כתוב בעיתון 4
3 בדצמ', 2007
אין כמוני!, אמנון מרחב, דני רוזנפלד, דתיים-חילונים, התקשורת המקומית, מויש לוי, מיכאל חרל"פ, מים, עופר גלנץ, עמיקם אורן
GO443, מאיר דנינו, מודיעין ניוז, ערי מודיעין
8 תגובותסקירת העיתונות המקומית לשבועיים של 22.11.07-29.11.07.
הזוכה המאושר: בעמוד הראשון של מודיעין ניוז השבוע יש ידיעה כי "עמיקם אורן זכה בשמונה מיליון שקל, ולא בפיס". מי שיגיע לעמוד 50 יגלה כי "הזכיה" היא למעשה פרוייקט נדל"ן בישוב לפיד של חברת CPM שבבעלותו של אורן אשר לא הצליח להתרומם במשך שבע שנים לאחר התנגדות תושבי לפיד, ומדובר בהחזר של הסכום שהופקד ע"י החברה בגין החכרת הקרקע מהמינהל, בתוספת ריבית והצמדה. כידוע, חברות מרוויחות מביצוע פרוייקטים ולא מביטולם, אך המודיעין ניוז, בטאון תומכי עמיקם אורן ואמנון מרחב, מתמחה בהאדרת שמו של עמיקם אורן, והקשר בין כותרות העמוד הראשון של מודיעין-ניוז לבין המציאות הוא רופף ביותר.
הסיפור הזה ממחיש את האינטרסים הנדלניים שיש לעמיקם אורן באזורנו, ואת החשיבות של קשרים טובים בשלטון המקומי להצלחת עסקיו. לו אמנון מרחב – בן בריתו הפוליטי של עמיקם אורן – היה בעמדת השפעה ביישוב לפיד, אתם חושבים שהיתה עשויה להיות לכך השפעה על הצלחת הפרוייקט ועל רווחיו של עמיקם אורן?
שכתוב היסטוריה: המקומונים דיווחו השבוע כי שמעון דבוש פונה לעסקים פרטיים ומסיים את תפקידו כמנכ"ל מינהלת מכבים-רעות, תוך שהוא מותח ביקורת על שיתוף הפעולה של העירייה עם המינהלת. איילת גל כותבת בידיעות מודיעין:
"ממטה העצמאות למכבים רעות, שהמינהלת הוקמה על מנת לכרסם בכוחו, מעמדו ופעילותו, נמסר כי הם מאחלים לדבוש הצלחה ובטוחים שכישוריו ויכולותיו יבואו לידי מימוש בדרכו החדשה. הם מוסיפים כי מינהלת מכבים-רעות הוקמה ונוסדה בחטא, בניגוד לרצון התושבים…"
האמת היא שמינהלת מכבים-רעות קמה כתוצאה מבחירות 2003, בהן הצביעו רוב תושבי מכבים-רעות בעד מפלגת "יחד" שחרתה על דגלה הקמת מנהלת רובע למכבים-רעות ואף חתמה על הסכם קואליציוני עם ספקטור למימוש תביעה זו. עצוב למדי שאנשי "מטה העצמאות" (עמיקם אורן ודני רוזנפלד שהריצו את "יחד" בבחירות 2003), משכתבים כך את ההיסטוריה, ועוד יותר עצוב שהעיתונאית איילת גל מציגה לקוראיה את הדיסאינפורציה של עמיקם אורן ודני רוזנפלד במסווה של עובדה כביכול.
מודיעין החרדית: איילת גל חושפת בידיעות מודיעין כי הרב האשכנזי הראשי של מודיעין חייב בעלי עסקים במודיעין כתנאי לקבלת תעודת הכשרות לחתום על התחייבות לשמור שמיטה למהדרין (שמשמעותה גם מחירי ירקות ופירות גבוהים יותר), בניגוד למכבים-רעות שם יש רב ספרדי אשר הסתפק בהיתר מכירה, המאפשר עיבוד האדמה גם בשנת שמיטה באמצעות מכירתה לנוכרים (ראו פולמוס השמיטה). בג"צ פסק לאחרונה כי הרבנות תחוייב להעניק תעודת כשרות גם על סמך היתר מכירה בלבד. השאלה המתבקשת היא: האם בעלי עסקים במודיעין יכולים כיום לשווק תוצרת חקלאית על בסיס היתר מכירה בלבד?
מסורת: יהושע אשכנזי כותב במודיעין ניוז על בניית המרכז הקהילתי החדש של קהילת יזמ"ה הרפורמית. הוא מספק הגדרה יצירתית: "זרם יזמ"ה הינו שילוב של יהדות מסורתית עם ישראליות אותנטית חדשה". האמת היא שהתנועה הרפורמית דווקא מבטאת מרד כנגד המסורת היהודית והיא נולדה על מנת לתת מענה לגל ההתבוללות וההתנצרות של יהודי גרמניה עם האמנסיפציה, תוך שהיא יוצרת למעשה דת חדשה. אני סקרן לראות את ההגדרה שאשכנזי יספק ליהודים למען ישו.
לא יעלה על הדעת: מרבית העיתונים סיקרו את העימות בין מיכאל חרל"פ לבין עמותת "ארגמן" לגבי שילוב מתנדבי הארגון במסגרת שירות יעוץ לאזרח (שי"ל). אנשי "ארגמן" טענו כי חרל"פ מתנכל להם משום שהוא לא אהב את הביקורת שהובעה עליו בנושא קונקס והתחבורה הציבורית ע"י נדיר סגל, מראשי הארגון. חרל"פ הכחיש כל קשר וטען כי הוא הקפיא את הפעילות עקב חששו שמא פני "ארגמן" להתמודדות בבחירות למועצת העיר. לדברי חרל"פ:
"לא יעלה על הדעת לתת להם משרד שעלול חס וחלילה לשמש למטרה פוליטית"
ואני שואל: האם משרדו של סגן ראש העיר חרל"פ, המועסק בשכר על חשבון ציבור משלמי הארנונה במודיעין, אינו משמש חס וחלילה למטרות פוליטיות?!
התרנגולים בדשא: לאחר כשנתיים בהן החכ"ל בראשות אמנון מרחב ממסמסת את העבודות לשדרוג מגרש הכדורגל בשמשוני, הונחו סוף סוף מרבדי הדשא. ניכר כי גם אמנון מרחב עצמו מודה בהתנהלות האיטית להחריד של החכ"ל (מרחב כהרגלו אינו נוטל אחריות אלא מאשים במרומז את המנכ"ל הקודם) שכן הוא מצוטט בכתבה של חנה שטרן במודיעין ניוז כאומר:
לשמחתי, מאז שהמנכ"ל החדש, דב שאולסקי, נכנס לתפקידו קיבלו העבודות תאוצה רבה
אמנון מרחב כדרכו בקודש מיהר לגזור קופון תקשורתי והפיץ הודעה לעיתונות יחד עם תמונת יחצנות בה ניתן לראות את שאולסקי, מרחב והקבלן הפורטוגזי על רקע מרבדי הדשא החדשים, באופן משעשע למדי באותה פוזה:
(התמונה באדיבות mcity)
אילה בבצ'יק מסבירה כי "ידיים על המותניים מהווה נסיון להפגנת נוכחות ורכישת תשומת לב", ואילו אילה עיצוב תדמית מסבירה כי עמידה עם ידיים על המותניים או אגודלים תחובים בחגורה מבטאת הבעת התנשאות וחוסר סבלנות.
חרמנות: הטור השבועי של הבעלים והעורך הראשי של המודיעין ניוז עוסק בדרך כלל בהגיגיו המנופחים על נושאים ברומו של עולם במקום על המתרחש במודיעין-מכבים-רעות. לאור הזדמנות הפז לנגח את ספקטור בעקבות ארוע הפתיחה של היכל התרבות חרג אלי דנון ממנהגו וכתב את הטקסט הלא יאומן הבא בו הוא מאשים את ראש עיריית מודיעין בחרמנות ובסטיות מיניות:
צריך מנת משכל של אימבציל כדי לפתוח את היכל התרבות לו משוועים תושבי העיר כבר 12 שנים בהזמנת הצגה שכל תוכנה הוא גסויות, סקס ומין. מה החרמנות הזאת שקפצה על מי שקיבל את ההחלטה. שיזמין לעצמו מנוי של ערוץ פלייבוי בכבלים ולא יבזה את כולנו. מדוע הוא או היא צריכים לשתף אותנו בסטיות שלהם.
אוי לעיתון שכך כותב עורכו.
שחקני חיזוק: לפורטל GO443 הצטרפו לאחרונה איציק גרפל בתפקיד העורך הראשי של האתר וריקי הראל בתפקיד הכתבת הפוליטית. לאיציק (עורך מודיעין ניוז 1998-2004) ולריקי (כתבת ידיעות מודיעין/איילון 1998-2007) יש ניסיון עיתונאי עשיר בזירה הציבורית והפוליטית במודיעין, בכלל זה סיקור שתי מערכות הבחירות הקודמות, והצטרפותם ל-GO443 מקפיצה את האתר מבחינה עיתונאית לשורה הראשונה של עיתוני ופורטלי מודיעין, יחד עם פורטל החדשות המוביל של מודיעין, mcity. מקומונים רבים במודיעין מעסיקים כתבים צעירים ו/או בלתי מנוסים, להם חסרה הפרספקטיבה של מערכת הבחירות הקודמת, ולפוליטיקאים ממולחים קל להתל בהם – והצוות החדש של GO443 מהווה תוספת חשובה לזירה התקשורתית במודיעין. בהצלחה לנבחרת החדשה של GO443!
פרינט זה פאסה: כיאה למעמדו הרם כעורך הראשי, גרפל החל לפרסם את הגיגיו במסגרת טור אישי שבועי. בטור האישי הראשון שלו גרפל מספיד את העיתונות הכתובה ומפליג בשבחי העיתונות המקוונת. לטעמי מוקדם מדי להספיד את העיתונות הכתובה והיא בהחלט ממשיכה להוביל את הזירה החדשותית, גם בפורטלים המקוונים – כך בארץ וכך בעולם. שלא לדבר על כך שלמי שעמד בקשר עם גרפל בחודשים האחרונים זה די משעשע לשמוע אותו טוען זאת.
בלעדיות: כתימוכין לדבריו מעלה גרפל על נס את הידיעה הבלעדית כביכול שהוא פרסם ב-GO443 על רעידת האדמה. הידיעה של גרפל כללה ציטוט מדיווח של YNET וציטוט מדברי גולשים מפורום מודיעין בתפוז, ללא כל ערך מוסף משלו. לטעמי בדוגמא הזו גרפל רק משכנע כי אם אתם רוצים חדשות ממקור ראשון כדאי לכם ללכת ל-YNET או לפורום מודיעין בתפוז, ואם אתם רוצים חומר ממוחזר לכו ל-GO443.
חברי המועצה – ביצועים לעומת דיבורים: בבלוג מודיעין-ווטש אני מנסה להדגיש את החשיבות של רקורד העשיה ונורמות ההתנהגות של נבחרי הציבור כבסיס לקבלת החלטות ע"י הבוחר, בניגוד לסיסמאות הבחירות והפלאיירים הצבעוניים המעוצבים בהם מלעיטים אותנו לפני הבחירות. על כן שמחתי לראות את סדרת הכתבות החדשה של ריקי הראל ב-GO443, במסגרתה היא נפגשת עם חברי המועצה השונים ומעמתת את הבטחותיהם עם העשיה שלהם בארבע השנים האחרונות.
הכתבה הראשונה בסדרה היא על סיעת שחר, בראשות עופר גלנץ ומויש לוי, אשר חרתה על דגלה את נושא החינוך ורשמה לזכותה הישגים יפים. לדעתי עופר גלנץ ומויש לוי מהווים דוגמא ומופת לחברי מועצה חרוצים ומצליחים ששירתו נאמנה את ציבור תושבי מודיעין-מכבים-רעות, וזאת ללא שכר וללא שאיפות פוליטיות למשרת ראש העיר. עם זאת, היתה חסרה לי בכתבה התייחסות לכישלון במתן מענה לנושא החינוך התורני במסגרת החינוך הממלכתי-דתי במודיעין, כישלון שהצמיח בית ספר כדוגמת "למען אחי".
קו המשווה
הוועדה שהתפלגה: מועצת העיר מינתה בישיבתה בחודש יולי וועדה שתבדוק את תלונות התושבים על חשבונות מים מופרזים בעקבות הצעה לסדר של חבר המועצה האופוזיציונר מאיר דנינו. יואב טל, יו"ר דירקטוריון "מי מודיעין" הציע בישיבה להקים וועדת יחיד בראשות דנינו שתבדוק את תלונות התושבים. ספקטור, אשר אינו נאיבי כטל, החליט כי בנוסף לדנינו תכלול הועדה גם את חבר המועצה מויש לוי, מן הסתם על מנת למנוע מצב בו דנינו ינצל את הוועדה על מנת לנגח באופן פופוליסטי את "מי מודיעין" ואת העירייה.
כל המקומונים דיווחו בשבועיים האחרונים על דוח הוועדה העומד להיות מוגש, חוץ מאשר מודיעין ניוז שלא חשב כנראה שיש עניין ציבורי בנושא. מהציטוטים שהובאו בעיתונות הרושם הוא שמדובר בדוח פופוליסטי, הממליץ באופן תמוה לאמץ באופן גורף את "התקדים המשפטי" (שכפי שהסברתי כאן כלל אינו תקדים משפטי) לפיו כל צריכת מים חריגה תמומן באופן גורף ורטרואקטיבי על ידי התאגיד במקום על ידי הצרכן, אלא אם כן הוכחה כגניבת מים או דליפת צנרת (וכי איזה תמריץ בדיוק יש לצרכן להוכיח דליפת צנרת אם הוא ישלם את צריכת היתר בעצמו?).
מויש לוי סירב לחתום על דוח הוועדה, וזאת עדות לראיית הנולד של ספקטור. דפנה לוי, הידועה ב"אובייקטיביות הרבה" שלה ביחס ל"מי מודיעין", כתבה על דוח הוועדה שתי כתבות בשבועיים האחרונים, אך מטעמים השמורים עימה דפנה לא מצאה לנכון להביא לידיעת קוראי "ערי מודיעין" את העובדה שמויש לוי סירב לחתום על הדוח, וכי הדוח מוגש על דעת דנינו בלבד.
Popularity: 46% [?]
____________________________________________________________
נהניתם מהפוסט הזה? שתפו אותו עם חבריכם ושכניכם באמצעות רשימות התפוצה שלכם או באמצעות פייסבוק וטוויטר באייקון share/save לעיל. ניתן להירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים בבלוג ישירות לתיבת המייל שלכם או להתעדכן ב-RSS 
או ב-בפייסבוק 
או ב-טוויטר 
. אם יש לכם טיפ או מידע מעניין לתרום לבלוג אתם מוזמנים לכתוב אלי ל- watch at modiin dot us. ביחד נשפיע!
3 בדצמבר, 2007 בשעה 19:58
יופי כרגיל תענוג לקרוא. אני מבינה שלא קיבלת את גל גפן …
הסיבה שלא כל המקומונים דיווחו על הוועדה בראשות דנינו לבדיקת חשבונות המים, היא פרוזאית לגמרי, מי שחתום על הדוח העביר את ההודעה לעיתונות רק למי שביקרו הוא חפץ. אז אולי הוא פשוט לא הגיע באימיל למודיעין ניוז כמו גם לכלי תקשורת נוספים או שאולי דווקא בניוז הבינו שזה בלוף פופליסטי.
3 בדצמבר, 2007 בשעה 20:17
לדעתך "עופר גלנץ ומויש לוי מהווים דוגמא ומופת לחברי מועצה חרוצים ומצליחים ששירתו נאמנה את ציבור תושבי מודיעין-מכבים-רעות, וזאת ללא שכר וללא שאיפות פוליטיות למשרת ראש העיר?????!!!!!"
איפה היית בשנים האחרונות במודיעין או בספריה העירונית בגבעתיים?!
ועדת אסטרטגיה בקושי כונסה וחבריה נדמה לי נסעו על חשבוננו לטיול שנתי…
ועדה לשלום הילד כונסה?אולי פעמיים-שלוש.אתה יודע אלו הישגים נזקפים לזכותה כי אני לא!!
ועדת מיחשוב -פככככ…
ועדת חינוך – חוץ מקלסר עב כרס של תכנית שעלה הון לא ראינו אפילו פיילוט שעוד יעלה גם כסף רב.
לא ברור על מה בדיוק גלנץ אחראי בענייני החינוך בעיר-
על פרס החינוך שקיבלה העיר?ממש לא!
על האלימות הגואה והונדליזם וחוסר התעסוקה של הנוער בעיר?
על הקרוואנים החדשים שהביאו לעיר במקום ישנים?!
על חצרות הגנים העזובות?!
חוץ מהצהרות פוליטיות בצומת שילת שמעת משהו שסיעת שחר תרמה בשביתה?!עשתה מעשה?!
ועדת שמות?הצחקת אותי וגם את השמשוני,את ציפור,את ישפרו,את בוכמן,את קייזר…
תשאל את גלנץ על מלחמותיו בציבור הדתי ומי כמוך מעודד לסובלנות.בעצם..תשאל את חרל"פ על גלנץ
ועוד ועוד..אתה ממש טועה ובגדול יקי!
3 בדצמבר, 2007 בשעה 22:38
ארגון הבריאות של אריתריאה מצא כי אדם מבלה בממוצע 8 שעות בעבודה, 6 שעות בשינה, שעתיים עם משפחתו ושעה וחצי בהתפלמסויות בלתי נגמרות עם יקי ידידי היקר – אם בפורום מודיעין של תפוז ואם במסגרות אחרות. מאחר שבשנה האחרונה אני עובד על מיזם שיאפשר לי כמה שפחות ציחצוחי חרבות מול בז'ה, על חשבון הגדלת זמן האיכות שאני מקדיש לערבי חזנות וראפ, אשתדל להיות תכליתי בתגובתי כדי לנסות להגיע לבוקר בחתיכה אחת שלמה.
1. מעולם לא הספדתי את הפרינט. שכשמשהו נכנס למלתעות של יקי כבר קשה להוציא את זה משם שלא באלונקה או בארון קבורה, ואל תיתנו לעובדות לבלבל אותו. כך שאין לי ברירה אלא לחזור על מה שכתבתי בטור אליו מתייחס בז'ה משבוע שעבר. ציטוט: "אני לא אומר שהפרינט מת, חס ושלום, סוכר מים, סוכר מים. נהפוך הוא: אני מאחל לעיתונים ומוצרי הלוואי שלהם עוד הרבה שנים של פריחה, אני הרי עוד אחזור לשם מדי פעם, אבל העתיד של התקשורת אם נרצה או לא, נמצא חזק ברשת, ובחיבור מהיר ואינטראקטיבי עם כל מי שצורכים שירותים כאלה ואחרים".
קאפיש יקי? איפה אתה רואה פה שאני סופד לפרינט?
מאחר שהוא לא מתבייש בפוסט הזה להשתמש בשיחות שלנו, כדי להביא כביכול מידע התומך בלעיסה התורנית שלו (קצת אתיקה יקי ממש לא תזיק לך), אין לי אלא להתנצל לפניו שלא טרחתי לספר לו שכל המיזמים האחרונים להם הייתי שותף כיועץ תוכן (ולא התרוממו מפאת גודל ההשקעה בהם) חיברו בין פרינט לאינטרנט. שם אני רואה הרבה אור והתחדשות. יש דברים יקי, סודות, אולי מזימות, אולי תככים, אולי מיזמים המבעבעים מתחת לפני השטח שאתה לא תמיד מצליח להגיע אליהם. עצוב? לא אכחיש. בעתיד יקי, אני מבטיח לספר לך הרבה פחות על התוכניות שלי לפני שאמצא אותן מככבות בבלוג שלך.
לדעתי אגב, עיתונות האינטרנט המקומית תחליף תוך חצי עשור ואולי הרבה מהר יותר קודם, את מקומוני הפרינט המוכרים לנו, אלה במסגרת האבלוציונית שתיכפה עליהם, יהיו יותר נישתיים ויותר מגזיניים. אולי אפילו נמצא בהם יותר תחקירים. בכל מה שאמור בחדשות, האינטרנט הולך ומסמס את הנחיצות של מקומון כפי שהוא מוכר כיום.
2. כשיקי ואני היינו סטודנטים דלפונים לתקשורת בסורבה של פומבידתא עלית, והיינו גונבים מהיונים בכיכר את הזרעונים כדי שיהיה לנו מה לאכול, זכור לי שנכנסנו ערב אחד להרצאה של ד"ר נחום שמוקלר, בכיר העיתונאים בעיתון לאצטע בובקעס העיתון המוביל בזמנו בארץ. שמוקלר דיבר על לגיטימיות של ידיעה עיתונאית ב"תנאי שטח קשים", והסביר מתי מעלים לאוויר ידיעה גם אם אינה מושלמת, ואין הרבה סיכוי כי תזכה בפוליצר, זכור לי כי שמוקלר גם הזכיר עד כמה חשוב או לא חשוב לתקוע דגל סימון על פני השטח, ולומר "אנחנו על המפה ונשארים על המפה".
אני זוכר שעקבתי אחר ההרצאה בפה פעור, וכשהבטתי אחורה לחפש את יקי, הבנתי שהממזר נעלם למגורי בנות או לשק"ם אבל בטח לא היה בהרצאה. עד היום לא מגלה לי יקי לאן נעלם בהרצאה המכוננת הזו, ולמה הבריז משיעור שהיה חשוב שישמע. לכן אני לא ממש יודע אם לכעוס עליו על בליל ההבלים שהוא שופך סביב הידיעה על רעידת האדמה. הוא הרי לא היה בשיעור, שהיה מאפשר לו להבין טוב יותר את המיכניזם שהביא אותי (כאיש אתר GO443) להעלות לאוויר ידיעה שסיפרה כי רעש האדמה פקד גם את מודיעין.
במקום להיכנס לבתי התושבים בחצות וחצי ולראיין אותם, הבאתי עדויות של אנשים שגלשו באותה שעה בפורום מודיעין של תפוז וסיפרו בשפה חיה ורגישה על שעבר אותם. כדי להשלים מעט רקע על המתרחש, הבאתי מידע שהביאו גורמי תקשורת אחרים כצה ימים קודם לכן, וגם טרחתי כפי הנהוג, לציין את המקור. אני בטוח שאילו נחום שמוקלר (שלא היה ולא נברא) היה פוגש את בז'ה ונתקל בקיקשוש המקושקש שלו בדבר הלגיטימיות של ידיעה כזו, הוא היה מפשיל את מכנסיו, חובט בו בערבה בוכיה או בזרדים יבשים ושואל אותו למה לא ישב עד סוף השיעור והקשיב לו.
אם זה היה תלוי בבז'ה, גם ידיעות של שתיים או שלוש שורות, המופיעות מדי פעם באינטרנט ומבשרות על משהו שקורה שאין לגביו פרטים, היו מזולזלות על ידו והוא היה שואל בשביל מה הן רלבנטיות.
3. אני אוהב את ביקורת העיתונות של יקי ומסכים עם הרבה מהדברים. במדינה בה כל אחד מחלטר עם עיסוק נוסף שהוא לא בהכרח מבין בו, גם אינסטלטור יכול לכתוב טור על יאקים בטיבט, וגם יאקים במודיעין יכולים להעיר מזוויות מיוחדות על הביצה העיתונאית שלנו ולהרגיש לרגע "תיק תקשורת" או קירשנבאום ונחום ברנע. זה אחלה צעצוע.
אלא שיקי – שמאוהב במתן ציונים, ומחלק את העיר ואולי את היקום כולו לטובים ולרעים, לוקח לעיתים את הביקורת שלו צעד אחד רחוק מדי. לא מעט פעמים, ההערות שלו קטנוניות ברמת של בקטריה מיקרוסקופית, אבל גרוע מכך – חסרה לו מתודיקה הקשורה בעיתונאות ותקשורת, שמעוותת לכדי צילינדר גבוה את הראייה שלו לגבי הסיבות או הגורמים בגינם מתפרסמות ידיעות, או כתבות בצורה כזו ולא אחרת.
בז'ה גם אם ירצה, לא יצליח להבין למה לאתר אינטרנט חשוב להעלות ידיעה חדשותית, לפני עיתון, גם אם אין בה את הבשר שהוא מייחל – ובמקרה של רעידת האדמה ואני חוזר לשם - הוא לא יסלח לי שלא נכנסתי כאמור חמוש בצלם למיטות של תושבי העיר ואילצתי אותם לספר על רגעי האימה. מבחינתו אם זה לא קרה, לא הייתי צריך לפרסם דבר. חושך. שקט. שששששש. פחחחחח…
זהו. זה מה שיש לי לומר לך יקי יקירי. כפי שאתם מבינים יקי ישיב לי מייד בקילומטר של טקסט משלו, בו ישכנע אתכם שהוא צדק ואני מאחז את עיניכם. אבל אני בזאת סיימתי להתפלמס. עכשיו אני הולך להתעסק באמת בדברים חשובים.
חג אורים שמח יקי. ואם תרצה, ספר לנו איפה באמת היית בשיעור ההוא של שמוקלר שפיספסת.
3 בדצמבר, 2007 בשעה 22:58
שלום גולשת יקרה,
הבנתי מה את אומרת, אבל אני תוהה מדוע דנינו לא יעביר עותק מהדוח שלו למודיעין ניוז? אחרי הכל מדובר בעיתון עם התהודה הגבוהה במודיעין. אולי יש איזה ריב בין דנינו לבין הניוז, שהיה גורם לדנינו לא להעביר עותק, או למודיעין ניוז להתעלם?
זכור לי שמודיעין ניוז האשים פעם את דנינו בניגוד עניינים ביחס לאנטנות הסלולריות. אוקיי, עשיתי גוגל, והכתבה היא מראשית 2007, כאן, ואפשר לראות שדנינו די התעצבן מהניוז. אם זו באמת הסיבה שדנינו מחרים את הניוז או ההיפך זה ממש משחק בקקה.
לעובד העיריה הותיק,
תראה, אני לא חושב שגלנץ את לוי מושלמים או מלאכים. אני מסכים איתך שגלנץ שש מדי אלי קרב ולעתים מתייחס לעמיתיו בחוסר סובלנות ואפילו גם מדבר אליהם לא יפה. גלנץ את לוי מודים בכתבה הנ"ל שהיו נושאים שהם לא קידמו בהצלחה, כמו למשל הועדה לקידום הילד או תוכנית אסטרטגית לעיר. בדיון שהיה כאן בפוסט "תקיעת סכין ארוכה וחדה בלב האוכלוסיה" גלנץ הודה שהטיפול בחינוך תורני היה כישלון. לא מכיר את נושא המיחשוב אבל אני נניח לצורך הדיון שזה לא קודם ונזנח.
אבל בניגוד אליך אני מסתכל על חצי הכוס המלאה, ובשורה התחתונה שחר נבחרה על הטיקט של חינוך, בזה נציגיה השקיעו את עיקר זמנם ומרצם, על זה הם נמדדים ע"י ציבור הבוחרים ולא על וועדה שולית כזו או אחרת, ופה נעשה שינוי בולט שרואים בצורה ברורה. אין ספק שזה לא רק בזכותם – זה מתחיל מהדגש של ראש העיר וממשיך במינוי המוצלח של ראש מינהל חינוך שמעוני שלו אולי מגיע עיקר הקרדיט.� אבל הרושם שאני קיבלתי הוא שהם עבדו ביחד עבודת צוות יפה, התעקשו על מה שצריך היה להתעקש, הובילו לתוצאות, עשו תהליך מרשים של תוכנית אב לחינוך שלא נעשה מעולם בעיר.
בנוסף התרשמתי מהגישה העניינית שגלנץ ולוי הפגינו כאשר עמדתי איתם בקשר בנושאים שונים, ואני מדבר על לפני שהתחלתי לכתוב את הבלוג. כך היה בסוגיית המרכז המסחרי בשדרות רבין. כך היה כאשר היה לנו מקרה של אלימות בכיתה. תמיד היה עם מי לדבר וההתייחסות היתה עניינית , של חבר'ה שמבינים עניין ומשדרים עשייה ולא דיבורים.� קח לדוגמא את התוכנית הסלולר של ויינרב – להבנתי עופר גלנץ הוא חבר המועצה היחיד שקרא את ההסכם המוצע עם חברות הסלולר, ובא עם הערות ענייניות ומפורטות לחוזה ומצא שם חורים והציע נקודות לשיפור.
אותו רושם קיבלתי בישיבות המועצה בהם נכחתי כמשקיף מאז שאני כותב את הבלוג. כך היה זה עופר גלנץ שהביא את ההצעות המעשיות בנושא ארנונה עסקית מירבית לדירות המושכרות לאנטנות סלולר. או למשל זה לא מקרה שספקטור הפיל את התיק של וועדת המים על מויש לוי. נכחתי בדיון וראיתי שמויש ממש לא רצה את התיק הזה, השקעת זמן לא קטנה והתעסקות עם נסיונות הניגוח של דנינו. אבל ספקטור ידע שהוא יכול לסמוך על מויש, ומויש בניגוד לאחרים שהיו מתחמקים, קיבל על עצמו את המטלה.
ואם אתה מסתכל סביב שולחן המועצה אתה רואה ארבעה סוגים של חברי מועצה:
1. אלה בשכר (ספקטור, וינרב, חרל"פ) שצריך למדוד אותם לפי קריטריונים של שכירים.
2. אלה שרוצים להיות ראש עיר ואשר מבחינתם השקעת הזמן בהתנדבות זוהי השקעה בקריירה של עצמם. אחד שעובד ומשקיע בקידום העיר� (ביבס) והשני שמקמבן כותרות בעיתונים ומקדם בעיקר את עצמו (מרחב).
3. חברי מועצה שעובדים ותורמים לעיר – מי יותר ומי פחות,� כדוגמת גלנץ, לוי, יואב טל, סיגלית הנדשר פרקש, עדי מינץ וגם בחלק מהזמן מוטי גרונר.
4. אנשי העבודה והשלום – רואים עבודה ואומרים שלום, שזה בגדול כל חברי האופוזיציה.
אז כן, גלנץ ולוי הם בהחלט הבחירה שלי לחברי המועצה החרוצים והמצליחים של הקדנציה הזו, ללא תגמול, ללא שכר, ולא כקרש קפיצה לקידום לתפקיד ראש העיר. והייתי מאוד רוצה לראות עוד חברי מועצה כמוהם בקנדציה הבאה של מועצת העיר.
4 בדצמבר, 2007 בשעה 1:22
איציק ידידי,
1. פרשתי את מה שכתבת בטור שלך כאמירה שפרינט זה פאסה. במקום לחשוב על הטור שלך כפורנוגרפיה נסה לחשוב עליו כיצירת אמנות, ואז אולי תבין שקוראים שונים יכולים לפרש אותה בצורות שונות, אפילו באופן שונה ממה שהתכוון היוצר, וזה לגיטימי. סיפקתי קישור ליצירת האמנות שלך, וכל אחד יכול לצפות בה ולהתרשם כאוות נפשו. היופי הוא בעיני המתבונן.
2. המשפט "שלא לדבר על כך שלמי שעמד בקשר עם גרפל בחודשים האחרונים זה די משעשע לשמוע אותו טוען זאת." אינו מסגיר מאום מהשיחות שלנו.
3. הכותרת של הביקורת שלי על ידיעת רעידת האדמה שלך היתה "בלעדיות". בעיני זה מגוחך לפרסם בגאווה ידיעה ממוחזרת עם כותרת של "ידיעה בלעדית" על אירוע שכל העולם ואשתו היו עדים לו, לאחר שגורם תקשורת מוביל פרסם אותה, ובמיוחד כאשר מצטטים את אותו גורם תקשורת, וכל הערך המוסף שלך זה לצטט תגובות מפורום אינטרנט. ומילא לעשות זאת ב-1:00 בלילה כאשר חושיך מעורפלים, אבל לחזור על השטות הזו ביום ראשון במסגרת הגיגי טור העורך הראשי כדוגמא לפסגת הישגי השבוע החולף זו כבר בדיחה עצובה. לדעתי כמובן.
4. אני מציע שלא תיקח את הביקורת שלי כל כך ללב. זו בסה"כ דעתי, וכל אחד זכאי לדעתו, ולא תמיד אפשר וצריך להסכים. בוודאי שאין לעיתונאי דגול כמוך מה להתרגש מדעתו של חלטוריסט חסר מטודיקה שכמוני .
5. אני בכל אופן אמשיך להביע את דעתי החלטוריסטית גם אם היא אינה לרוחך. ואם זה אינו מוצא חן בעיניך, זבש"ך
4 בדצמבר, 2007 בשעה 15:27
לאחר שקראתי את תגובתו של גרפל אני מבין טוב יותר…
אתה מנפנף מעליך את כל מה שלא נעשה ושוב חוזר על עצמך בבליל של כלום מה גלנץ ולוי עשו-אני לא הצלחתי להבין שוב מה הם עשו מעבר לתמיכה במרכז מסחרי שהפכת להיכל הניצחון הפרטי שלך בעיר והצעה לארנונה מוגדלת לדירות שלדעתי בכלל אמנון הגיש הצעה ולא גלנץ.
אם בקריאת הסכם והערות להסכם אתה רואה הצלחה…העיר בבעיה.
חצי הכוס המלאה שלך היא פחות משלוק.אל תנסה להיתמם ולאחוזבבדלי פעילות..מה גם שציינת כי פנית לגלנץ מספר פעמים ומאחר ואתם מכירים ואולי אף היטב אני לא רואה טעם כלל להתנצח איתך בנושא מה גם שאתה כנראה חייב אבל חייב תמיד להגיב ולזה לי אין זמן פנוי.
4 בדצמבר, 2007 בשעה 23:59
אם לא הצלחת להבין אולי תקרא שוב את מה שכתבתי
לחילופין, אתה יכול לקרוא את מה שכתבו במשרד החינוך כאשר העניקו לעיר את פרס החינוך.
20 בדצמבר, 2007 בשעה 16:18
להלן תגובות שפורסמו בבלוג המראה ב-GO443:
שם הכותב:
רוני 03/12/2007 16:10:38
אימייל:
כותרת
אתה שרלטן לא עתונאי
תגובה
אתה שרלטן לא עתונאי אתה מנסה למרוח את התושבים בכאלו אמת תושבי מודיעין מבינים שאתה פשוט שרלטן
שם הכותב:
ליאת 03/12/2007 17:14:21
אימייל:
כותרת
מתרשמת כל פעם מחדש
תגובה
סקירה עיניינית, ממצה, אין ספק שאנחנו מקבלים זוית אחרת לנעשה בסדר היום הציבורי
לרוני בתגובה מעליי
אשמח לשמוע את האמת שלך
התנצחויות ודברי הבל לא יובילו לשום מקום
שם הכותב:
אבי 03/12/2007 17:16:32
אימייל:
כותרת
מצטרף למחמאות על גלץ והחברים
תגובה
אין ספק פולטקאים מזן אחר
שם הכותב:
איציק גרפל 03/12/2007 22:53:04
אימייל:
כותרת
תודה על הפרגון אבל….
תגובה
ארגון הבריאות של אריתריאה מצא כי אדם מבלה בממוצע 8 שעות בעבודה, 6 שעות בשינה, שעתיים עם משפחתו ושעה וחצי בהתפלמסויות בלתי נגמרות עם יקי ידידי היקר – אם בפורום מודיעין של תפוז ואם במסגרות אחרות. מאחר שבשנה האחרונה אני עובד על מיזם שיאפשר לי כמה שפחות ציחצוחי חרבות מול בז'ה, על חשבון הגדלת זמן האיכות שאני מקדיש לערבי חזנות וראפ, אשתדל להיות תכליתי בתגובתי כדי לנסות להגיע לבוקר בחתיכה אחת שלמה.
1. מעולם לא הספדתי את הפרינט. שכשמשהו נכנס למלתעות של יקי כבר קשה להוציא את זה משם שלא באלונקה או בארון קבורה, ואל תיתנו לעובדות לבלבל אותו. כך שאין לי ברירה אלא לחזור על מה שכתבתי בטור אליו מתייחס בז'ה משבוע שעבר. ציטוט: "אני לא אומר שהפרינט מת, חס ושלום, סוכר מים, סוכר מים. נהפוך הוא: אני מאחל לעיתונים ומוצרי הלוואי שלהם עוד הרבה שנים של פריחה, אני הרי עוד אחזור לשם מדי פעם, אבל העתיד של התקשורת אם נרצה או לא, נמצא חזק ברשת, ובחיבור מהיר ואינטראקטיבי עם כל מי שצורכים שירותים כאלה ואחרים".
קאפיש יקי? איפה אתה רואה פה שאני סופד לפרינט?
מאחר שהוא לא מתבייש בפוסט הזה להשתמש בשיחות שלנו, כדי להביא כביכול מידע התומך בלעיסה התורנית שלו (קצת אתיקה יקי ממש לא תזיק לך), אין לי אלא להתנצל לפניו שלא טרחתי לספר לו שכל המיזמים האחרונים להם הייתי שותף כיועץ תוכן (ולא התרוממו מפאת גודל ההשקעה בהם) חיברו בין פרינט לאינטרנט. שם אני רואה הרבה אור והתחדשות. יש דברים יקי, סודות, אולי מזימות, אולי תככים, אולי מיזמים המבעבעים מתחת לפני השטח שאתה לא תמיד מצליח להגיע אליהם. עצוב? לא אכחיש. בעתיד יקי, אני מבטיח לספר לך הרבה פחות על התוכניות שלי לפני שאמצא אותן מככבות בבלוג שלך.
לדעתי אגב, עיתונות האינטרנט המקומית תחליף תוך חצי עשור ואולי הרבה מהר יותר קודם, את מקומוני הפרינט המוכרים לנו, אלה במסגרת האבלוציונית שתיכפה עליהם, יהיו יותר נישתיים ויותר מגזיניים. אולי אפילו נמצא בהם יותר תחקירים. בכל מה שאמור בחדשות, האינטרנט הולך ומסמס את הנחיצות של מקומון כפי שהוא מוכר כיום.
2. כשיקי ואני היינו סטודנטים דלפונים לתקשורת בסורבה של פומבידתא עלית, והיינו גונבים מהיונים בכיכר את הזרעונים כדי שיהיה לנו מה לאכול, זכור לי שנכנסנו ערב אחד להרצאה של ד"ר נחום שמוקלר, בכיר העיתונאים בעיתון לאצטע בובקעס העיתון המוביל בזמנו בארץ. שמוקלר דיבר על לגיטימיות של ידיעה עיתונאית ב"תנאי שטח קשים", והסביר מתי מעלים לאוויר ידיעה גם אם אינה מושלמת, ואין הרבה סיכוי כי תזכה בפוליצר, זכור לי כי שמוקלר גם הזכיר עד כמה חשוב או לא חשוב לתקוע דגל סימון על פני השטח, ולומר "אנחנו על המפה ונשארים על המפה".
אני זוכר שעקבתי אחר ההרצאה בפה פעור, וכשהבטתי אחורה לחפש את יקי, הבנתי שהממזר נעלם למגורי בנות או לשק"ם אבל בטח לא היה בהרצאה. עד היום לא מגלה לי יקי לאן נעלם בהרצאה המכוננת הזו, ולמה הבריז משיעור שהיה חשוב שישמע. לכן אני לא ממש יודע אם לכעוס עליו על בליל ההבלים שהוא שופך סביב הידיעה על רעידת האדמה. הוא הרי לא היה בשיעור, שהיה מאפשר לו להבין טוב יותר את המיכניזם שהביא אותי (כאיש אתר GO443) להעלות לאוויר ידיעה שסיפרה כי רעש האדמה פקד גם את מודיעין.
במקום להיכנס לבתי התושבים בחצות וחצי ולראיין אותם, הבאתי עדויות של אנשים שגלשו באותה שעה בפורום מודיעין של תפוז וסיפרו בשפה חיה ורגישה על שעבר אותם. כדי להשלים מעט רקע על המתרחש, הבאתי מידע שהביאו גורמי תקשורת אחרים כצה ימים קודם לכן, וגם טרחתי כפי הנהוג, לציין את המקור. אני בטוח שאילו נחום שמוקלר (שלא היה ולא נברא) היה פוגש את בז'ה ונתקל בקיקשוש המקושקש שלו בדבר הלגיטימיות של ידיעה כזו, הוא היה מפשיל את מכנסיו, חובט בו בערבה בוכיה או בזרדים יבשים ושואל אותו למה לא ישב עד סוף השיעור והקשיב לו.
אם זה היה תלוי בבז'ה, גם ידיעות של שתיים או שלוש שורות, המופיעות מדי פעם באינטרנט ומבשרות על משהו שקורה שאין לגביו פרטים, היו מזולזלות על ידו והוא היה שואל בשביל מה הן רלבנטיות.
3. אני אוהב את ביקורת העיתונות של יקי ומסכים עם הרבה מהדברים. במדינה בה כל אחד מחלטר עם עיסוק נוסף שהוא לא בהכרח מבין בו, גם אינסטלטור יכול לכתוב טור על יאקים בטיבט, וגם יאקים במודיעין יכולים להעיר מזוויות מיוחדות על הביצה העיתונאית שלנו ולהרגיש לרגע "תיק תקשורת" או קירשנבאום ונחום ברנע. זה אחלה צעצוע.
אלא שיקי – שמאוהב במתן ציונים, ומחלק את העיר ואולי את היקום כולו לטובים ולרעים, לוקח לעיתים את הביקורת שלו צעד אחד רחוק מדי. לא מעט פעמים, ההערות שלו קטנוניות ברמת של בקטריה מיקרוסקופית, אבל גרוע מכך – חסרה לו מתודיקה הקשורה בעיתונאות ותקשורת, שמעוותת לכדי צילינדר גבוה את הראייה שלו לגבי הסיבות או הגורמים בגינם מתפרסמות ידיעות, או כתבות בצורה כזו ולא אחרת.
בז'ה גם אם ירצה, לא יצליח להבין למה לאתר אינטרנט חשוב להעלות ידיעה חדשותית, לפני עיתון, גם אם אין בה את הבשר שהוא מייחל – ובמקרה של רעידת האדמה ואני חוזר לשם – הוא לא יסלח לי שלא נכנסתי כאמור חמוש בצלם למיטות של תושבי העיר ואילצתי אותם לספר על רגעי האימה. מבחינתו אם זה לא קרה, לא הייתי צריך לפרסם דבר. חושך. שקט. שששששש. פחחחחח…
זהו. זה מה שיש לי לומר לך יקי יקירי. כפי שאתם מבינים יקי ישיב לי מייד בקילומטר של טקסט משלו, בו ישכנע אתכם שהוא צדק ואני מאחז את עיניכם. אבל אני בזאת סיימתי להתפלמס. עכשיו אני הולך להתעסק באמת בדברים חשובים.
חג אורים שמח יקי. ואם תרצה, ספר לנו איפה באמת היית בשיעור ההוא של שמוקלר שפיספסת.
שם הכותב:
יקי 04/12/2007 02:23:12
אימייל:
כותרת
איציק ידידי
תגובה
1. פרשתי את מה שכתבת בטור שלך כאמירה שפרינט זה פאסה. במקום לחשוב על הטור שלך כפורנוגרפיה נסה לחשוב עליו כיצירת אמנות, ואז אולי תבין שקוראים שונים יכולים לפרש אותה בצורות שונות, אפילו באופן שונה ממה שהתכוון היוצר, וזה לגיטימי. סיפקתי קישור ליצירת האמנות שלך, וכל אחד יכול לצפות בה ולהתרשם כאוות נפשו. היופי הוא בעיני המתבונן.
2. המשפט "שלא לדבר על כך שלמי שעמד בקשר עם גרפל בחודשים האחרונים זה די משעשע לשמוע אותו טוען זאת." אינו מסגיר מאום מהשיחות שלנו.
3. הכותרת של הביקורת שלי על ידיעת רעידת האדמה שלך היתה "בלעדיות". בעיני זה מגוחך לפרסם בגאווה ידיעה ממוחזרת עם כותרת של "ידיעה בלעדית" על אירוע שכל העולם ואשתו היו עדים לו, לאחר שגורם תקשורת מוביל פרסם אותה, ובמיוחד כאשר מצטטים את אותו גורם תקשורת, וכל הערך המוסף שלך זה לצטט תגובות מפורום אינטרנט. ומילא לעשות זאת ב-1:00 בלילה כאשר חושיך מעורפלים, אבל לחזור על השטות הזו ביום ראשון במסגרת הגיגי טור העורך הראשי כדוגמא לפסגת הישגי השבוע החולף זו כבר בדיחה עצובה. לדעתי כמובן.
4. אני מציע שלא תיקח את הביקורת שלי כל כך ללב. זו בסה"כ דעתי, וכל אחד זכאי לדעתו, ולא תמיד אפשר וצריך להסכים. בוודאי שאין לעיתונאי דגול כמוך מה להתרגש מדעתו של חלטוריסט חסר מטודיקה שכמוני .
5. אני בכל אופן אמשיך להביע את דעתי החלטוריסטית גם אם היא אינה לרוחך. ואם זה אינו מוצא חן בעיניך, זבש"ך
שם הכותב:
כרמל 04/12/2007 11:13:06
אימייל:
כותרת
יקי מה שלומך?
תגובה
סקירה מאלפת
לא קוראת יותר עיתונים, מקבלת הכול כאן ועם פירושים
יישר כוח
ולאיציק מה כבר הוא כתב, על מה הרעש שיהיה לך בהצלחה בגו 443
שם הכותב:
יקי 04/12/2007 12:42:31
אימייל:
כותרת
הי כרמל
תגובה
שלומי מצוין – ואת?
חן חן על המשוב והפירגון.
אני מבקש להבהיר שאני מתייחס בסקירת העיתונות לאייטמים בחדשות שיש לי בהם משהו להעיר או להאיר, ולא מדובר בהכרח בתקציר חדשות ממצה של כל אירועי השבוע.
שם הכותב:
רוני 04/12/2007 16:24:55
אימייל:
כותרת
ברור לכולם הבחור שרלטן
תגובה
כפי שנכתב לא פעם אחת יקי אתה שרלטן אתה לא עתונאי אתה מנסה למרוח את התושבים בכאלו אמת תושבי מודיעין מבינים שאתה פשוט שרלטן
אז איציק תרגע חבל לבזבז זמן על יקי פשוט בדיחה המדיפה רח רע
שם הכותב:
יקי 04/12/2007 23:02:40
אימייל:
כותרת
כמה נלעגים הטרולים של מרחב
תגובה
כל מה שהם יודעים לעשות זה לחזור כמו תוכי "אתה שרלטן". אין להם שום יכולת לבנות טיעון קוהרנטי. בדיוק כמו תוכים.
נסו להתמודד למשל עם הטיעון שהעליתי בפוסט הזה על האינטרסים הנדלניים שיש לעמיקם אורן בסביבה שלנו, על החשיבות של הקשרים על השלטון המקומי לקידום אינטרסים אלה – ועל העובדה שאמנון מרחב הוא בן בריתו הפוליטי של עמיקם אורן.
אזכיר למשל כי אמנון מרחב פעל לבטל את המרכז המסחרי בשדרות רבין, ובדרך פלא הנהנה העיקרי מכך היה מקורבו של מרחב, מאיר פלא, הבעלים של מרכול סופר פלא בקאנטרי סנטר.
אזכיר גם כי בתחילת 2007 מאיר פלא מחה נגד השיווק של שטחי מסחר המתחרים במרכול שלו, ואמנון מרחב מיהר להתייצב לצידו והסביר כמה שמאיר פלא חכם ומנוסה שצריך להפסיק את "השיווק המטורף" של שטחי המסחר.
קראו כאן: כמה טוב שיש חברים.
אני ממתין להתמודדות עניינית שלכם עם הטיעונים, טרולים נלעגים שכמותכם.
בהצלחה!