה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים. בתי הספר הפרטיים בעיר, הדתיים-לאומיים, מסרבים לקבל את התלמידים שהעירייה שיבצה אליהם, אלא רק אם יימצאו מתאימים לאופי המוסדות.
לדברי גורם במשרד החינוך, ספק אם "בחינות ההתאמה" שמבקשים לעשות בתי הספר הפרטיים - הנהנים ממימון ממשלתי ועירוני של רוב תקציבם – לתלמידים-העולים, הן חוקיות. דו"ח "ועדת בס", שמינה המשרד לפני כשנה וחצי לבדיקת הנושא, דחה את הנימוקים שהעלו המוסדות הפרטיים. הנימוקים היו: "יהדותם (של עולי אתיופיה) מוטלת בספק", "רמת ההקפדה על קיום המצוות במשפחות העולים", ו"בעיה בהשתלבות החברתית של ילדי העולים עם בני משפחות מבוססות". לפי הדו"ח, "סירוב של בית ספר לקלוט ילדים עולי אתיופיה (…) פירושו סירוב לקלוט אותם בשל היותם בני העלייה האתיופית. כל הסבר אחר אינו אלא ניסיון להסוות אפליה".
מאחורי הקלעים מתנהל משא ומתן בין כמה מבתי הספר הפרטיים לעירייה, בניסיון למנוע סנקציות או עתירה חדשה לבג"ץ, כפי שמאיימת תנועת "הכל חינוך". גורמים שונים העריכו שהסיכוי לפשרה אינו רב. "ישראל יצרה קטסטרופה חינוכית", אומר מנכ"ל "הכל חינוך", הרב שי פירון, "באמצעות 'חוק נהרי' ו'חוק גפני' ניתן להקים בתי ספר, לקבל מימון מהמדינה ותקציבים מהרשות המקומית, וליהנות מבית ספר סטרילי ואליטיסטי".
אם מודיעין אינה רוצה לגמור עם קטסטרופה חינוכית כמו פ"ת, כדאי מאוד שפרנסי העיר לא יתנו לבתי ספר דתיים פרטיים כמו "למען אחי" לטעת שורש בעיר.
____________________________________________________________
נהניתם מהפוסט הזה? שתפו אותו עם חבריכם ושכניכם באמצעות רשימות התפוצה שלכם או באמצעות פייסבוק וטוויטר באייקון share/save לעיל. ניתן להירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים בבלוג ישירות לתיבת המייל שלכם או להתעדכן ב-RSS 
או ב-בפייסבוק 
או ב-טוויטר 
. אם יש לכם טיפ או מידע מעניין לתרום לבלוג אתם מוזמנים לכתוב אלי ל- watch at modiin dot us. ביחד נשפיע!
25 באוגוסט, 2009 בשעה 13:43
אני במשך שנים הושמצתי וצעקתי על כך שאני פועל כי "מודיעין לא תהיה פתח תקוה" לצערי התחזית שלנו לגבי פתח תקוה התגשמה והסכנה במודיעין עדיין קיימת. למען אחי זו אחת הדוגמאות אבל יש עוד רבות אחרות. נקוה שפרנסי העיר יוכלו לעמוד בלחצים כפי שעמדנו בהם בעבר, נקוה מאוד
25 באוגוסט, 2009 בשעה 22:18
עופר, אכן התרעת בשער לגבי מה שקרה בפ"ת כפי שאפשר לקרוא למשל בתגובותיך בפוסט "תקיעת סכין ארוכה וחדה בליבה של האוכלוסייה" -מופיע ברשימת עשרת הפוסטים הפופולריים בטור מצד שמאל, ואחד הדיונים המעניינים ביותר שהתקיימו בבלוג הזה.
אדם צריך ללכת עם מה שהוא מאמין בו, ואם משמיצים אותך זה בד"כ סימן לכך שלמשמיצים אין תשובה הולמת לטיעוניך ולכן הם גולשים לטיעונים לגופו של אדם (מזכיר לך שגם אותי הרבו להשמיץ). בכל אופן ראש העיר חזר על משנתך לגבי פ"ת ברדיו קול חי לאחרונה, כך שכנראה שהמסר שלך נקלט.
26 באוגוסט, 2009 בשעה 4:49
שלום רב
עם כל הכבוד לעופר גלנץ, ויש כבוד, ולמאבק הצודק כנגד בית הספר למען אחי, לדעתי ההשוואה לפתח תקוה איננה במקומה, משתי סיבות:
ראשית, מה שקרה בפתח תקוה היה ייחודי בקנה מידה ארצי. לפני כשלושים שנה הפכה פתח תקוה למעבדה של "האינטגרציה" בחינוך. מאות ילדים הוסעו מדי יום משכונות חלשות יותר אל בתי ספר בשכונות מבוססות. התוצאה היתה כיתות ענק (45 ילדים בכיתה) בתי ספר עצומים של 8 ויותר כיתות במחזור, כל זה נעשה בלא השקעה מינימאלית בעזרה לילדים שעזרה היתה דרושה להם. התוצאה הבלתי נמנעת היתה שהורים רבים הוציאו את הילדים מהחינוך הממלכתי דתי והקימו את בתי הספר הפרטיים. אני מציב אתגר בפני כל הורה – כמה הורים מוכנים שילדיהם ילמדו במוסדות שבהם הם סובלים, ועל בשרי אני מעיד – הלימודים בפתח תקוה היו סבל מוחלט. אז דבר ראשון – בפתח תקוה נעשה ניסוי, שנכשל בגדול, ושלא חזרו עליו מאז, באינטגרציה כפויה ללא משאבים מתאימים.
נקודה שניה בפתח תקוה היא שאלת הילדים הבאים ממשפחות יוצאות אתיופיה. דוקא הסיפור של בית הספר ניר עציון שהפך להיות "גטו" מעיד על כך שהבעיה איננה טמונה דוקא בחינוך הפרטי. כפי שמצוין בכתבה, הבעיה היא שהשכונה כולה הפכה להיות שכונה ליוצאי אתיופיה, וישראלים כמעט שאינם מתגוררים בה. כמות הילדים משם שהולכת לחינוך פרטי היא קטנה מאוד. לרוב פשוט אין שם משפחות שאינן מיוצאי אתיופיה.
ועכשיו למודיעין: מודיעין היא עיר הומוגנית יחסית, ולכן אינטגרציה אינה רלוונטית ואינה נחוצה. תכנון נכון יחסית של בתי הספר, למעט בשכונת קייזר שבה העיריה בסופו של דבר הבינה את הטעות, הביא למיקום ולחלוקה נכונה של בתי הספר הדתיים. בסך הכל ההורים מרוצים. עובדה- למען אחי לא היתה אופציה מאוד מאוד פופולארית, וחלק גדול מהילדים שהלכו לשם חזרו בהמשך לחינוך הממ"ד.
אם יש בעיה, הרי זה בית הספר התורני העומד להפתח. בית ספר זה יכול להוות אתגר רציני מאוד לבתי הספר הממלכתיים דתיים. כל עוד מדובר בתחרות בריאה – אין עם זה שום בעיה. הבעיה תתחיל אם בית הספר יתחיל לסנן תלמידים, ויהפוך בסך הכל לכלי של ההורים לדאוג לכך שילדיהם ילמדו בבית ספר אליטיסטי, ששכבות חלשות לא נכנסות אליו. כאן יש תפקיד לעיתונות, לרבות לבלוגרים לבדוק, לדעתי:
(א) שלא יהיה שכר לימוד משמעותי בבית ספר זה, מעבר לבית הספר הממלכתי הרגיל [אפשר לבדוק - אבל לדעתי כן הולכים לגבות שם סכום כסף מההורים מעבר]
(ב) שלא יהיו תנאי כניסה לבית הספר. הרי מה יותר פשוט מאשר לומר לבית הספר התורני נקבל רק כאלו ש…. (בבית אין טלויזיה? אמא הולכת עם כיסוי ראש וכו', השלם את החסר) ואז בודאי שאוכלוסיות לא רצויות "מסוננות". גם את זה צריך למנוע.
בקיצור – לדעתי בית הספר למען אחי לא היווה איום אמיתי על בתי הספר הממ"ד במודעין, פשוט כי הוא לא סיפק שום סחורה אמיתית. לעומת זאת – בית הספר התורני הוא סיכון אמיתי להפוך את מערכת החינוך הממ"ד לבעלת שתי רמות – אליטיסטים מול פשוטי העם.
כל זה כאמור מבלי לגרוע מההערכה למאבק הצודק כנגד למען אחי
26 באוגוסט, 2009 בשעה 12:25
שמואל, תודה לך על תגובתך המאלפת.
לפי מה שקראתי, בית הספר התורני יהיה במסלול תל"ן עם יום לימודים ארוך, כאשר המימון לכך יהיה באחריות עמותת הורים. איני יודע באיזה סכומים מדובר. נושא התל"ן מוסדר על פי חוק – ראה כאן.
28 באוגוסט, 2009 בשעה 11:33
מספר נקודות:
א. באופן עקרוני איני רואה שום בעיה בבתי ספר פרטיים. הלוואי שכל המשפחות היום מוציאות את ה-200 שח שהם משלמים לכבלים ואת הכסף שהם מוציאים על משחקי הטלויזיה ועוד כל מיני דברים על חינוך ילדיהם. אם הורה מוכן להשקיע 500 שח בחודש, כדי לקבל חינוך טוב יותר לילדיו, מבחינתי זה מבורך. זה אומר שהוא רואה בחינוך ערך חשוב והוא בוחר להשקיע בו כסף על חשבון דברים אחרים. העובדה שמשפחות דתיות בולטות בין אלו שמעוניינים בחינוך נוסף ומיוחד היא בכלל לא אות קלון, בדיוק להיפך !!
ב. בית הספר התורני במודיעין איננו מוסד פרטי, איננו מוסד מוכר שאינו רשמי (או משהו כזה) אלא הוא ממ"ד רגיל שפועל בניהול עמותה שאחראית לכל מיני חיזוקים ותגבורים תורניים. המדד ל'תורני' במודיעין הוא מאוד יחסי. אני מבטיח לכם שהממ"ד הרגיל בהרה מאוד יישובים דתיים יהיה ברמה דתית גבוה יותר בגלל סוג האוכלוסיה. גם משואת נריה התחיל כבי"ס תורני והוא ממד רגיל. וגם הבי"ס הזה יאוכלס בסופו של דבר על ידי אוכלוסיית מודיעין שאינה תורנית מידי….אני לא חושב שהם הולכים לקבל רק תלמידים טובים במיוחד או עשירים במיוחד….(וכאמור גם ה'דתיים במיוחד' הם לא משהו מיוחד במודיעין)
ג. כל מי שלא הכניסו לכיתת ילדו 20% תלמידים אתיופים, שיתכבד ולא יעביר ביקורת על הורים בפ"ת שההעדיפו לעבור לבי"ס פרטי. אינטגרציה זו מילה יפה, אבל כאשר משלבים 5% חלשים (ואין חולק על כך שהאתיופים חלשים יותר. הרקע שלהם שונה לגמרי ואין בזה שום גזענות) הם יכולים להיות מושפעים מ-95% החזקים, אבל כאשר מעלים את אחוז החלשים יותר מידי, הם מזיקים ל'חזקים' (גם זה לא גזענות, הכל יחסי) ולא נהנים בעצמם מהאינטגרציה….אני יכול להבין את הביקורת על בתי הספר הפרטיים – ממש לא רק הדתיים, יש כאלו חילוניים בלי סוף של סלבס, אייקוני תרבות ושאר אנשים שיכולים להרשות לעצמם- אבל אני גם מאוד יכול להבין אותם.
אם המדינה החליטה לחזור על הטעות של שנות החמישים ולהפוך שכונות בפ"ת לשכונות אתיופיות, שלא יתפלאו אח"כ שהשכונות הופכות לחלשות, במקום שהם יחזקו את האתיופים…מה שקורה בבתי הספר הוא רק שיקוף של מדיניות הממשלה.
28 באוגוסט, 2009 בשעה 11:51
אוהד,
א. הבעיה שנדונה כאן היא בפגיעה של בתי ספר פרטיים על מערכת החינוך הממלכתית.
ב. ביה"ס התורני שמקימה העירייה אכן חלק ממערכת החינוך הממלכתית. הנקודה שהעלה שמואל היא באיזו מידה הוא יהפוך לבית ספר אליטיסטי ויפגע במערכת החינוך הממ"ד היא שאלה מעניינת.
ג. לא סביר בעיני שילדים אתיופיים בגילאי בי"ס יסודי שהתחנכו בגנים בישראל מתוייגים אוטומטית כ"חלשים". זה בהחלט נשמע כמו גזענות.
30 באוגוסט, 2009 בשעה 2:04
א. על כך הערתי שלדעתי אין בזה פגיעה. אני לא מוכן לתת למדינה אחריות בלעדית על חינוך ילדי (וילדי כן לומדים במקרה במערכת הממלכתית, אבל לצורך הדיון-הרעיון) ואני מברך את כל מי שלוקח אחריות על חינוך ילדיו ו'מגדיל ראש'.ב. נמתין ונראה.ג. מהיכן הידע שמדובר בילדים שהתחנכו בגנים בישראל ?? מדובר על ילדים שיצאו ממרכז הקליטה ומעוניינים להשתלב בבי"ס רגיל. בתי הספר הפרטיים עורכים סינון של כולם ואם מתוך 4 ילדים מתקבל אחד, אך טבעי שהאתיופים שהם חלשים ינופו ולא יתקבלו. להכניס ילד שלא יודע לקרוא ולא מבין עברית ובטח לא דתי ברמה מסויימת לבי"ס תורני זו אולי לא גזענות, אבל זו התעללות.
30 באוגוסט, 2009 בשעה 7:47
לאוהד
א. הכל נכון – רק למה המדינה (כלומר כספי המיסים) צריכים לממן את זה? שייקח אחריות על חינוך ילדיו כמו בארצות הברית – עד הסוף ועל חשבונו. לחלופין – ואם בכל זאת רוצים מימון מהמדינה – צריך להשתתף במאמץ הלאומי לקליטת עולי אתיופיה. זה לא "סתם" ילדים.
ב. כל זה עם קריצה – הרי האמת היא ש"חושדים" בכולם שהם לא לגמרי משלנו, והם לומדים בחינוך הדתי רק בגלל שמכריחים אותם מהרבנות, וזו הגזענות
30 באוגוסט, 2009 בשעה 10:19
אוהד,
א. הרי רואים בבירור כיצד מערכת החינוך הפרטית בפ"ת פוגעת במערכת החינוך הממלכתית, אז מדוע לשחק בנדמה לי?
ג. הנחתי שמדובר בילדים שהתחנכו בגנים בישראל. אם מדובר בילדים שזה עתה הגיעו ממרכז קליטה צריך לדרוש שקליטתם בביה"ס תלווה עם תמיכה וכלים להשתלבות מוצלחת. אני מבקש להסב את תשומת ליבך לכך שהנימוקים לסירוב של בתי הספר כפי הובאו בכתבת "הארץ" לעיל לא קשורים לידע של הילדים בקרוא/כתוב, אלא כפי שציין שמואל לעיל, כי "הם לא באמת משלנו":
"לדברי גורם במשרד החינוך, ספק אם "בחינות ההתאמה" שמבקשים לעשות בתי הספר הפרטיים – הנהנים ממימון ממשלתי ועירוני של רוב תקציבם – לתלמידים-העולים, הן חוקיות. דו"ח "ועדת בס", שמינה המשרד לפני כשנה וחצי לבדיקת הנושא, דחה את הנימוקים שהעלו המוסדות הפרטיים. הנימוקים היו: "יהדותם (של עולי אתיופיה) מוטלת בספק", "רמת ההקפדה על קיום המצוות במשפחות העולים", ו"בעיה בהשתלבות החברתית של ילדי העולים עם בני משפחות מבוססות". לפי הדו"ח, "סירוב של בית ספר לקלוט ילדים עולי אתיופיה (…) פירושו סירוב לקלוט אותם בשל היותם בני העלייה האתיופית. כל הסבר אחר אינו אלא ניסיון להסוות אפליה"."
27 בספטמבר, 2009 בשעה 0:26
שם הכותב:
26/08/2009 02:40:55
אימייל:
כותרת
סתם גיבוב של שטויות
תגובה
איזה אנלוגיה מטופשת
איך העניין הדתי קשור לכל העניין כשמדובר בעניין עדתי בכלל, איפה במודיעין יש שכונות מהסוג הזה
מה הקשר
שם הכותב:
27/08/2009 08:25:58
אימייל:
כותרת
תגובה
יקי חפש לך חיים
שם הכותב:
שולה
01/09/2009 10:46:44
אימייל:
כותרת
יקי צודק
תגובה
אם יתנו ללמען אחיי, גם רשת נועם תרצה להכנס ורשת למרחב ואנטרופוסופי ודמוקרטאטי…וכל מי שידו משגת ילמד שם והייתר יישארו בחינוך בממלכתי שישאר עם תלמידים עניים ומכאן הדרך לנחשלות מהירה