מודיעין-ווטש

כתבת וידיאו של GO443 ממחישה כיצד הקמפיין של מרחב משווק לנו באופן מניפולטיבי את מרחב כמועמד "רגיש ואמפטי", מעלה תהיות לגבי העסקת בנו של גרונר ע"י GO443 להכנת כתבות על מועמדים אחרים, מחדדת את אדישות התושבים ביחס לבחירות המקומיות, ומה מסתבר כאשר מעמתים את הצהרותיו של מרחב מול הרקורד הביצועי שלו?!

אתר GO443 העלה אתמול כתבה ראשונה בסדרה של כתבות וידאו בכותרת "יום בחיי מתמודד לראשות העיר". הכתבה עוסקת באמנון מרחב וניתן לצפות בה כאן. הכתבה היא של איילת גל ושל עידו גרונר, שצילם וערך את הכתבה. לדעתי זו כתבה מצויינת, גם מבחינה עיתונאית, גם מבחינת צילום ועריכה, המהווה לכאורה כלי מכירה מצויין לאמנון מרחב, שכהרגלו עובר מסך היטב – וכנראה שגם במרחב למודיעין חשבו כך משום שהכתבה עלתה מיד לתצוגה באתר שלהם. אשתף עמכם בפוסט הזה כמה מהגיגי בעקבות הצפיה בכתבה, אשר מספקת כמה תובנות מעניינות.

ראשית, מעניין להשוות את רמת הצילום והעריכה המקצועית בכתבה הזו שמאוד מחמיאה למרחב, לבין הכתבה על השקת הקמפיין של יגאל צדוק, שערוכה בצורה חובבנית להחריד ואינה מחמיאה לצדוק. נראה כאילו שני אנשים שונים לחלוטין צילמו וערכו את הכתבות הנ"ל, אולם את שתי הכתבות צילם וערך עידו גרונר, שהוא בנו של מוטי גרונר, מס' 2 ב"מרחב למודיעין".

השאלה המתבקשת היא האם ראוי ש-GO443 , שאמור להיות נטול פניות, יעסיקו בהכנת כתבות על מועמדים ותנועות פוליטיות בעיר צלם ועורך הקשור בעבותות הדוקים לאחת מהתנועות התמודדות על ראשות העיר?

שנית, מרכיב מרכזי בכתבה התייחס לשכול של מרחב, ובהקשר זה התחושה שלי כצופה היתה מעורבת. מצד אחד, הטרגדיה שעברה על אמנון ומשפחתו בעקבות אובדן בנו בתאונת דרכים זהו חלום הבלהות של כל הורה, ואי אפשר שלא לחוש אמפתיה לאב שמדבר בהתרגשות ומהלב על אובדן בנו בכורו, וגם אני מצאתי עצמי מוחה דמעה במהלך הכתבה. כפי שאמנון אומר בכתבה, מדובר בחלק מרכזי בהוויתו ולכן טבעי שהנושא יבוא לידי ביטוי במסגרת כתבה כזו, אם כי לא בהכרח במינון ובדגש שזה קיבל בכתבה הזו.

מצד שני, התחושה המתקבלת היא שאורזים ומוכרים לנו במסגרת קמפיין הבחירות של מרחב את "אמנון הרגיש" כפי שממתגים ומוכרים לנו כל מותג פרסומי אחר. זוכרים את עלון התעמולה מס' 1 של מרחב למודיעין? הכותרת המרכזית שלו טענה שיתרונו של מרחב על פני מועמדים אחרים הוא בכך שמרחב הוא "איש שמחובר חזק לאנשים, לרגשות, לצרכים ולחלומות שלהם". במקום אחר באותו עלון, התכונה האישית של מרחב שהודגשה היתה "רגישות". ועכשיו בסרט, הקמפיין של מרחב משווק לנו במיומנות את אותו המסר, הפעם תוך הצגת האב המדבר בהתרגשות ובכאב עצור על ההתמודדות עם אובדן בנו, כשהמטרה היא לעורר בקרב הצופה את ההזדהות עם המועמד ולהביא לכך שהוא יצביע עבורו בקלפי.

חיזוק לתחושה זו נתן דוברו של מרחב שמיהר לפרסם את הכתבה בפורום מודיעין בתפוז, תוך שהוא מצהיר בגאווה על השגת המטרה:

"כפי שכולנו רואים בקליפ הזה, הוא ממש לא יודע לשחק. בנאדם, חם רגיש ואמפתי."

לפיכך כאשר הקמפיין של מרחב מוכר לנו באופן הנ"ל את המועמד אמנון מרחב כמותג של מועמד "רגיש ואמפטי", התחושה המתקבלת היא תחושה לא נעימה של מניפולציה רגשית – ולצערי יש למרחב למודיעין בעניין זה היסטוריה ארוכה.

היו בכתבה שתי סצינות מעניינות מבחינה עיתונאית שמתחילות בדקה 3:37. הסצינה הראשונה כללה שיחה בין מרחב לתושב בשם דוד שהצהיר כי הוא אינו מצביע לראשות העיר. מרחב ניסה לשכנע את דוד בחשיבות ההצבעה בטענה שרק ראש העיר קובע מה קורה בעיר, אך דוד הפריך בנקל את דבריו וטען כי הדברים החשובים במודיעין נקבעים ע"י משרדי הממשלה ואילו ראש העיר הוא רק "הצעצוע שלהם" כדי להשליט סדר, ולכן אין זה ממש משנה מי יבחר כראש העיר – טענה שמרחב קיבל, והמחיש בכך שדבריו בראשית הדיאלוג כי "רק ראש העיר קובע מה קורה בעיר" היו רק עוד ישראבלוף של מרחב. 

מביך לראות את אמנון מרחב, שאמור להיות מיומן ומשכנע, נוחל נוקאאוט רטורי מוחץ שכזה בשיחה עם תושב. דוד ביטא תחושה אמיתית ברחוב שהיא תוצר של המציאות שעל פי החלטת ממשלה מודיעין מפותחת על ידי משרדי הממשלה, ובכך מודיעין באמת שונה מערים אחרות – לא משנה כמה פעמים מרחב יגיד "לך תראה מה קורה ברעננה, בנתניה, בבת ים". בוודאי יהיו לא מעט תושבים כמו דוד שלא יטרחו להצביע בבחירות מתוך תחושה שזה לא ממש משנה, משום שמי שמנהל בפועל את פיתוח מודיעין אלו הם משרדי הממשלה. לתחושה זו אחראית במידה רבה דוברות עיריית מודיעין שבתגובותיה לעיתונות בשנים האחרונות גילגלה את האחריות שוב ושוב למשרדי הממשלה. יש פלא שתושבים כמו דוד מרגישים שחבל על הזמן להתעמק במועמדים לראשות העיר ובהבדלים ביניהם?

סצינה שניה מעניינת שמופיעה מיד לאחר מכן היא שיחה עם תושבת בוכמן בשם חלי, שהביעה את תיסכולה ממראה רחוב מגוריה ומהתמורה שהיא מקבלת מתשלום מסי הארנונה. מרחב מיהר כמובן להאשים את ראש העיר וממלא מקומו (יריבו העיקרי חיים ביבס) בטיפולם בנושא התשתיות בעיר והבטיח כי אצלו זה יהיה אחרת:

"כל נושא התשתיות בעיר זו תקלה אחת גדולה ומתמשכת. הגילגול של האחראים בעירייה על התחום הזה, בין אם זה ראש העיר  ובין אם זה ממלא מקומו – שזה לא אנחנו, שזה שנת השמיטה, שזה משרד השיכון וכו' – היא בהחלט עלי לא מקובלת.

חלק מהמשימות שאני מתכוון לקחת על עצמי כשאני אהיה ראש עיר, אחרי ה-11 לנובמבר, זה קודם כל לקחת את האחריות על פיתוח מתחמי המגורים, הפארקים והכבישים לידי העירייה. העירייה היא זו שתקבע, זו שתוציא את המכרזים, והיא זו שתבצע את העבודות – בלוח זמנים שלא כשאחרון התושבים מסיים את שנתו השלישית במודיעין אז מתחילים לבצע את זה…

בואי נעשה הסכם: ב-11.11 תני את הקול שלך לראשות העיר לי ולחברי. תני לנו פחות משנתיים זמן – אני מבטיח לך שאת השינוי הזה אפשר יהיה לחולל."

האמנם?! מה שמרחב אומר על לקיחת האחריות לידינו זה מה שאומרים רוב המועמדים לראשות העיר. אבל במקרה של מרחב לא צריך לקנות חתול בשק – אפשר לבחון בנקל אם מרחב באמת יישם את מה שהוא מבטיח:

במשך למעלה משנתיים, מינואר 2006 עד מרץ 2008, מרחב כיהן כיו"ר החברה הכלכלית למודיעין , שהיא זרוע הביצוע של עיריית מודיעין שמטפלת בהוצאת המכרזים ובביצועם, והיה אחראי על פרוייקטי תשתית ופיתוח בעיר – כמו שדרוג בית העלמין וסלילת הכביש המוביל אליו, פיתוח פארק ענבה, בניית המקווה בקייזר, הקמת מוסדות ציבור בשכונת ציפור ועוד. מה שמאפיין את הרוב הגדול של פרוייקטי הפיתוח בחכ"ל בתקופתו של מרחב הוא שהם נתקעו ועוכבו במשך שנים ארוכות – בדיוק ההיפך ממה שהוא מבטיח. ראו כיצד פרוייקטים אלה מופיעים בתוכנית העבודה של החכ"ל בשנת 2006 וכיצד למרות העובדה שחלפו מאז יותר משנתיים הם לא קרמו עור וגידים. בכלל זה גם נושא הכנת חוקי העזר לגביית אגרות והיטלי פיתוח, שבלעדיהם לא תוכל העירייה לפתח את המתחמים החדשים במקום משרד השיכון – שגם הוא טופל ע"י החכ"ל בראשות מרחב, אך מרחב לא הצליח להוציא לפועל גם נושא זה ולכן אנחנו עדיין תקועים עם משרד השיכון.

לפיכך אין שום טעם לתת למרחב את השנתיים שהוא מבקש כדי להוכיח את עצמו – מרחב כבר כיהן יותר משנתיים כיו"ר החכ"ל והוכיח כי הוא אינו מסוגל לקיים מה שהוא מבטיח. מרחב כבר קיבל הזדמנות להוכיח את עצמו כמחזיק תיק החינוך והתפטר ממנו לאחר חצי שנה לאחר שלא הצליח להתמודד עם הקשיים. מרחב כבר כיהן כסגן ראש עירייה במשך חמש שנים תחת שכטר מבלי שהצליח לקדם כמעט ולא כלום.

מרחב נכשל – ומרחב צריך ללכת הביתה.

____________________________________________________________
נהניתם מהפוסט הזה? שתפו אותו עם חבריכם ושכניכם באמצעות רשימות התפוצה שלכם או באמצעות פייסבוק וטוויטר באייקון share/save לעיל. ניתן להירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים בבלוג ישירות לתיבת המייל שלכם או להתעדכן ב-RSS או ב-בפייסבוק או ב-טוויטר . אם יש לכם טיפ או מידע מעניין לתרום לבלוג אתם מוזמנים לכתוב אלי ל- watch at modiin dot us. ביחד נשפיע!