האם למודיעין יש זכות קיום?
19 באוק', 2007
כללי
השאלה הזו נראית מגוחכת למדי ל-65,000 תושבי מודיעין-מכבים-רעות, אשר בחרו להקים כאן את ביתם מרצונם החופשי. אך מסתבר שיש מי שסבורים שלעיר שלנו אין זכות קיום ויש להכחידה. בוודאי תחשבו שמדובר בערבים פנטים שונאי ישראל המבקשים להכחיד את מדינתנו, או באנטישמים הסבורים שלמדינת היהודים אין זכות קיום.
תתפלאו לגלות שמדובר דווקא בישראלים - ירושלמים ותל-אביבים שנאספו להם בבלוג המצוין של יואב לרמן, "עוד בלוג תל אביבי". הדיון החל לאחר שלרמן, רווק תל-אביבי (וחיפאי במקור), החליט להסתכן ולצאת לגיחה בירושלים עיר הקודש וחזר בשלום לדווח בבלוג על ממצאי הגיחה. כמה מופתע היה לרמן לגלות כי יש גם תרבות חילונית בירושלים, פאבים וברים, ואפילו "טאפאס בר שמגיש אוכל לא-כשר רחמנא ליצלן". אכן גילוי מרעיש, אך מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
הצעתי ללרמן לבוא לבקר גם במודיעין, על מנת לאפשר לו הזדמנות להכיר מקרוב את מודיעין, את יחודה ואת התפתחותה. בשלב זה הירושלמים והתל-אביבים, שבדרך כלל אינם מסכימים על דבר, מיהרו לגבש קונצנזוס כי מודיעין ראויה להכחדה, ובין לבין השחילו לא מעט אמירות וקביעות פלצניות.
בין הפנינים שביטאו באי הבלוג על מודיעין ותושביה היו קביעות מלומדות כגון "חלילה שלא תלכו 50 מטרים לגן הציבורי הקרוב" או "בקושי ראיתי אנשים ברחובות או בפארקים שמתהדרים בהם". היו גם טענות משעשעות שמודיעין חסרה את הזוהמה והליכלוך שיש בירושלים ובת"א. חשתי צורך עמוק להתנצל מעומק ליבי 
היום אחה"צ, כמו פעמים רבות בימי שישי, לקחתי את ילדי לבילוי באחד מהפארקים רחבי הידיים של עירנו. הפעם ילדי ביקשו ללכת לפארק החרגול בעמק בית שאן. השעה היתה שעת בין ערביים, עת רבים מהתושבים מתכוננים לקראת שבת, אך למרות זאת הפארק היה רחוק מלהיות שומם. שלפתי את הנוקיה N73 שלי על מנת לתעד עבור דודו ולירון הירושלמים מקצת מהשימושים שתושבי מודיעין עשו באותה שעה במתחם הירוק של פארק החרגול בואך שד' החשמונאים:
אגב, אחת מהסיבות לדעתי שירושלמים מאוד כועסים על מודיעין היא שחלק גדול מהמעמד הבינוני הציוני של ירושלים נוטש אותה לטובת מודיעין, ומפקיר את הנשארים לשיעור גדל והולך של חרדים וערבים. אבל נוח להם יותר להשמיע את הטיעון שהקמת מודיעין הרסה את לוד ורמלה.
להלן פילוח תושבי מודיעין-מכבים רעות לפי עיר מוצא (מקור: נתוני מרשם האוכלוסין):
אני בדעה שמי שרצה לעזוב את רמלה ולוד היה עוזב אותן בלי כל קשר להקמת מודיעין, ואותו דבר נכון לגבי ירושלים. מן הראוי שערים אלה יתמודדו עם הגורמים שהופכים אותן ללא אטרקטיביות לתושביהם במקום להפנות את זעמם כלפי מודיעין.
מה דעתכם? האם למודיעין-מכבים-רעות יש זכות קיום? מדוע החלטתם להקים את ביתכם כאן?
לתשומת ליבכם: מומלץ מאוד לקרוא את התגובות לפוסט זה, הכוללות דיון מרתק על השלכות הקמת העיר מודיעין על ירושלים, בית-שמש, רמלה ולוד, והאם מודיעין היא עיר או פרבר?
____________________________________________________________
נהניתם מהפוסט הזה? שתפו אותו עם חבריכם ושכניכם באמצעות רשימות התפוצה שלכם או באמצעות פייסבוק וטוויטר באייקון share/save לעיל. ניתן להירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים בבלוג ישירות לתיבת המייל שלכם או להתעדכן ב-RSS 
או ב-בפייסבוק 
או ב-טוויטר 
. אם יש לכם טיפ או מידע מעניין לתרום לבלוג אתם מוזמנים לכתוב אלי ל- watch at modiin dot us. ביחד נשפיע!
20 באוקטובר, 2007 בשעה 0:25
זה שתושבי ירושלים עוזבים למודיעין זה בדיוק העיניין. מה תגידו אם יקימו עיר חדשה – "עיר העוד-יותר-עתיד", לא מחר, אלא בעוד 20 שנה כשילדיך בדיוק יקימו משפחה, ומאוד נוח יהיה להם ולעוד משפחות צעירות רבות לברוח מהבעיות שבטח כבר יהיו בשפע – אל העיר החדשה, אולי באזור לטרון (אולי יקראו לה "איילון"). בעצם זו לא תהיה עיר ממש אלא ישוב קהילתי ענק. אולי מגה-הרחבה של שריגים, גיזו או כרמי יוסף שתאכלס כ-30 אלף תושבים.
OK – הפרינציפ ברור, עכשיו בואו ננתח רגע:
שתי חלופות העומדות מול מי שרוצה לפתח הן פיתוח בתוך המירקם הקיים, או במקום חדש. זה רלוונטי בעיר כאשר מפתחים שכונות – להתאמץ וליצור התחדשות בשכונה (נווה-צדק בת"א, בקעה בירושלים) או לעבור לגבעה הבאה – אבל זה רלוונטי גם ברמת המדינה. האם במקום לפתח את מודיעין לא ראוי היה להתמודד עם הבעיות של ירושלים, רמלה-לוד ובמיוחד בית-שמש? לדעתי כן. ולמה במיוחד בית-שמש? כי היא הייתה אמורה, בהרחבה הענקית שלה שהתחרדה באדיבות הקמת מודיעין, לתפוס בדיוק את הנישה הזו של קירבה לירושלים ולת"א, בעיר מתחדשת.
ולא – לא צריך להרוס את מודיעין, או "להכחיד" אותה כלשונך. אני רק מקווה שבמשרד השיכון ובמועצה הארצית לתכנון ולבנייה ילמדו מהטעות, ואת ילדיך שלך ינחו ל-"מודיעין המתחדשת" ולא אל "עיר-העוד-פעם-עתיד – איילון החדשה".
20 באוקטובר, 2007 בשעה 1:14
יופי של תשובה יאיר.
אתה מוזמן לקרוא את התגובה האחרונה שלי בבלוג של לרמן.
בוודאי שנוח לקפץ לגבעה הבאה (למדינה ולתושבים). כי אין ראייה כוללת לגבי המשמעויות של עוד תפיסת גבעה ונטישת ערים לדמם עם פצעיהן, העיקר שנתפוש עוד ועוד שטחים, רק חסר שבן גוריון יועלה מן האוב ויקרא לייבש ביצות ולהקים שוב את יישובי חומה ומגדל.
יקי, הטענה שלך בדבר הכעס של ירושלמים על אלו שעזבו למודיעין מגוחכת בעיני בעיקר מכיוון שאני יודע מדוע אנשים עוזבים, לא מאהבת מרדכי(מודיעין) אלא משנאת המן (בעיות דיור ותעסוקה). זוהי פעם ראשונה שאני שומע טענה כזו, את האמת הצחקת אותי לאחר שגיחכתי.אני אישית כועס על אלו שעזבו לת"א לא בגלל עזיבתם אלא בגלל שהם פועלים בה. בת"א הם עוד כמה מהמון רב בירושלים הם ראש חץ.
20 באוקטובר, 2007 בשעה 1:16
הי יאיר,
באופן טבעי לכל תושב בישראל יש בחירה בין מספר חלופות מגורים. אני במקור מת"א, וחיפשתי יחד עם רעייתי מקום מגורים ברדיוס סביר מת"א. חלופות שבחנו כללו ישובים מצפון לת"א, כגון תל מונד, פרדסיה, קדימה וכו' או ממזרח, כדוגמת ראש העין או אורנית. בסופו של דבר החלטנו על מודיעין, בעיקר בגלל הפוטנציאל שלה להתפתח עם הזמן לעיר.
אתה מעלה שאלה מעניינת ביחס לבית שמש. בעיני לפחות היא לא נתפסה כאלטרנטיבה, משום שהיא רחוקה יותר מת"א. נראה לי שהיא יותר אלטרנטיבה עבור מי שחיפש מקום ברדיוס סביר מירושלים. וזו שאלה מעניינת להפנות לירושלמים שהגיעו למודיעין, מדוע הם העדיפו את מודיעין על פני בית שמש?
בכל אופן אני לא מאמין שאפשר לכוון או להנחות מישהו היכן להקים את מקום מגוריו כפי שאתה מציע. כל אחד עושה את החשבון שלו, ולכל אחד מאיתנו יש הרבה מאוד אלטרנטיבות ומגוון רחב של שיקולים.
20 באוקטובר, 2007 בשעה 1:26
יקי
אני שמח בשבילכם שאתם משתמשים בגנים הציבוריים איך הגעת לשם עם ילדיך, אני מניח שברכב. אם את הגנים הציבוריים לא הייתם צורכים אז המצב של העיר לא היה אנוש מהבחינה החברתית אלא מוות קליני. ביום שאני אראה את אותה כמות אנשים הולכים במדרכה (לכל אורכה) אולי אני אודה שטעיתי, כפי שאמרתי זה יקרה כאשר אהיה אפר ואבק.
20 באוקטובר, 2007 בשעה 1:40
דודו, כתבת:
"הטענה שלך בדבר הכעס של ירושלמים על אלו שעזבו למודיעין מגוחכת בעיני"
לא הבנתי מה כל כך מגוחך בעיניך. אתה ירושלמי שמצר על עזיבת הירושלמים את עירך, אתה לא זו בלבד שאתה כועס על מודיעין, אתה אף מצהיר שלדעתך אין לה זכות קיום. אז מה זה משנה אם הירושלמים עזבו מאהבת מרדכי או משנאת המן? מה שחשוב הוא שהם עזבו, וכי אתה מאשים את יצירת מודיעין בכך שהם עזבו.
לפארק החרגול הגענו ברכב משום שהוא אינו בשכונת מגורינו, וחלק מהפינוק שלי כאב ביום שישי זה לקחת את ילדי לכל פארק בעיר שהם חפצים בו. באמצע השבוע הילדים הולכים בד"כ לפארקים שלנו בשכונה, ותאמין או לא הם הולכים 5-10 דקות על המדרכה…
20 באוקטובר, 2007 בשעה 1:59
יקי
הכעס שלי על ירושלמים(חילונים) שעוזבים לת"א מופנה לכל הנוגע למאבק הדתי-חילוני בעיר. וזהו סימפטום לעתיד לבוא ולסופה של מדינת ישראל. לצערי אם היינו צריכים לנהל היום בירושלים את המאבקים שניהל הציבור החילוני בשנות ה-80 בכל הנוגע להפעלת בתי עסק בשבת ובמועד אז מצבנו בעיר היה חמור. העזיבה של הציבור החילוני וההסתגרות שלו או בריחתו לפרברים, מודיעין, ת"א מוכיחים את התבוסתנות שלו ואת השינוי שחל בערכיו, מציבור מוביל ואקטיבי לציבור שלא מעניין אותו כלום. הדמוגרפיה החרדית תנצח מתישהו את ת"א ואת וועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים ואת ההומוגניות של מודיעין.
מודיעין האיצה תהליכי הגירה מירושלים אבל אמרתי לך אני מבין למה הם עזבו ומודיעין היא לא הנושא ולא הסיבה שבגינה עזבו אלא התוצאה.
20 באוקטובר, 2007 בשעה 2:41
דודו, איני בקיא בכל הסיבות שירושלמים עוזבים את ירושלים. אני יכול להעיד על עצמי כי עזבתי את ת"א לא בגלל שאיני אוהב אותה (אני מאוד אוהב אותה) אלא משום שבתקציב שעמד לרשותי לא יכולתי להרשות לעצמי לקנות בת"א בית עם גינה או דירת גן כדי לגדל את ארבעת ילדי, כלבת הגולדן שלנו ושני החתולים. אני משער ששיקולים דומים השפיעו על ירושלמים לעזוב את ירושלים. ערים רבות ברחבי העולם נעשות פשוט יקרות מדי בשביל לחיות שם. זה בכלל לא קשור לתבוסתנות או הסתגרות חילונית או לסופה הקרב כביכול של מדינת ישראל.
20 באוקטובר, 2007 בשעה 9:26
נעזוב רגע את מודיעין בצד.
את ירושלים מאז ומעולם עזבו בגלל יוקר הדיור ולאחר 1967 והסרת הגבול העויין ממשלת ישראל החליטה שישנו צורך להקים מטרופולין יהודי יש מאין. לכך יש גם הגיון תכנוני ולא רק דמוגרפאי כי עיר בכלל ובייחוד עיר בירה צריכה מטרופולין שהיא תוכל להישען עליו ושהוא יוכל להישען עליה והמטרופולין שהיה ועדיין יש לירושלים הוא ברובו לעומתי. ממשלת ישראל כהרגלה בקודש ביססה את את התפתחות ירושלים והתפתחות המטרופולין על תחזיות דמוגראפיות שנלקחו מערב הסעודית או משהו כזה, סיבסדו בנייה למגורים בירושלים וסביבתה עד שבאיזשהו שלב נגמרה כבר האוכלוסיה. החל מ-1978 מתחילה ירידה בקצב הגידול של האוכלוסייה בירושלים לעומת היישובים הסובבים אותה. במהלך שנות ה-70 ורוב שנות ה-80 מעמד ביניים, זוגות צעירים ואוכלוסייה חלשה עזבו בגלל יוקר הדיור ובגלל הרצון לשפר את רווחת הדיור. ולא בגלל איכות חיים, מיעוט אפשרויות בילוי בשבת מאבק יהודי-דתי או מאבק יהודי חילוני. זהו הכישלון הכי גדול של הממשלה והעירייה בירושלים. אנשים רצו להמשיך להתגורר בה אך לא איפשרו להם. אינני אומר שירושלים הייתה צריכה להיות פרבר אחד גדול כדי לספק בניית צמודי קרקע אבל הבינוי בשכונות החדשות שלאחר 67 הוא איננו רווי בנייה לא מצופף בקיצור יצרו פרוור שינה עירוני בלי לנצל נכון את הקרקע אלא רק להשתלט עליה.
רק החל מסוף שנות ה-80 ובעיקר התעורררות המאבק הדתי-חילוני ישנה עלייה הולכת וגוברת בסיבות "חשש להתחרדות העיר" ומיעוט מקומות בילוי בשבת" עליהן השיבו מהגרים. רוב המהגרים ליישובי המטרופולין (עד שנות ה-90 המוקדמות) עשו זאת מסיבות של דיור בלבד כי הם המשיכו להישען על ירושלים בנושא תעסוקה.מי שעזב את המטרופולין עשה זאת מסיבות של תעסוקה ולכן עבר למטרופולין ת"א.
לסיכום, דימוי המגורים בירושלים בשנות ה-70 וה-80 היה מצויין אבל שינויי הערכים אצל החילוניים ומעמד ביניים במהלך שנות ה-70 וה-80 שנגעו בתרבות הפנאי שלהם ובעיקר ברצון שלהם לגור בבית פרטי גרמו להגירה.
שום דבר לא יכול לעמוד בפני הרצון האישי אני מסכים אבל….. כאשר החליטו על תוכנית אסטרטגית למבשרת ציון ב-1978 נבנו 11 שכונות ע"י חברת "ערים" של משרד השיכון שסיבסדה בתים במבשרת ציון ומי בא? כמובן מעמד ביניים שקנה דירות ב-2/3 מחיר ממה שהיו קונים בירושלים. אם זה לא טמטום אז מהו טמטום. להבדיל מאפרת מעלה אדומים וגבעת זאב בצפון במערב ירושלים, במערבה לא היה גבול עויין ומבשרת נתנה פיתרון לאנשים שביקשו לשפר את רמת רווחתם אך לא היו מוכנים לגור מעבר לקו הירוק. בנוסף חל שיפור בתשתיות התחבורה שאיפשרו הגעה בתוך 10 דקות דרך כביש מס' 1. ולבסוף עד שנות ה-80(ואני אומר את זה מזיכרון אישי) דימוי המגורים במטרופולין היה ירושלים. כמעט כל אדם ששאלת אותו איפה אתה גר הוא היה אומר ירושלים וכשהיית שואל היכן היה אומר "ירושלים אתה יודע מבשרת"-או לחילופין "מעלה אדומים" וכך הלאה. רק כאשר דימויה של ירושלים החל להתדרדר במהלך שנות ה-90 אנשים החלו לפלח את מקום מגוריהם כפי שלרמן סיפר כיצד כמה בנות הכחישו את ירושלמיותן.
אלו סיבות ויחסי הגירה של ירושלים על רגל אחת בשבילך.
טענת בבלוג של לרמן שאתה לא מצאת את הסיבות שבשמן הקמתה של מודיעין היא חטא או שאין לה זכות קיום. כתבתי את אחת הסיבות- "התפתחות סרט" והמשמעויות שלה החברתיות והכלכליות. זה הכי קל לקפוץ על גבעה חדשה ולבנות מאשר לשקם את הישן.
וירושלים היא הדוגמא הכי טובה- תוכנית ספדי.
אני שוב אחזור ואומר למודיעין אין סיכוי להיות עיר ככל הערים כי אתה באת לגדל את ילדיך ולמצוא אפשרות דיור זולה, לא בגלל תעסוקה, חינוך, תרבות. אין לכך שום תשתית וכידוע קידוש האינידיבידואל כפי שמודיעין מייצגת לא מאפשר לבנות קהילה נורמלית או עיר במובן הרגיל של המילה. אתה מסתכל על טובתך האישית ובצדק. ייתכן ותתפתח תרבות מוסדית כמו הבימה והקאמרי שתמלא עוד נבדך בחלום הפרברים שלכם אבל תרבות אלטרנטיבית על כל היקפיה לא יכולה לצמוח בעיר כזו
ברגע שמודיעין תהפוך לעיר "רגילה" במובנים של רעש זיהום (וכל הדברים שהרגשת צורך להתנצל שאינם קיימים), תעשייה, מרכז תעסוקה, פקקים והטרוגניות היא כבר תפסיק למלא את הפונקציה שלשמה היא נבנתה- ההיפך מכל אלו, ווכפי שיאיר תיאר בצורה מדוייקת ילדיך יקפצו לעיר העתיד הבאה, זהו לא תכנון נכון.
מתכננים ואדריכלים רבים יעידו על משמעויות התפתחות הפרברים. הבעייה היא לא עם הפרברים הבעייה שהם כבר לא כאלו, הפרבור בארץ נעשה "בקפיצות צפרדע"- מדלגים ממקום למקום והורסים שטחים רבים במקום להתפתח מהעיר הקיימת. אחת המסקנות של עבודת הסמינר שזה עתה סיימתי היא שלא היה תכנון מטרופוליני מסודר לירושלים פיזרו אוכלוסייה איפה שרק אפשר. הממשלות חשבו שיגיעו יהודים באותה הכמות והקצב(כי בשנות ה-70 כולם רצו לגור בירושלים כפי שמתרחש כיום בת"א) עד שלבסוף הערים שהוקמו התחרו עם ירושלים על האוכלוסייה. הממשלות חשבו שרוב המהגרים ליישובים סביב ירושלים יגיעו משאר חלקי הארץ אך בפועל כמעט 75% הגיעו מירושלים.
אני שוב חוזר ואומר הראייה שלי היא טיפה יותר היקפית מהראייה הצרה והאינטרסנטית שלך, אני לא קדוש מעונה גם אני הייתי רוצה לגור בדירת גן בלב העיר ובחצי מחיר או לחפש את "כוס התה שלי" אבל כנראה שהמרצים שלי עושים עבודה טובה.
יקי אני לא יודע מהי השכלתך בכל הנוגע לתכנון. הויכוח הוא מעבר לעירוניות החדשה שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות בארץ והדיון ביננו על האפשרות שמודיעין תיהפך אי פעם לעיר. אלא ויכוח על שאלות תכנוניות ובהקשר הזה יש שחור ולבן, ומה נכון מבחינה תכנונית-לאומית-כלכלית ומה לא נכון.
זה מצחיק אותי שלמרות כל הסברי עדיין לא הבנת את הסתירה בין רצון של אנשים לברוח מהעיר ולשפר את רמת הדיור שלהם לבין היכולת של העיר אליה היגרו להתפתח בעיקר מהבחינה החברתית קהילתית. אנשים לא הגיעו למודיעין ליצור קהילה.עצם השימוש בגנים הציבוריים(כי בגדול מלבד זאת אין מה לעשות בעיר) לא הופך את מודיעין לעיר משגשגת. אם אשאיל את מצבה של מודיעין לזה של מבשרת ציון, זה כאילו שמבשרת תהפוך עכשיו לכרך של 10 מיליון איש, דהיינו לא יקרה. שוב אחזור ואומר אנשים לא עברו למבשרת כדי לחיות חיים עירוניים כנ"ל למודיעין.
20 באוקטובר, 2007 בשעה 9:40
ועוד משהו ששכחתי.
אם לא הבנת, מהבחינה תכנונית מודיעין היא עיר העבר ולא העתיד אצטט שוב את דברי
"זוהי הסיבה שתוכנית המתאר הארצית 35 על בעיותיה אומצה ע”י אריק שרון מספר ימים לפני שנרדם התוכנית קבעה חלוקה חדשה של ישראל לשטחים הנקראים מרקמים ואחד העקרונות המרכזיים של התוכנית הוא שבחלק מהמרקמים תותר הצמדת בנייה חדשה לבנייה קיימת, במטרה למנוע התפשטות נוספת של בנייה לשטח הפתוח"
בגלל שהבינו את הטעות שבפרוור מגורים ותעסוקה תמ"א 35 נועדה למנוע איירפורט סיטי ומודיעין חדשים.
20 באוקטובר, 2007 בשעה 11:46
הי דודו,
נהניתי והשכלתי מקריאת תגובתך המעניינת לעיל על התהליכים שהשפיעו על פיתוח ירושלים וסביבתה – תודה!
באשר למודיעין – לא עשיתי סקר על מדוע שכני הגיעו לעיר, אך כפי שכתבתי לעיל הסיבה שרעייתי ואני בחרנו במודיעין מתוך מגוון החלופות שעמדו בפנינו במסגרת התקציב שלנו היתה בדיוק הכוונה והפוטנציאל של מודיעין להתפתח לעיר – וזה בניגוד לדוגמא שלך של מבשרת אשר אין לה אספירציות כאלה. מודיעין מציעה מודל תכנון שונה מאשר שאר הערים – כגון הפרדה מלאה בין שכונות המגורים לבין אזורי המלאכה והתעסוקה, ריאות ירוקות בתוך השכונות, ועוד. מוקדם עדיין לשפוט אם תכנון זה אכן יצליח, אך בהנחה שכן, גם כאשר מודיעין תתפתח לעיר נוכל להמשיך ליהנות מאיכות החיים, ירוק, וניקיון בשכונות המגורים לצד תעסוקה, מסחר תוסס ותרבות בשטחים המרכזיים.
במודיעין יש אוכלוסיה מצויינת שחלק גדול ממנה פעיל ומעורב בבניית חיי הקהילה. קח אנשים טובים, תן להם כלים והיתר יבוא עם הזמן. זיהית נכון שתחום החינוך למשל הוא תחום שמודיעין בולטת בו לטובה, בדיוק בגלל המעורבות והדגש שההורים נותנים לנושא זה בעיר.
אין זה אומר שמודיעין תהיה ירושלים או ת"א. כפי שת"א אינה דומה לי-ם גם מודיעין לא תהיה דומה לשתיהן. איני רואה צורך להיות ת"א או י-ם ואחד היתרונות במיקום של מודיעין הוא מרחק של 25 דקות נסיעה (לא בשעות העומס כמובן) גם לת"א וגם לי-ם, בעוד שעבור רוב ישובי הלווין לשני הכרכים הגדולים רק אחת מהערים רלוונטית. כך שאם אני רוצה תרבות אלטרנטיבית, מוזיאונים, גלריות וכו', ההיצע העשיר של שתי הערים הנהדרות הללו הוא רק במרחק נגיעה.
אני מתרשם שחלק ניכר מהשקפתך נגזר מהאתגרים שירושלים מתמודדת עימן. אבל צריך לזכור שירושלים היא עיר מיוחדת עם אתגרים מיוחדים. השווה לת"א למשל בה בעיות אלה אינן קיימות.
20 באוקטובר, 2007 בשעה 19:48
יקי
אני שמח שאתה מוצא גם עניין ודברי טעם בהסברי בפעם הבאה אשתדל לא לסור "מדברי ההבל שלי"
זכותך לחשוב ההיפך ממה שאני חושב ויודע אבל אמרתי לך מודיעין לא הייתה מוקמת שנית כיום. בגלל הטעמים שחזרתי והסברתי לך. בשביל שתהיה מרוצה אני מאחל לכם שתהיו באמת עיר למרות שאני מטיל בכך ספק רב.
אתה מדבר על המודל התכנוני של מודיעין כאילו זהו פלא תכנוני, ההפרדות הללו נעשו בערים מודרניות כבר לפני שנים רבות גם בירושלים החדשה שלאחר 67.
שוב הראייה שלי היא כמתבכנן לעתיד(יש לכם כנראה מזל שאני לא ראש מינהל התיכנון אחרת היית גר ברחוב היום או אצל ההורים).
אתה גורם לי לעבוד קשה אבל לא נורא אולי תראה את האור, בוא נתחיל מהעובדות.
מודיעין נבנתה חרף ההתנגדות להקמתה, שהיתה קיימת מאז עלתה היוזמה לראשונה עם קום המדינה. עיר חדשה במרחק קצר כל כך מתל אביב ומירושלים, באזור שכבר קיימות בו הערים לוד ורמלה, ועל עתודת השטחים הגדולה ביותר במרכז הארץ. הרעיון הזה עורר ביקורת נוקבת ומנומקת. גיאוגרפים, מתכנני ערים, כלכלנים ואנשי איכות סביבה רבים רואים בהקמתה כישלון צורב של התכנון הארצי בישראל לדורותיו.
היוזמה הראשונה להקמת עיר באזור מודיעין (מצפון למיקומה כיום), שהיתה חלק מהתוכנית לפיזור אוכלוסייה אחרי הקמת המדינה, נדחתה על ידי הגורמים המיישבים, משום שלא היתה די רחוקה ממרכזי אוכלוסייה קיימים. בראשית שנות ה-60, כאשר דיין היה שר החקלאות הוא החיה את הרעיון, התנגדו לו ראשי ערי הפיתוח. הם חששו כי עיר חדשה תפגע קשות בעריהם, תמנע את התפתחותן ותנציח את הפער בינן ובין היישוב הוותיק. (נשמע מוכר?). אחרי מלחמת ששת הימים עלה הרעיון שוב, ומאז ועד אישור התוכנית ב-1986 התנהלו מאבקים חריפים נגד הקמת מודיעין. במשרד השיכון הזמינו את ספדי לתכנן את העיר כי חשבו שאדריכל בסדר הגודל שלו יקטין את התנגדויות(הם הודו בכך). זה אכן קרה לצערי והוא בעיקר הסביר כי לשטח המיועד להקמת העיר אין ערך נופי, והבטיח כי שבתכנון העיר ילמד מהטעויות של הבנייה בימיה הראשונים של המדינה. הקמתה של מודיעין הואצה עם גל העלייה בראשית שנות ה-90 ועם חקיקת החוק לקיצור תהליכי בנייה. אישור תוכנית העיר עורר גל חדש של ביקורת. הגיאוגרפים טענו שלא דרושה עיר חדשה בישראל, אשר מספר הערים החדשות שהוקמו בה בעבר הוא מעל ומעבר לצרכיה של מדינה קטנה. לדבריהם מי שרוצה עיר חדשה הם קבלני בניין, משרדי מהנדסים וארכיטקטים, ואולי הממסד הממשלתי שחיפש פרויקטים של יוקרה כדי לכפר על עיירות מוזנחות ועל תשתית אורבנית גרועה שהותירו.
ראשי הערים לוד ורמלה (ממשיכיהם של ראשי ערי הפיתוח בשנות ה-60), מחו שוב ואמרו כי אין ספק שמודיעין תבוא על חשבונם, ובמקום להשקיע בערים הקיימות המשוועות לפיתוח, הולכים להשקיע הון עתק בהקמת עיר חדשה. הבזבוז המשווע שבהקמת עיר חדשה, כיוון שבסמוך לה נמצאות התשתיות של לוד ורמלה, שהפוטנציאל הכלכלי והחברתי שלהן עדיין לא מוצה. לא רק הון עתק הושקע במודיעין, אלא גם הרבה רצון ויחסי ציבור, שלוד ורמלה לא זכו להם מעולם.
נעבור לתכנון עיר החלומות שלך ותסלח אם אני מתפלצן פה אבל בשבילך הוצאתי ביבליוגרפיה שכבר שכחתי, הנוגעת לבעיות של הקמת העיר.
עקרונות התכנון של מודיעין עוררו ביקורת כשלעצמם. הקמתה המלאכותית על שולחן השרטוט נראו כמתכון לשיממון שהגשים את עצמו. כפי שאמרתי, אופיה הפרוורי טבוע בעקרונות התכנון ולא ישתנה גם אחרי שתיבנה ותאוכלס במלואה. מודיעין אינה עיר קומפקטית. היא מתפרשת על שטח גדול ( כמעט כשטחה של תל אביב), בנויה בצפיפות נמוכה יחסית לעיר (חצי מהצפיפות של רמת אביב ג', לדוגמה) ורוב המבנים בה הם של שתיים או שלוש קומות. זהו מבנה שגורם לבזבוז שטח ותשתיות ומעודד שימוש מרבי ברכב פרטי. המרחק בין השכונות גדול-ההליכה ברגל היא לרוב מסע(תזכיר לי כמה דקות הילדים שלך הולכים ברגל).המידור בין מגורים ובין אזורי הפעילות האחרים מרוקן את הרחובות הראשיים, המיועדים למגורים בלבד, מחיוניות עירונית. הרחובות רחבים מדי, המבנים שלאורכם נמוכים מדי ומכוניות פשוט חולפות בהם. מבני הציבור ומרכזי הקניות השכונתיים מרוכזים בעמקים, שבהם מוקמו הפארקים העירוניים-גולת הכותרת של תכנון העיר ואיכות החיים בה, (ואין הרבה קיוסקים או חנויות שמפרים את השלווה הזו). האדריכל אילון מירומי, שתיכנן את אחד המתחמים בה אמר בעבר "זה בעצם פרוור שינה גדול. ככזה יש לו לא מעט מעלות. כעיר, מודיעין היא עיר העבר. עיר עתיד היא עיר ובה תחבורה ציבורית יעילה ומרחקי הליכה קצרים". (הוא אמר לא אני).
נכון, מלבד הבנייה המדורגת-דגם הבנייה השולט בעיר, יש מגוון גדול ועשיר של סוגי דירות, שמתאימים לצרכים ולתקציבים מגוונים. לכל הדירות יש חצר, גינה או מרפסת ומבחינה ויזואלית כבלי החשמל והתקשורת טמונים מתחת לאדמה, הגגות נקיים מבלאגן האנטנות, צלחות הלוויין או דודי שמש. אך הקמתה בתאוצה,יצרה כאוס אדריכלי. לתרבות אדריכלית נדרשות עשרות ומאות שנים להתגבש, להתיישן ולהתחדש אך במודיעין כולן נדחסו ובחטף.
מה שכן הפער בין הביקורת על מודיעין ובין שביעות הרצון של תושביה הוא ללא ספק נושא למחשבה ולמחקר, אני כבר יודע ממה זה נובע , אינדיווידאוליזם, כבר כתבתי.
כיום כמחצית מתושבי מודיעין הם ילדים ובני נוער כבר קראתי איפשהו שבשעות אחר הצהריים(להבדיל מההרגשה שהיא נטושה ביום) , מורגשת איזו התרחשות. הפארקים מתמלאים באמהות וילדים, ובכבישים יש פקקים של מכוניות בדרך לחוגים. אבל ההתרחשות הזאת קצרה וכשיורדת החשיכה הגנים מתרוקנים בבת אחת, ושוב העיר נראית ריקה. אני שמח בשביל ילדיך שבית הקולנוע, שנפתח לפני כשנתיים בשולי העיר משמש אותם במקום שישתעממו וישברו ממטרות. שמעתי שבלילות החופש הגדול זרמו אל הפארקים בני נוער משועממים-אתה יודע למה זה מוביל, ונדליזם, אלימות וכדומה. כשיפתח הקניון(או שהוא נפתח כבר?) במרכז העיר לילדים שלך יהיה לאן ללכת ולך יהיה פחות כאב ראש בחופשות השונות, אבל מכאן ועד עיר?
זה היה קשה, אם זה לא שינה ולו במעט את דעותיך המשוחדות אז ניפרד לשלום, רק אל תגיד שאני ירושלמיצנטרי בהשקפתי כי המילה ירושלים נזכרה פה פעם אחת בלבד והניתוח המצורף מעלה נובע מבעיותיה של עירך.
20 באוקטובר, 2007 בשעה 22:16
הי דודו,
שוב תודה רבה לך על התגובה המעניינת, המשכילה והמושקעת.
החלק הראשון בתשובתך מאשש את מה שביטאתי קודם, קרי שמן הראוי היה להתמודד עם הבעיות של ערים כמו לוד, רמלה וירושלים – ומודיעין אינה האשמה בכך. אתה מתאר מצב בו בעצם מראשית המדינה היו מחשבות ותוכניות להקים את מודיעין, אך בחמישים שנה אלה לוד ורמלה נותרו פחות או יותר באותו מצב. כלומר אי הקמת מודיעין לא הושיעה את לוד ורמלה. אפשר גם כיום ליזום פרוייקטי מגורים חדשים ואטרקטיביים בלוד ורמלה, במיוחד לאור עליות המחירים במודיעין שהופכים דירות בה לפחות קלות להשגה לזוגות צעירים.
שנית, לגבי עקרונות התכנון של מודיעין אתה מתאר בדיוק את הדברים שאני אוהב במודיעין ומשכו אותי לכאן. לא הייתי רוצה לגור במקום צפוף יותר. ובאמת לא משנה לי הכותרת – עיר עתיד, עיר עבר, פרבר, וכו'. אני אוהב את עקרונות התכנון של מודיעין, אני אוהב להיות חלק מקהילה חדשה וצומחת, אני אוהב את כל הירוק מסביבי, אני אוהב את הבניה הנמוכה, אני אוהב את המיקום הגיאוגרפי ואני אוהב את האוכלוסיה. אני אוהב את מודיעין.
אני גם לא חושב שיש כאן בזבוז יוצא דופן של משאבי קרקע – מודיעין לא פחות צפופה מאשר ישובים חדשים רבים אחרים שלא זוכים לכינוי עיר. ממש לא מעניינים אותי כל הדיבורים על צפיפות כיוצרת של מרקם עירוני. מצידי שכל מתכנני הערים המדופלמים ינודו בראשם בבוז למודיעין ויגידו שזו לא עיר אלא פרבר גדול. אני אוהב לגור פה – וכך רוב תושבי מודיעין שאני מכיר.
20 באוקטובר, 2007 בשעה 23:28
למרות שהבטחתי שלא אגיס אצטט את דבריי
"מה שכן הפער בין הביקורת על מודיעין ובין שביעות הרצון של תושביה הוא ללא ספק נושא למחשבה ולמחקר"
אתה אוהב את מודיעין,את האוכלוסייה, כיף לך, סבבה לך והחיים יפים.
אתה צריך לבצע את את הפרדה, מבחינה תכנונית זו קטסטורפה.
"אני גם לא חושב שיש כאן בזבוז יוצא דופן של משאבי קרקע"
יש בזבוז יוצא דופן, נקודה.
די מספיק אתה מתיש אותי
21 באוקטובר, 2007 בשעה 1:13
יקי, אני רוצרה להתייחס לקטע אחד שכתבת:
"מודיעין מציעה מודל תכנון שונה מאשר שאר הערים – כגון הפרדה מלאה בין שכונות המגורים לבין אזורי המלאכה והתעסוקה, ריאות ירוקות בתוך השכונות, ועוד. מוקדם עדיין לשפוט אם תכנון זה אכן יצליח, אך בהנחה שכן, גם כאשר מודיעין תתפתח לעיר נוכל להמשיך ליהנות מאיכות החיים, ירוק, וניקיון בשכונות המגורים לצד תעסוקה, מסחר תוסס ותרבות בשטחים המרכזיים."
ובכן יש עיר מקבילה למודיעין שמציעה את אותה הפרדה בדיוק. לעיר הזאת קוראים ראשון-לציון-מערב. לגבי הצלחה עתידית, אם לשפוט לפי תכנונים מקבילים בעולם, הפרדת השימושים הזאת מובילה לשימוש בלבדי ועצום ברכב פרטי ופוגעת באיכות החיים של תושביה בשיעור ניכר. בעיקר נפגעות האוכלוסיות הבאות: קשישים שאינם יכולים להשתמש ברכב, בני נוער אשר אינם יכולים להשתמש ברכב ונזקקים להסעות מההורים ומפתחים שעמום שמוביל לונדליזם וכיו"ב. ההורים שצריכים להסיע את בני הנוער לכל מקום (בדרך-כלל זו האמא, אשר ידוע גם כ"soccer mom").
כל התוצאות האלה יגיעו בעתיד למודיעין וישמשו נושא למחקרים אורבניים בארץ.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 1:35
דודו, הצצתי בשנתון הסטטיסטי לישראל 2007, טבלה 2.15, ואם כי מודיעין היא בהחלט בצד הנמוך של הסקלה מבחינת צפיפות אוכלוסין (והופתעתי לגלות ששוהם צפופה פי 2.7 מאשר מודיעין), הרי שיש לא מעט ישובים בצפיפות דומה לזו של מודיעין, כך שזה תומך בטענתי שאין כאן בזבוז יוצא דופן של משאבי קרקע:
אילת 546
בית שמש 2,025
גן יבנה 1,438
זכרון יעקב 532
כרמיאל 2,297
מודיעין-מכבים-רעות 1,244
מזכרת בתיה 1,189
נס ציונה 1,984
פרדס חנה-כרכור 1,320
ראש העין 1,535
תל מונד 1,323
21 באוקטובר, 2007 בשעה 1:38
לרמן, התשובה שלי פשוטה: מי שאינו אוהב את השלכות התחבורה שציינת שלא יגור במודיעין – יש מספיק חלופות אחרות למגורים בישראל…
21 באוקטובר, 2007 בשעה 8:26
יקי – כשאני רואה נתונים סטטיסטיים אני מתלהב… שים לב למי אתה משווה את מודיעין – מושבות קטנות, רובן ישנות מאוד וישובים בפריפריה הרחוקה – זו לא צריכה להיות קבוצת ההשוואה שלך. ראה מה קורה ב-"אזורי הביקוש" – מרכז הארץ. האם גם שם מבזבזים קרקע – לא ממש.
ועכשיו אסייג את כל התגובה ואורידהּ ביגון שאולה: אין שום משמעות כמעט לצפיפויות הללו, שכן הן מחושבות משטח השיפוט כולו, ולא מהשטח הבנוי, וכמו-כן ללא התחשבות בשימושים לא למגורים. זו הסיבה שגבעתיים צפופה פי שניים מתל-אביב – אין לה עתודות שטח בתוך שטח השיפוט (כמו פי גלילות בתל-אביב) ולא שטחים נרחבים בשימושים לא-למגורים (כמו שדה דב או רידינג) – אילו היו לוקחים רק את השטח הבנוי למגורים בתל-אביב – היא הייתה צפופה הרבה יותר. עוד דוגמה – מבשרת ציון וכוכב יאיר צפופות כמו טבריה… אין לזה משמעות.
אבל בכל זאת – שים לב אילו יישובים בחרת להשוואה …
21 באוקטובר, 2007 בשעה 8:37
יקי
אתה משווה בזבוז קרקעות של ישוב שבעוד 15 שנה יגיע כנראה ל250 אלף איש(לפי התוכניות של מודיעין) לבין כל הישובים הקיקיוניים האלה וסדרי הגודל של אוכלוסייתם?.
רוב היישובים ברשימה אלו יישובים שנוסדו לאחר קום המדינה(עד כמה שאני יודע) ולא בשנות ה-80 כאשר כבר ידעו מהן ההשלכות של פיזור האוכלוסייה ובזבוז משאבי קרקע אבל ספדי אמר(כפי שציינתי) שבעת תכנון העיר הוא ילמד מהטעויות הבסיסיות של התכנון בשנים הראשונות של המדינה, ככה לומדים? אוי ואבוי לנו, לא פלא שקיבלנו פרוייקטים כמו מתחם ממילא בירושלים(וכפר דוד שכונת הרפאים למיליונרים שממול), נתב"ג החדש, מרכז רבין ואני כבר לא זוכר איזה עוד מפלצות הוא בנה.
ראש העין צמחה בגלל שבנו את נווה אפק-הפרוייקט של צה"ל למגורים, לאנשי הקבע שלו.
(ראש העין החדשה כפי שכבר כתבתי איפשהו כדי שחלילה לא יזוהה עם ראש העין הישנה)
בית שמש שצומחת וגדלה כמו אמבה מסיבות ידועות (החרדים בחלקים מסויימים שלה) ושגם שם צריך לצופף זוהי בסוף החלטה מטופשת של הרשות המקמוית כי מתי שהוא ייגמרו להם עתודות הקרקע ואז הם יתחננו למוסדות התכנון, לקבלת אישורי חריגה לבנייה צמודת דופן לגוף העיר.
בכרמיאל יש קצת למעלה מ-40 אלף תושבים לאן היא יגכולה להתפשט ולגרום לבזבוז קרקעות? לכפרים הערביים?!
בקיצור ידידי אתה לא נותן את הדעת לכך שמודיעין הוקמה על עתודת הקרקעות הגדולה ביותר במרכז הארץ ותמשיך ותכלה כל חלקה טובה בגלל צורת הבינוי הזו שזמנה עבר.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 9:18
יאיר, יש לך נקודה חשובה לגבי כך שהנתון מחושב מתוך שטח השיפוט כולו של היישוב ולכן במקרה של מודיעין שכיום רק חלק קטן משטח מהשכונות המתוכננות שלה נבנו, הנתון הנ"ל משקף הטיה חזקה כלפי מטה.
כדי להמחיש זאת הלכתי אחורה לשנתון הסטטיסטי של 2003 ושם נתון הצפיפות למודיעין היה 748 – ובארבע השנים מאז הוא עלה ל-1,244 עקב המשך הבניה מאז. מכאן שככל שהמתחמים המתוכננים במודיעין ימשיכו ויבנו כך נתון הצפיפות ימשיך ויעלה – מה שמחזק עוד יותר את הטענה כי אין במודיעין בזבוז יוצא דופן של משאבי קרקע אם כבר היום, כאשר יש כזו אנומליה בחישוב, מודיעין נמצאת במסגרת טווח של ישובים מבוססים אחרים, בכלל זה של בית שמש אשר בה היא מתחרה.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 9:30
יקי נו באמת
יש לך נטייה להסיק מסקנות שלכאורה תומכות בחשיבתך (אני לא רוצה לומר שאתה דמגוג). הנתונים שציינת מעלה אינם מעידים על בנייה צפופה אלא בעיקר שהעיר מתאכלסת.
אתה מצפה שהצפיפות תפחת לעומת הנתונים מלפני ארבע שנים?. עצם העובדה שנכנסו דיירים לדירות שלא היו מאוכלסות אין זה אומר שהפכתם להונג קונג מבחינת הצפיפות. צורת הבינוי היא זו שחשובה והיא בזבזנית, אבל עזוב הדיון מיותר.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 10:40
תגובה ליאיר – מזכרת בתיה היא ישוב הרבה מלפני קום המדינה, זאת מושבה ע"ש אימו של הברון רוטשילד. גם נס-ציונה עיר ותיקה שכיום מתפתחת וקצב הבנייה בה גדול.
תל מונד החדשה יש בה בנייה מואצת של בתים צמודי קרקע וזה יישוב מתפתח וגם כן ישוב מלפני קום המדינה. סתם הערות….תהיה מדוייק.
בית שמש היתה אמורה להיות "העיר" בין ירושלים לת"א, אך הדבר לא צלח. אי אפשר להשוות את האוכלוסיה הותיקה של בית שמש לזאת של מודיעין, בית שמש למעשה היתה עיירת פיתוח ורק בשנים האחרונות יש בה גידול אוכלוסין ופיתוח. הרבה אנגלו-סקסים שקנו ברמת ביתשמש החדשה עוברים למודיעין ששם יש יותר מענה לצרכיהם מאשר בית שמש.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 13:59
דודו, הצפיפות של שוהם כפי שמופיעה בנתוני השנתון הסטטיסטי של 2007 היא 3,215 נפשות לקמ"ר. אני מעריך שצפיפות הבניה של מודיעין דומה, ולדעתי אף גבוהה יותר (בשוהם שיעור גבוה יותר של בתים צמודי קרקע). מן הסתם אלה המספרים שמודיעין תגיע אליהם כאשר הבנייה בשטחי השיפוט שלה תמוצה. כפי שניתן ללמוד בטבלה זה מקום טוב באמצע, כך שאין כאן בזבוז יוצא דופן של עתודות קרקע, בניגוד לטענתך.
הבזבוז האמיתי היה מתרחש לו מודיעין היתה נבנית בצפיפות של בני ברק כפי שאולי היית רוצה, ואז הדירות כאן היו עומדות ריקות ללא דורש – במקום לזכות להצלחה המסחרית ולביקושים הגואים שיש למודיעין היום. בניה צפופה אפשר לבנות באיזורי ביקוש גבוהים או בדיור זול, אך לא אם אתה רוצה למשוך את המעמד הבינוני לאיזור כמו מודיעין שהיה אמצע שומקום בשנות ה-90 – וכפי שאתה טורח לציין, מבחינות תעסוקה ותרבות עדיין הינו כזה כיום.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 15:22
אנג'ליקה – לא אני אמרתי שהן נבנו אחרי קום המדינה – אנא דייקי
יקי – גם לו היו בונים את מודיעין צפופה כמו מנהטן – זה עדיין סותר את העיקרון של ציפוף הקיים ושיקומו – ולא קפיצה לגבעה הבאה.
ובאשר לבית-שמש – אני לא מקבל את האמירה "לא צלח". אילו לא הייתה קמה מודיעין, אותם זוגות צעירים, אותם אנגלו-סקסים וכו' היו מגיעים לבית-שמש, המחירים לא היו צונחים, ובמיוחד לא אלו של שכונות בנה-ביתך, והעיר **לא** הייתה הופכת לעיר חרדית. ודווקא לבית-שמש יש הרבה מאוד עתודות.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 15:33
יאיר, יתכן ובית שמש היתה מתפתחת באופן אחר לולא מודיעין היתה קמה, אם כי סביר להניח שרבים מהירושלמים עייפי המאבקים עם החרדים לא היו רוצים לעבור לבית שמש רק כדי לעבור שוב את אותם מאבקים, כפי שאפשר להתרשם מתגובות לפוסט הזה בפורום מודיעין בתפוז.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 15:48
כאן נגמר הדיון
"במקום לזכות להצלחה המסחרית ולביקושים הגואים שיש למודיעין היום. בניה צפופה אפשר לבנות באיזורי ביקוש גבוהים או בדיור זול, אך לא אם אתה רוצה למשוך את המעמד הבינוני לאיזור כמו מודיעין".-ואני אוסיף -שרוצה לברוח מהעיר
ובמשפט זה מוכחת טענתי שכנראה חילחלה קצת לתאי מוחך, מודיעין לא יכולה להיות עיר רגילה. מודיעין היא פשוט הפרדוקס של עיר רגילה, ישנה סתירה פנימית ועמוקה בין אופייה התכנוני שהוליד הומוגניות פיסית ואנושית לבין יכולתה להיות עיר מתפקדת כפי שאתה מייחל אתה פשוט מסרב לקבל זאת. ברגע שתתחיל להתנצל על הזוהמה והלכלוך אתה לא תהיה שם נכון? הרי לשם כך הגעת לשם. אין עיר מושלמת ועדיין לא המציאו, גם חזון ערי הגנים(שעדיין אסור לסתום עליו את הגולל-ויקי אל תנסה להשתמש במשפט זה כדי להצדיק טענתך) שנולד מתוך המהפכה התעשייתית בעקבות הזיהום בערים והמרחק מן הטבע לא פתר את הבעייה הזו, אפילו כשל וגרם להרבה מהבעיות המודרניות בערים(חוסר בצפיפות בגלל אחוזי בנייה קטנים במגרשים ומנגד שטח רחב במגרש לגן ירק פרטי מסביב לבית-ובשבילך הפרדה בין שטחי מגורים ותעשייה ). למודיעין יש מן המאפיינים של ערי הגנים ולכן היא יכולה להיות עיר רגילה מלבד עיר שינה רגילה.
אגב אינני אומר שידי המתכנן הן ידי מנתח מומחה שיודע הכל וצומת שילת די הוכיחה זאת. המתחם שהוקם לא חוקי ולא מתוכנן, אבל מלא חיים ומספק חומר לדיון בשאלה מה הופך מקומות למלאי חיים.
יקי אתה מזגזג בתשובותיך ו-"מעצב" את הדיון כפי שנוח לך. מחד אתה טוען שמודיעין צעירה אך תתפתח ותהיה עיר מתפקדת לתפארת. ומאידך, כאשר נוח לך אתה מדבר על האופי המיוחד שלה (והפרוורי) שמשך מעמד בינוני. יקי אין דבר כזה חצי הריון כמו שאין דבר כזה חצי עיר. כשהיא תתפקד כעיר היא כבר לא תהיה בירת המעמד הבינוני החדשה.
תפסיק להתעקש אתה לא אובייקטיבי
21 באוקטובר, 2007 בשעה 15:52
כוונתי בשורה הרביעית הייתה "שרוצה לברוח מהמולת העיר ת"א וירושלים"-לא ממודיעין.
למרות שגם זה יגיע. כאשר ילדיך יגדלו יקי ולא יהיה לך מה לעשות עם בית גדול, תבין שאין צורך לשלם ארנונה כ"כ יקרה ואז תעזוב את משאת נפשך.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 17:14
בתור "מהגר" מירושלים למודיעין אני מרשה לעצמי להעיר כמה הערות:
1. בית שמש לא היוותה, לא מהווה ולא תהווה, תחליף מגורים לירושלמים חילוניים. במשך שנים רבות מודיעין לא היתה קיימת ומספר הירושלמים שהעתיקו את מקום מגוריהם לבית-שמש נוטה לאפס. אנשים נמנעים, ובצדק, לעבור מן הפח אל הפחת. צר לי אם למישהו לא נעים לשמוע את זה אבל בית שמש נחשבת מאז ומתמיד כמקום נכשל.
2. כהדיוט שאינו בוגר החוג לגאוגרפיה אני לא מבין , במקרה שלנו, את השמוש במושג "בזבוז של עתודות קרקע". איך אדם יכול לכנות בניית עיר בישראל כבזבוז קרקע. הרי זה בדיוק ההיפך הגמור. כשמדברים על בזבוז צריך להעמיד זאת מול האלטרנטיבה היותר שפויה. למה מיועדת הקרקע הזו? איזה עתיד היה לה? מה ניתן היה לתכנן עליה במקום את העיר מודיעין? מקום לחיפושי נפט? שטח לבית קברות? אתר קראוונים למפוני ההתנחלויות? אתרי החלקה על הקרח? מה בדיוק?
3. הוויכוח אם מודיעין היא עיר או לא עיר הוא ויכוח אקדמי בלבד. המציאות הרבה יותר חזקה מהתאוריות הנלמדות בקמפוסים ואשר לעתים קרובות אין להם אחיזה במציאות, אלא במחברת של המרצה בלבד. אם זה עושה טוב למרצים שלכם ולציונים שלכם בסמינריונים הקרובים אז אל תקראו לה עיר קראו לה "אבטיח" או כל שם תחליפי אחר.
מה שחשוב לנו, התושבים, זה האם זו הצלחה או כשלון? אני חושב שעל-פי כל קריטריון זמין מדובר בהצלחה: שביעות רצון התושבים, ביקוש ומחירי הנדל"ן , מערכת החינוך ועוד.
ובבנין מודיעין ננוחם
21 באוקטובר, 2007 בשעה 17:38
נאה דרשת, יואל. מה דעתך על הכותרת השיווקית – "מודיעין, אבטיח העתיד"
דודו, כפי שכבר כתבתי לעיל אין לי ענין להיות "עיר רגילה". מה שמשך אותי למודיעין זה אופי הבניה הנמוכה יחסית והריאות הירוק (שמזכירים מאפיינים פרבריים), הכוונה לרכז כאן מספר תושבים גדול יחסית שבמהלך הזמן יביא ליצירת אלטרנטיבות מגוונות של מסחר, תעסוקה, תרבות ובילוי פנאי. בשנה האחרונה אנו רואים את מימוש האלטרנטיבות המגוונות למסחר שיגיעו לשיא חדש עם פתיחת קניון עזריאלי במרכז העיר. אני מאמין שבהמשך נראה גם אפשרויות תעסוקה מגוונות נפתחות במודיעין וגם חלופות תרבות ופנאי.
בהמשך, כאשר מודיעין תתבסס ויהיו בה מקורות תעסוקה מגוונים, אולי יוקמו בה גם שכונות יותר צפופות שיאפשרו חלופות דיור מוזל יותר. זה הכיוון שהירוקים דוחפים בתכנון שלב ב' של מודיעין, כאשר המוטיבציה שלהם היא שימור הסביבה ונכסים ארכיאולוגיים והם תובעים לצופף את הבניה כדי לתת מענה לכמות התושבים שמשרד השיכון רוצה לאכלס כאן. זה בהחלט דיון מעניין שיתנהל בשנתיים הקרובות. אבל גם אם יוקמו שכונות כאלה – ואם כן הייתי שואף לכך שיהיה מדובר במיעוט קטן בלבד – הן לא ישנו את צביון העיר, אלא רק יאפשרו גיוון האוכלוסיה.
כמי שגר בערים רבות בישראל ובחו"ל (ת"א, חיפה, פתח תקווה, ירושלים, רמת השרון, מודיעין, ברקלי, ניו יורק סיטי) לא מפחיד אותי לעבור בעתיד למקום מגורים אחר כאשר צרכי ישתנו. עיר מגורים זו לא חתונה לכל החיים.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 18:50
יואל ואולי גם יקי
ראשית זה יהיה מאוד ארוך
כירושלמי בהווה לירושלמי בעבר אני מסכים עם כל מילה שכתבת בסעיף 1 הנוגע לבית שמש אבל זהו הדבר היחידי עליו אנחנו מסכימים.
ניסית להצחיק לגבי השימוש בקרקע עליה נבנתה מודיעין ולא הצליח לך יודע למה? כי הקרקע הייתה אמורה להישאר בתולית ותנ"כית כפי שהייתה.
טענת שהמציאות יותר חזקה מהתיאוריות שמופקות באקדמיה, יש בדבריך משהו אבל להבדיל ממודלים של כלכלה שאין להם דבר וחצי דבר עם המציאות, לתכנון עירוני יש גם יש "אחיזה" במציאות(אם להיות ציני). שום דבר לא מושלם(כפי שכתבתי מעלה על צומת שילת) אבל תכנון עירוני מתבסס כמובן על לקחי העבר ועל מגמות עתידיות, מה שנחשב לתכנון נכון לפני 20 שנה יכול להיות שגוי כיום זוהי לא מתמטיקה בסיסית שאינה משתנה. תכנון עירוני ואזורי לא מתבסס רק על קריטריון כגון "שביעות רצון התושבים" שבעוד 15 שנים וודאי יזעקו על ההשפעות הסביבתיות-כלכליות שהם יצטרכו לשאת בהן בסופו של דבר באמצעות מיסים שהממשלה או העירייה תטילנה. אין לי מטרה להתעסק בתחזיות עתידיות מה גם שזה לא מעניין אתכם כעת וגם איננו מהווה שיקול מבחינתכם(וכבר אמרתי את דעתי האישית והמקצועית בבלוג של לרמן, על האינטרס האישי ושתלך לעזאזל המדינה-ואין כוונתי רק לאינטרס של אנשי מודיעין אלא באופן כללי).
יואל אתה לא מבין את המושג בזבוז קרקעות,
אני שוב אחזור על משהו שכתבתי בתוספת קטנה אבל חשובה לפני המשפט שאצטט מדברי. בשום מקום בעולם המערבי לא מקימים ערים חדשות בגלל הבזבוז המשווע שבהקמת ערים אלו. (ובהקשר של מודיעין) "אשר בסמוך לה נמצאות התשתיות של לוד ורמלה, שהפוטנציאל הכלכלי והחברתי שלהן עדיין לא מוצה".
מכיוון שעל המשמעויות שבבזבוז הקרקעות שהיו כרוכות בהקמתה של מודיעין ושעליהן עמדתי בבלוג של לרמן תרשה לי אם פשוט אלחץ "העתק-הדבק". מהדיון שהיה לי עם יקי שם.(ישנו המשך גם אחרי הציטוט)
"לגבי הלגיטימיות של מודיעין, פה אנחנו חלוקים ולא משנה כמה יקשקשו על איכות חיים או ערי העתיד (גם חזון ערי העתיד של אבי האדריכלות המודרנית לה-קורבוזיה לא התממש)
הלגיטימיות לכאורה של מודיעין הרסה את הסיכוי של רמלה ולוד להשתקם אי פעם. אינני אומר שאנשים שהתאכסנו במודיעין היו ממהרים להתגורר בלוד אבל כבר היו מאז ומעולם (גם בארץ) מקרים של הקמת שכונות “בנה ביתך” בערים חלשות יחסית שיחד עם תמיכה ממשלתית ויצירת תשתית חינוכית ותרבותית הצליחו למשוך לשם אוכלוסייה וליצור שינוי תדמיתי, ולכל הספקנים אני אומר “ראש העין החדשה” או “מבשרת החדשה”, הדגש הוא על החדשה כמובן, ולא חסרות דוגמאות. הלגיטימציה של מודיעין היא למעשה המשך הדה-לגיטימציה שנעשתה לרמלה ולוד ע”י הזנחתן. להקים עיר השואבת אליה אנשים רבים (שוב בגלל עלויות הדיור בארץ, שהולכות ומאמירות גם במודיעין לפי מיטב הבנתי) במרחק כ”כ מועט מרמלה ולוד, פשוט מנעו מהן את הסיכוי להשתקם והאמינו לי מתישהו יצטרכו לשקם אותן והמדינה תשלם כ”כ הרבה כסף על כך.
כמעט כל מי שמעורה בשיח התכנוני יודע בנוסף, שהקמתה של מודיעין באמצע הדרך בין ירושלים לת”א היא סכנה לשתיהן, פחות לת”א שמתהדרת במטרופולין יהודי בוודאי יותר לירושלים.
אחת הרעות החולות של ההתפתחות האורבנית בארץ ובעולם הוא יצירת הרצפים המבונים בין הערים. בלשון מקצועית הכוונה ל”התפתחות סרט” Ribbon Development , סוג בינוי כזה לא רצוי מטעמים כלכליים וחברתיים. כלכלית ישנו בזבוז אדיר של משאבי קרקע, גידול ניכר בנסועה ברכבים,הארכת תשתיות, כפילויות בשירותים ומה לא!!! וחברתית-התבדלות.
מודיעין לא הוקמה במקרה בקרבת כביש מספר אחד וליד כביש שש שהיה קיים בתוכניות הארציות עוד לפני שהטרקטור הראשון עלה על הקרקע של מודיעין, קשקושי הדמוגרפיה של הממשלות לדורותיהן(שנדמה שכל יעד שהן הציבו לעצמן בנושא נכשל לאורך השנים) הן אלו שהנחו אותן, העיר הזו לא קמה מהחולות(ויסלח לי לרמן).
תהליך “התפתחות הסרט” מתרחש בד”כ לאורך ציר תנועה בין שני מרכזיים עירוניים גדולים ואם לאורך הציר ישנם עוגנים יישוביים נוספים התהליך מואץ. ועוד לא אמרתי מילה על הפגיעה בנוף.
כאמור התהליך מוכיח את עצמו יום יום ושעה שעה.
זוהי הסיבה שתוכנית המתאר הארצית 35 על בעיותיה אומצה ע”י אריק שרון מספר ימים לפני שנרדם התוכנית קבעה חלוקה חדשה של ישראל לשטחים הנקראים מרקמים ואחד העקרונות המרכזיים של התוכנית הוא שבחלק מהמרקמים תותר הצמדת בנייה חדשה לבנייה קיימת, במטרה למנוע התפשטות נוספת של בנייה לשטח הפתוח. (האירוניה היא שדווקא הוא בתור שר השיכון העביר שתי החלטות 533 ו611 שאיפשרו את ההשתוללות וזלילת הקרקעות שאת תוצאותיהן אנחנו רואים לאורך כביש החוף, איירפורט סיטי, צומת ירקונים וכו וכו)
הקמת איירפורט סיטי התאפשרה בעקבות החלטות 533 ו-611 שהתקבלו במועצה הארצית לתכנון ובנייה, שאפשרו להפשיר שטחים חקלאיים לבנייה, גם בעקבות גלי העלייה בשנות ה-90 ועימם הביקוש למגורים ומרכזי תעסוקה. אבל כיום אין סיכוי שזה יקרה, שוב, כי איפשהו נפל האסימון לדרגים הפוליטיים שהם בסופו של דבר מחליטים(במסע שכנוע של הגורמים המתכננים) שפיזור וביזור אוכלוסייה ותעסוקה זהו אסון תכנוני-כלכלי ובזבוז שעולה למדינה מיליארדים".
לסיכום, הבזבוז כפי שאני מכנה אותו, ושבעיניך יואל, הוא שיח אקדמי בלבד מנחה את מוסדות התכנון בישראל כיום. למה? כי לישראל אין עתודות קרקע מספיקות, ואנא אל תאמר יש את הנגב. לנגב אתה וכמעט כולם לא יילכו לכן המדינה צריכה להתרכז סביב ארבעת המטרפוליניים. ריכוזיות זהו אחד הכלים המרכזיים בתכנון כיום בעולם ובארץ, הן של ערים ומטרופולינים והן של אוכלוסייה.
השימוש בקרקעות מתחיל ימי המדינה איננו מבוסס על תכנון רציונאלי ונכון אלא על תכנון דמוגראפי, תפיסת כמה שיותר שטח ולפזר כמה שיותר אוכלוסייה.
המדינה מפסידה כ"כ הרבה כסף על החזקת יישובים כגון מצפה רמון, אופקים, ירוחם ודימונה בגלל המחוייבות לאמירות מטופשות כגון "נכבוש את השממה" (אני אישית אוהב יותר את המחוייבות לאמירה "בירתנו המאוחדת לעולם ועד") שמצריכות הוצאות עתק. המדינה הייתה חוסכת כ"כ הרבה כסף אם היו מפנים את רוב ערי הדרום למרכז. כפי שכתבתי למזלה של מודיעין יש בה אוכלוסיה חזקה וקרבה למרכז הכלכלי אחרת היא הייתה גומרת כמו אלו הראשונות שציינתי.
פיזור האוכלוסייה ויצירת עורף כפרי-חקלאי למדינה נבע מאחד העקרונות של הציונות הסוציאליסטית לפני קום המדינה, שראתה בבורגנות, בריכוזיות אוכלוסיית היישוב היהודי בערים(חיפה י-ם ת"א) ובהתיישבות העירונית כסכנה ערכית וביטחונית להמשכו והתפתחותו של היישוב. כידוע הקמת מודיעין אולי הייתה נכונה(?) בשנות ה-50 בעקבות מדיניות פיזור האוכלוסייה(ראה תגובה מעלה), הבעייה שהקמתה בשנות ה-80 הונחתה מאותה ראייה תכנונית שכבר ידעו שהיא כשלה(וממשלות הליכוד-עבודה בשנות ה-80 לא היו צריכות להיזכר בתוכנית של אריה שרון מקום המדינה בכדי להבחין בכישלונה אלא להתבונן בתוכנית המצפים לייהוד הגליל מתחילת שנות ה-80, שהסתיימה בכישלון צורם).
יואל אני שוב חוזר למשפט שכתבתי ואני מצטט אותו שוב בשבילך בכדי שתבין מהן הבעיות עם הקמת מודיעין ומהי המשמעות של בזבוז קרקע כאשר הדגש הוא על החלק האחרון של המשפט, כיום העיר לא הייתה מאושרת לבנייה.
"זוהי הסיבה שתוכנית המתאר הארצית 35 על בעיותיה אומצה ע”י אריק שרון מספר ימים לפני שנרדם התוכנית קבעה חלוקה חדשה של ישראל לשטחים הנקראים מרקמים ואחד העקרונות המרכזיים של התוכנית הוא שבחלק מהמרקמים תותר הצמדת בנייה חדשה לבנייה קיימת, במטרה למנוע התפשטות נוספת של בנייה לשטח הפתוח."
ועוד הערה קטנה שקשורה בעקיפין, פיזור האוכלוסייה אולי יכל להתאים יותר למשק בעל מאפיינים סוציאליסטים כפי שהיה כאן עד שנות ה-70. אבל כיום, במשק קפיטליסטי, כשאין מדינה והממשלות רק מצמצמות את הוצאותיהן זה אסון, למה? כי מונעים מערים אחרות להשתקם(ועזבו עכשיו את שאלת מודיעין רמלוד). המדינה היא זו שדחפה את פיזור האוכלוסייה, תמכה בצורת יישוב זו והפסידה כספים רבים כפי שכתבתי. כיום המדינה תומכת הרבה הרבה פחות כי הראייה היא עסקית(במובן השלילי). נכון שאין המטרה להפסיד כסף אך בבניית מודיעין המדינה הרוויחה כסף שהיא לא הוציאה על שיקום רמלה ולוד. להבדיל מערי הדרום שלא מעניינות אף אחד רמלה ולוד נמצאות בלב המטרופולין המרכזי של ישראל ויש להתמודד עם בעיותיהן, אותן לא צריך לפנות אלא לשקם.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 19:24
ויקי עוד משהו
"כמי שגר בערים רבות בישראל ובחו"ל (ת"א, חיפה, פתח תקווה, ירושלים, רמת השרון, מודיעין, ברקלי, ניו יורק סיטי) לא מפחיד אותי לעבור בעתיד למקום מגורים אחר כאשר צרכי ישתנו. עיר מגורים זו לא חתונה לכל החיים."
אלו הם בדיוק הדברים עליהם כתבתי, שינוי הערכים של מעמד הביניים ויכולתו לנוע בשונה מאוכלוסיות חלשות. וכן עלי כמתכנן לא להיכנע לגחמות שלך(כנציג המגזר) בהקמת יישוב חדש בו תוכל להסתגר עוד יותר ולזקק את ההומוגניות שלכם ולקבל רק רופאים, עורכי דין ומהנדסים למגורים ביישוב.
אני מודה לך על ההמלצה הנוגעת לתגובות שלי כפי שמופיעה בפורום שלכם בתפוז, אולי בעתיד אתכנן שכונה לילדיך, אני מבטיח לא לקרוע אותם במחיר.
21 באוקטובר, 2007 בשעה 20:27
דודו, לפני שנקבל אותך לתפקיד מתכנן שכונה במודיעין תצטרך להיפרד מהסטריאוטיפים בהם הינך שבוי ביחס לעיר. תושבי מודיעין אינם מאופיינים רק כבעלי מקצועות חופשיים אלא במגוון רחב של עיסוקים בכלל זה lowtech, סוחרים, נהגי מוניות וכיו"ב. המכנה המשותף בבואם של רובנו למודיעין הוא במטרה למצוא מקום טוב לגדל בו ילדיהם, וזו הסיבה שאנו מאוד מרוצים במודיעין, למרות כל חבלי הילדות ומחדלי התכנון שעמיתיך ופקידי הממשלה גרמו להם – כמו למשל התכנון של הצמתים בשדרות העיר בו מתרחשות תאונות לרוב או תכנון החסר בחניה בחלקים רבים בעיר, עד כמה שזה ישמע מוזר ל"עיר העתיד!".
21 באוקטובר, 2007 בשעה 21:00
יקי
אתה צריך להיות נוגש עבדים.
בכל מקרה הניתוחים שלי אינם מבוססים אך ורק על בסיס הלימודים. אנוכי פריק של תכנון, עירוניות ובעיקר ירושלים עוד מימים ימימה כשהייתי בש"ש. הלימודים זה בשביל הפורמליות, ההשכלה והיכולת למצוא עבודה.
באמת מחדל יקי, נהגי מוניות במודיעין?! אני מבטיח שאבנה לילדיך שכונה שתתבסס על טוהר המקצוע והמעמד(ובכיוון והדרך שהמדינה צועדת אליהן גם טוהר הגזע).
יאללה ביי
21 באוקטובר, 2007 בשעה 21:13
דודו, טיפ חינם לעתיד: למד להקשיב ללקוחותיך ורענן את תפישת המציאות שלך מדי פעם במקום להיות שבוי לנצח בקונצפציות ובסטריאוטיפים שגויים
21 באוקטובר, 2007 בשעה 21:35
אתה לא לקוח שלי אז מלבד לחלוק עימך חלק מהידע שלי אני גם יכול להסתלבט קצת שזה גם הכיף מאחורי עננת הוירטואליות.
עשה היכרות עם עוד בלוג טוב
http://planning-jerusalem.blogspot.com
21 באוקטובר, 2007 בשעה 22:40
דודו תסתלבט חופשי, ואני מסכים איתך שהבלוג של יאיר הוא בלוג ברמה.
אחד הדברים הנחמדים בבלוגוספירה זו היכולת ליצירת קישורים בין בלוגים והאינטראקציה הנוצרת בין באי הבלוגים השונים.
בלוגוספירה – connecting people
תודה לכל המשתתפים על תרומתם לדיון המעניין והפורה שהיה כאן. אני בהחלט השכלתי!
22 באוקטובר, 2007 בשעה 12:45
לכל המודיעניסטים
מכיוון שרובכם ממשיכים "להקיז את דמי" בפורום מודיעין בתפוז תרשו לי להגיב כאן כי לא בא לי לקבל מיילים דבילים מתפוז.
יואל אם אתה מתקשה להבין את שכתבתי אז תכנון עירוני איננו מתבסס על תאוריות, אני מזמין אותך שוב לקרוא את תגובתי המפורטת והמנומקת שהוקדשה רק לך(וגם קצת ליקי).
מודיעין לא הייתה צריכה לקום בראש וראשונה בגלל הקרבה לירושלים ות"א וגם בגלל הקרבה לרמלה ולוד. ואם עדיין לא הפנמת את המשמעויות של "התפתחות סרט" כפי שהסברתי אז תהיה בריא כידוע "התיאוריה" מוכיחה את עצמה בכל יום, העיקר מבחינתך שאתה חי בגן עדן אבל הסובב, מכיל הג'יפה או הבטון, לא מעניין אותך, אותי כמתכנן לעתיד כן.
אם קראת את תגובתי על הדמוגראפיה במרחב ירושלים היית צריך להבין שהקמת המטרופולין כולו פגע בירושלים
(וכן מעלה אדומים פגעה בירושלים-עם כל הערסים שגרים שם אולי זה היה עדיף לבנות אותה אבל רק אותה).
להבדיל ממהגרי ירושלים למעלה אדומים, אנשים רבים שהיגרו לשוהם נעו בתוך מטרופולין ת"א והמשיכו לצרוך ולעבוד בה.
וזאת בשונה מירושלמים שהיגרו מירושלים למודיעין אשר קשרי הגומלין שלהם עם ירושלים הולכים ונחלשים. גם אם הם עובדים בי-ם, הם מבלים/צורכים/קונים לרוב בת"א והרבה יותר מאשר בי-ם. וכמובן איך אתה יכול להשוות כוח קנייה של תושבי שוהם שתומכים בת"א לכוח הקנייה של תושבי מעלה אדומים המאופיינת במהגרים מן המעמד בינוני-נמוך.
ושהתרומה שלהם ירושלים פחות משמעותית מהבחינה הכלכלית
כתבת
"מרבית תושבי מודיעין באו מירושלים ומתל-אביב, אף אחד מהם לא היה עובר לרמלה-לוד גם אם היו מצפים את הערים האלה בזהב". לא בטוח יואל, וכפי שכתבתי ישנן הרבה מאוד דוגמאות שהצליחו למשוך מעמד בינוני לערים עם דימוי בעייתי. אבל עם הקמת מודיעין אין ספק שמשפט זה מגשים את עצמו, הבעיה שלרמלה ולוד לא נתנו להנות מהספק, אם לראש העין הגיעה אוכלוסייה חדשה אז גם לרמלה ולוד היו מגיעות אוכלוסיות חזקות. אינני אומר שהשכונות החדשות שהיו נבנות היו נהפכות לחלק אורגני ועוד איבר טבעי מגופן אבל שכונות אלו בוודאי משפיעות על השכונות והאזור הסובב אותן ובוודאי היה משפרות את דימוי המגורים השלילי בערים אלו, ושהקמתה של מודיעין המצוחצחת המשיך וחיזק את דימויין השלילי.
יואל אם היו מציעים לך מגורים בשכונות חדשות עם שם מפוצץ ומנותק מרמלה הישנה(כגון נווה אפק בראש העין) יחד עם מסע פרסום אגרסיבי של הממשלה וכמובן מחירים זולים ומנגד לא היו מקימים את מודיעין, אתה היית בא כמו נינג'ה. הייתם מקימים את שכונות חלומותיכם בזעיר אנפין (עכשיו אל תגיד שאתה לא מעוניין רק בכמה שכונות אלא בעיר שלמה-אתם בכל מקרה עושים הכל עם רכב כך שלא הייתם צריכים ללכלך את רגליכם בזוהמה הפיסית והאנושית של העיר הישנה)
ולבסוף הטיעון שלך לגבי המסחר והנסיעה. בירושלים, עקב התפתחות השכונות החדשות לאחר 67 נוצר פיזור של המסחר ויציאה שלו מחוץ למרכז העיר, בעיקר כי אין ברירה, העיר עצומה ובשנות ה-70 וה-80 לא לכולם היה רכב (ירושלים היא עיר עצומה ודומה בשטחה לשטח המוניציפאלי של פריז-אל תהיה מופתע אתה מוזמן לבדוק, רק שבפריז גרים כמה מיליונים בגלל ניצול נכון של הקרקע ופה בקושי גרים 750 אלף איש), בנוסף זה גם די דבילי שבשביל מצרך שהוא לא קוטג' אנשים ינסעו למרכז העיר ירושלים.
לכן התפתחו מרכזים מסחרים משמעותיים בכל שכונה(ולא משנה אם הם צלחו או לאו) שסיפקו את צרכי התושבים (מגמה שהתחזקה עם בניית הקניונים, שהחלישה את כוח המשיכה של מרכז י-ם) כמעט בכל שכונה יש את הדברים שציינת "בשכונותיה הגדולות והחדשות של ירושלים, אנשים נוסעים לסופר, למספרה, לפיצה."
אנשים נוסעים ברכב בתוך ירושלים בעיקר לעבודה ולבלות במתחמי הבילוי השונים במרכז ודרום העיר.
לעומתם, אתה חייב לנסוע ברכב למתחם הקניות ובתי הקולנוע, שבנו לכם בשולי העיר לכל קנייה ובילוי שאינם במכולת. עכשיו נלמד קצת הלקח במודיעין ובונים את הקניון במרכזה, מי יודע אולי תהיה קצת חיות שלא בפארקים.
יקי
"זה שהממשלה מזניחה את רמלה-לוד זה לא בגלל מודיעין." המשפט הזה אולי נכון אבל ברגע שמודיעין נבנתה הסיכוי שייבנו במרחק כ"כ קצר פרויקטים של בנה ביתך הוא נמוך מאוד, לכך מתווסף נושא הדימוי העכשווי של מודיעין למול הדימוי של אלו (אלא אם כן מודיעין תכלה את כל קרקעותיה ותספח את רמלה בשביל עתודות הקרקע). ובעיקר למדינה אין שום אינטרס ליזום פרוייקט שהיא תטיל ספק בהצלחתו, אין לה אינטרס לבנות בתים שלא יאוכלסו אלא להרוויח כסף מכל המשכנתאות והמיסים שאתם בוודאי מכירים מקרוב.
יקי עוד משהו
"הנקודה שלי היא שאנו באנו לכאן ליצור עיר שונה מת"א או י-ם, ואיננו מחפשים להיות "נורמליים" כמוהם"
שונה אולי, ייחודי אני מטיל ספק(כי כמו שכבר אמרתי לא המצאתם את הגלגל) עיר בהגדרה-בוודאי לא. אתה לא צריך להיות דומה לי-ם או ת"א אבל אתה לא יכול לכנותה כעיר(למרות ההכרזה ב-2001). צורת בינוייה והרכבה האנושי הם הכל מלבד עיר.
מודיעין ועיר(בהגדרה) זהו אוקסימורון-דבר והיפוכו-נניח לילה לבן , הפרדוקס בסיסי.
22 באוקטובר, 2007 בשעה 13:00
הי דודו,
רק שתדע שפריז זו אהובת ליבו של יואל. מהניסיון שלי בויכוחים איתו יש לו נטיה להתחמק מהתמודדות עם טיעונים מבוססים ומגובים כמו שתי התגובות הארוכות שכתבת לו לעיל, אבל אני אזרוק לו את הכפפה בפורום
להלן הגדרת המונח "עיר" מויקיפדיה, ולדעתי מודיעין מתפתחת בהתאם להגדרה זו:
עיר היא מושג סוציולוגי המעיד על אופי המקום אולם משתנה ממקום למקום. הראשון שהגדיר את המושג היה מקס ובר בספרו "העיר", שניסה להגדיר עיר על פי מאפיינים מוגדרים. המודל היה העיר האירופאית (נקודת מבט אתנוצנטרית), בעלת אוטונומיה משפטית ופוליטית, ישות עירונית המנהלת עצמה בפני עצמה. העיר גדולה באופן משמעותי מהכפרים שמסביבה ומהווה מרכז תרבותי ודתי לסביבתה.
בעיר בסיס כלכלי המושתת בדרך כלל על מסחר, שירותים, מלאכה ותעשיה, בניגוד לכפר, המושתת על חקלאות. בעיר המודרנית יש שלטון מקומי המחוקק חוקים מקומיים ומספק שירותים לתושבי העיר. בערים מתרכז הכוח הפוליטי, הדתי והתרבותי, לכן השפעתן על החברה בארץ או במדינה בדרך כלל גדול יותר מאשר היישובים הכפריים.
22 באוקטובר, 2007 בשעה 13:28
[...] וגיליתי שבכל זאתיש משהו משותף לירושלים ותל אביב: השנאה למודיעין. דרכו גם הגעתי לעוד כמה קישורים של תל אביביים מתוסכלים. [...]
22 באוקטובר, 2007 בשעה 13:32
יקי
תודה שאתה טורח בפורומכם בשבילי.
תסלח על המשך ההתפלצנות האקדמית אבל למה ויקיפדיה? עם הטעויות שנמצאות שם לרוב ללא ספק מישהו עוד יגדיר את מודיעין כעיר העתיד. אבל אם כבר ויקיפדיה
מצחיק אותי שאתה מבסס את דעתך על התפתחותה העתידית של מודיעין על- "בעיר בסיס כלכלי המושתת בדרך כלל על מסחר, שירותים, מלאכה ותעשיה…….. בעיר המודרנית יש שלטון מקומי המחוקק חוקים מקומיים ומספק שירותים לתושבי העיר. בערים מתרכז הכוח הפוליטי, הדתי והתרבותי, לכן השפעתן על החברה בארץ או במדינה בדרך כלל גדול יותר מאשר היישובים הכפריים."
בינתיים, לפי ההגדרה הזו והמחסור החמור במודיעין בכל מה שעיר אמורה להכיל לפי הגדרה זו, הייתי אומר שאתם יותר כפר כנעני(אתה מרשה לי להסתלבט נכון?!)
חילוקי הדעות ביננו מתבססים על ההנחה שלך שהעיר תתפתח ותפתח מאפיינים אלו בעוד אני מטיל בכך ספק ואז אנחנו שוב חוזרים לעוד נדבך בויכוחינו-כשהיא תהיה כזו אתה תברח לעיר העבר החדשה.
נחכה ונראה אם המע"ר המלאכותי שלכם, שנבנה בימים אלו, ישנה את התמונה.
22 באוקטובר, 2007 בשעה 17:21
דודו, אם אתה חושב שההגדרה של ויקיפדיה אינה הולמת אתה מוזמן להביא הגדרה יותר מקובלת מהתחום המקצועי. אנסה לבחון את מצבה של מודיעין ע"פ ההגדרה הנ"ל:
- מבחינת מסחר במודיעין היתה קפיצת מדרגה משמעותית בשנה וחצי האחרונה עם פתיחת מתחמי ישפרו ו-ONE, אשר תגיע לשיא עם פתיחת המע"ר של עזריאלי בחודש מרץ.
- המצב מבחינת שירותים בעיר הוא בסה"כ טוב. באיזור המלאכה אמורים להיפתח בשנה הקרובה מוסכים ומכוני רישוי לרכב, ואתה מכיר את איזור התעשיה בשילת שהוא מאוד מפותח ומשרת את האיזור, אך עומד בפני סכנת סגירה ומן הסתם עסקים שם ינדדו לאזור המלאכה של מודיעין ויתחילו למלא את קופת העיר בארנונה עסקית.
- בתחום התרבות יפתח בחודש הבא היכל התרבות של מודיעין ונוכל סוף סוף לראות הצגות ומופעי מוסיקה בעיר. בעזריאלי יפתח גם אולם קטן דמוי צוותא שהוא יארח הופעות מבחוץ וגם פעילות מקומית.
- מבחינת תעסוקה אנחנו עדיין תקועים עם ליגד סנטר שלא מתקדם, אך ברגע שתיסגר עסקה עם "העוגן" הראשון של חברה גדולה ורצינית (כמו סלקום או בזק עימן נוהלו מגעים בעבר) יגיעו בעקבותיה גם היתר.
-פוליטיקה ודת: אם עיינת קצת בבלוג יכולת לראות שמודיעין מעצמה מקומית מבחינה פוליטית – לא משעמם כאן לרגע, ומבחינת דת אנחנו בכלל מעצמת על – יש לנו לא פחות משלושה רבני עיר!
כך שמבחינה פונקציונלית מודיעין מפתחת בדיוק על פי ההגדרה של עיר. אתה שבוי בקונספציה של עיר כמו ת"א או י-ם. תאר לעצמך שהיית מנהל שיחה עם מתכנן ערים מימי העיר העתיקה – הוא היה מדבר אליך באותו סגנון שאתה מדבר אלי: השתגעת? מה אתה מרווח בצורה כזו את המרחק בין הבתים? אתה יודע כמה כבד לסחוב דליי מים כל כך רחוק?
הזמנים משתנים. הצרכים משתנים. רובינו לא רוצים לחיות בתוך קופסה קטנה וצפופה במגדל של 8 קומות עם 100 שכנים במרחק 3 מטר בכל כיוון. רוצים דירות גדולות ומרווחות שיהיה בהם מקום בשפע לכל הילדים שאנחנו רוצים לגדל, רוצים אויר, רוצים גינות ומדשאות, רוצים מרפסות גדולות ומרווחות, רוצים נוף, רוצים מעט שכנים. רוצים שקט, רוצים פארקים. אוהבים את האוטו שלנו. אבל רוצים מגוון גדול של שירותים, מסחר, תעסוקה וכו' במרחק נגיעה.
רוצים מודיעין.
22 באוקטובר, 2007 בשעה 18:04
יקי
אני לא שבוי בקונספציה של ת"א או ירושלים. כפי שהסברתי בתכנון יש נכון או לא נכון ולמידה מטעויות, יכול להיות שבעוד 100 שנים מודיעין תהיה ה-דוגמא לתכנון נכון, כיום העקרונות על פיהם נבנתה מודיעין פשוט שגויים מבחינה כלכלית-לאומית-סביבתית וחברתית.
ואני מצטט תגובה שלי לפוסט של גת בבלוגו של לרמן היא התעניינה קצת באורבניזם אז נתתי לה דחיפה קלה, אנא שים לב לדברי בנוגע לעקרונות התכנון שהמשיכו על פיהם למרות שהבינו שהן שגויות. ג'יין ג'יקובס היא אורבניסטית נחשבת שנפטרה לפני שנה.
"ג’יין ג’ייקובס הגדירה בספרה החשוב הנזכר לעיל, ארבעה מדדים לעיר שטוב לחיות בה.
1. צפיפות גבוהה.
2.ערוב שימושי קרקע.
3.שילוב של חדש וישן.
4.מבננים קטנים – מערכת צפופה של קשרי שתי וערב.
תפיסה זו הייתה מנוגדת להערכות ( בעולם לפני שפירסמה את ספרה, ובישראל גם לאחר עליית הפרוורים ושכונת השינה בערים ) המקובלות להצלחתה של עיר והמערכת המכוונת את המתכננים והאדריכלים שפעלו בניגוד להמלצות אלו. בארץ כאמור רק בעשור האחרון החלו לשים את הדגש על ציפוף וריכוז.
אגב, זוהי גם הסיבה שבבלוג מודיעין ווטש התישו אותי כאשר ניסיתי להסביר להם שוב ושוב שאין סיכוי למודיעין לההיפך לעיר כעיר ואין הכוונה לי-ם או ת”א. אלא פשוט עיר עם המהומה והמבולקה כפי שכתבת. ברגע שהיא תיהפך לכזו הם כמובן יעברו לפרוור הבא, את מוזמנת לקרוא את הדיון שהיה שם.
לענייננו, הערים החדשות בעולם ובארץ נבנו בניגוד להמלצות אלו (ומודיעין היא היא הדוגמה), הן נעדרות מורכבות או ספונטניות ויש בהן פעילות דלה בשעות מסויימות וביתר השעות, דממה כמו באנטארקטיקה, אלה שכונות מגורים אידיאליות למשפחות, שלוות ורדומות אבל חממה לאלימות,סמים והתפרקות כתוצאה מהשיעמום הניכור וחוסר העניין, בקיצור שעמום הפרוורים.
ישנן דוגמאות טובות לתכנון הלקוי הזה החל מתוכנית המתאר של ב”ש מ-1964 ועד הקמתה של שכונת גילה בירושלים."
אבל עזוב את הויכוח, לא נצליח לשכנע אחד את השני.
יקי עצה קטנה, אתם חילונים ברובכם שם, תתחילו להילחם במימסד הרבני-דתי ובשלושת הרבנים אחרת השירותים שתתחיל לקבל יהיו בעיקר שירותי דת, איזה אסון הם.
אגב למה שלושה? זה על החשבון הרב הראשי שהורידו מת"א בה מכהן רק רב ראשי אחד?
הצחקת אותי עם המתכנן ההיסטורי ודליי המים אבל לא אומר לך מה הייתי עונה לו אחרת הדיון ייפתח שוב.
22 באוקטובר, 2007 בשעה 20:34
יקי תודה על התיווך בפורומכם.
יואל אין מה לעשות ירושלים שווה בגודלה לפריז לגבי התוכן כל השוואה זהו עוול לירושלים(סתאאאם לפריז כמובן)
כאמור הכל מתנקז לאיניווידואליזם והרצון החופשי בבחירת מקום המגורים. אמרת יפה יואל, מה שאני רואה כמתכנן אינך רואה כאזרח אך אל תשכח שהמתכנן והאדריכל שתכננו את עירך ולדבריך "שמי שחי אותה לא אמור להרגיש אותן, להבין אותן או להסכים עימן." הם אלו שגרמו לך לאהוב או לשנוא, להרגיש או להסכים.
אני מצדיק אותך בכל הנוגע לכספים שהמדינה השקיעה בהתנחלויות ובשטחים, אבל אין מקום להשוואה בין השטחים ביו"ש לבין רמלה ולוד או בזבוז הקרקעות במודיעין, מכיוון שמהשטחים אנו ניפטר מתישהו אני מאמין ב-100 שנים הקרובות, הם נוכח-נפקד מבחינה תכנונית בשונה מהקרקעות בתוככי הקו הירוק. ואז בנוסף, המחסור בקרקעות שקיים כיום יחודד כאשר בערך כ-150 אלף יהגרו לתוככי ישראל ואז שוב יקימו ערים גדולות ורחבות כדי לפצות את המפונים(לא שאני משווה בין מודיעין לבין ערים עתידיות כמובן) בגלל הפינוי, וכפיצוי, אך בעיקר בגלל שזו תהיה הנחיה ממשלתית כי מי שגר בבית פרטי בשומרון לא יסכים לגור בדירה אפילו אם תהיה רחבה.
אגב יואל אין קשר ביו האינטרס האישי שלך לבין בזבוז כספי המדינה בשטחים. האינטרס האישי הוא אינטרס והוא לא צריך להיות תלוי בטמטום התכנוני (שנכפה מלמעלה ע"י הממשלות כמובן) אליו גררו אותנו הממשלות ביו"ש. לצערנו אין כיום אינטרס לאומי רק אישי ואף אחד כבר לא מצפה שיהיה כזה. כבר עמדתי על הראייה שלי לבין הראייה של האזרח שלא אכפת לו, ממך אני לא מצפה אבל אני הוא העובדת הסוציאלית של הקרקעות ושל התכנון הנכון. יש לציין שגם אני כמתכנן עתידי ובעיקר מתכננים בעבר לא יכולים לעמוד בפרץ ההנחיות והדרישות של הממשלה באמצעות משרד השיכון. למרות שאינני מכיר לפרטים את ההנחיות שניתנו לספדי בנוגע למודיעין אופי הבינוי די חושף אותן והוא נובע כאמור מפיזור האוכלוסייה. העיר תוכננה כעיר שינה, שכונות מוגדרות ללא מאפיינים אורבניים שנבעו ממעגל הקסמים הקבוע כמעט שיש בדרישות התכנון המונחה ממשלתית. לדוגמא ולהבדיל, שכונת גילה בירושלים-רובע חדש שנבנה בפאתי העיר ושאין לו קשר לעיר-פשוט עיר שינה בזעיר אנפין, ללא רצף אורבאני בינה לבין גוף העיר. בגילה וגם אני מניח שבמודיעין הצוות המתכנן היה חייב לקבל כנתון שאין עליו עוררין, את הנחיות תוכניות האב מבחינת צפי אוכלוסייה המיועדת למגורים שהכתיבה (התוכנית-באמצעות הנחיות של משרד השיכון והממשלה) שיטת בינוי של פיזור רב ווצפיפות נמוכה כאשר נגרם גם פחת קרקע בגלל פארקים, כבישים, חנייה, מוסדות ציבור וכו'. בגילה ניסו להתמודד עם הצפיפות הנמוכה ע"י תכנון השכונה לאורך רחוב ראשי שלאורכו מוקמו החנויות ומוסדות הציבור והחינוך. אינני מכיר די מה עשה ספדי לעשות כן, לפי התרשמותי לא נעשו מאמצים דומים לשוות אופי יותר עירוני בייחוד כשישנה הפרדה חדה וברורה בשימושי הקרקע בעיר.
יקי אל תאמר שאני רק ירושלמיצנטרי, גם בתוכנית האב של ב"ש מ-1964
התכנון יצר חציצה באמצעות חגורות ירק (עפ"י רעיון עיר הגנים) בין שכונות המגורים, התעשייה, מרכז העיר, והקמפוס של האוניברסיטה.(כמובן שעשו הכל הכדי שהעיר העתיקה תתנוון וזה צלח חלקית). בנוסף הייתה הפרדה בין הולכי הרגל לבין כלי הרכב. בקיצור עיר פרוורית רדומה. צלח או לאו זו לא השאלה, השאלה היותר חמורה הינה: מי מתכנן עיר גנים שמצריכה תחזוקה מטורפת באזור מדברי ואקלים בעייתי?, הפתרונים לממשלות ישראל.
יואל אני שוב חוזר ואומר, מבחינה כלכלית, המדינה מאמינה בראייה זו כאשר היא רוצה או בעלת אינטרס. היה נכון לפנות את נתיבות ואופקים (שדרות לא כי יישובים מוכיחים את תועלתם הביטחונית- שדרות כיום ובקעת הירדן בעבר) למרכז הארץ אבל שוב מחוייבים לכל האמרות המטומטמות.
לבסוף הקו שמנחה את דברי ואני אצטט את משפטה של "מסונוורת מהשמש" בפורומכם
"הוא רק מציע להודות בבעיות שעולות ממנה. " (מודיעין)
ובפראפרזה על דברי חיים רמון: אתם מתעקשים כמו לווייתן שאיבד את חוש הכיוון, אתם מסתערים על החוף שוב ושוב, ורוצים להתאבד ואני, בכוחי הדל, דוחף אתכם אל המים החיים"
יאללה מספיק תהיו בריאים
22 באוקטובר, 2007 בשעה 23:05
הי דודו,
תודה על כל המידע על שיקולי תכנון ערים ששיתפת איתנו כאן בדיון. השכלתי.
לגבי יואל הזהרתי אותך מראש כי "יש לו נטיה להתחמק מהתמודדות עם טיעונים מבוססים ומגובים", וזה בדיוק מה שהוא עשה גם הפעם.
אני חושב שהיו לנו בדיון שלוש שאלות שונות ובלתי תלויות:
1. האם לתושבי מודיעין טוב במודיעין?
2. האם מודיעין מתפתחת לעיר?
3. האם הקמת מודיעין מהווה ניצול אופטימלי של משאבי המדינה?
התשובה לשאלה 1 היא חיובית, על בסיס ניסיון של עשור של מגורים בעיר. וזה לא שאין לתושבי מודיעין טרוניות, אך הטרוניות אינן נוגעות לשיקולים האורבניים שאתה מעלה (צפיפות נמוכה, שימוש ברכב, חוסר באקשן ברחובות) אלא לבעיות כמו תכנון לקוי של צמתים, תקן חניה נמוך (נושא שתוקן בשכונות החדשות יותר) וקצב פיתוח התשתיות ע"י משרדי הממשלה.
במלים אחרות, ארבעת המדדים של ג'יין ג'ייקובס לעיר שטוב לחיות בה ממש לא רלוונטיים לנו, כי לנו טוב לחיות במודיעין.
התשובה לשאלה 2 היא גם חיובית, לפחות על פי הגדרת העיר של ויקיפדיה.
התשובה לשאלה 3 היא לא, והשאלה היא עד כמה (באחוזים) מדובר בניצול לא אופטימלי של משאבים, כלומר בזבוז. למשל לולא הייתי גר במודיעין הייתי בוחר לגור ביישוב המבוסס על בתים צמודי קרקע בו יש צפיפות נמוכה יותר מאשר מודיעין, והעדפתי לגור במודיעין בגלל הפוטנציאל שלה להתפתח לעיר. יש תושבים שהיו בוחרים לגור ביישובים צפופים יותר, ואני מניח שמספרם של תושבים אלה גדול מאשר מספרם של תושבים כמוני. לכך יש להוסיף את ההשלכות על רמלה, לוד וי-ם, וכל פיתוח התשתיות היעודיות הקשורות בהקמת עיר. מן הסתם ההחלטה להקים את מודיעין וההשקעה הכרוכה בכך נגזרה ממטרות ויעדים לאומיים שאמרו בגדול "אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הזה כי חשוב לנו להקים דווקא במקום הזה עיר מסיבות כאלה וכאלה".
דודו, לשאלתך לגבי הרבנים, במודיעין היה רב אשכנזי ורב ספרדי, ובמכבים-רעות רב ספרדי. עם האיחוד ב-2003 העיר מודיעין הצליחה להתמודד עם כל כפילויות התפקידים שהיו בין עיריית מודיעין לבין מועצת מכבים-רעות, ונערכו מכרזים למשרות המאוחדות וחלק גדול נאלץ ללכת הביתה – חוץ מאשר הרבנים. לאחרונה הוחלט סוף סוף שיתקיים מכרז בין שני הרבנים הספרדיים, כך שלאחר המהלך ניוותר "רק" עם שני רבנים. פרטים נוספים בכתבה בלינק להלן
http://www.mcity.co.il/index.php?id=15533
22 באוקטובר, 2007 בשעה 23:09
נתקלתי במקרה בפוסט להלן של בבלוג של האדריכל יוסי מטלון שסקר את מודיעין. הפוסט עצמו לא כל כך מעניין בעיני, אך התגובות של האדריכלים השונים לפוסט מעניינות וממחישות את הדעות השונות ביחס למודיעין ואת הפער בין שביעות רצון התושבים לבין האדרכלים, שמטרתם לתכנן מרחב נוח ונעים לתושבים.
להלן כמה ציטוטים נבחרים מהתגובות:
"ממספר סיורים בעיר מודיעין התרשמתי שזוהי עיר מאוד עירונית ומאוד נעימה.
כמובן שזו טעות גסה לכנות אותה פרבר משום שהצפיפות והבינוי והמרקם הם עירוניים לגמרי. העניינים האלה הם לא נושא להתרשמות, אלה מדדים
מאוד ברורים – בפרבר בהגדרה אין בתים משותפים.
לגבי היופי והתחושה העירונית זהו אכן עניין של טעם אך לטעמי הבינוי הרצוף והנמוך של מודיעיןבהחלט יוצר תחושה עירונית נעימה.
אכן העדר מצב אורבני של מגורים מעל מסחר יוצר חוסר מסויים – אך מכיוון שאני בחיים לא הייתי מוכן לגור מעל חנות, שלא לומר מסעדה, קשה לי להציע פיתרון. "
"מה שעושה את החיים העירוניים יותר מעניינים הוא בעיקר אופי האנשים במרחב תחום,ולא המעטפת שבה הם חיים.
סביבה עם אנשים רבגוניים תפתח סביבה עם עסקים רבגוניים ותהווה מוקד משיכה חיובי. "
"על הבעיות האסטיות (ואומר גם ארכיטקטונית) של מודעין עוד ידובר רבות…וכאדריכל ארים את הדגל ואצעק מדוע!!! אך אגלה סוד קטן: אחותי עברה לשם לפני מספר שנים, ולאחריה חבר אחד, ולאחריו חבר נוסף ולבסוף עוד ועוד מחוג קרובי (מירשלים אך יש גם מתל אביב) עברו למדועין. כולם נשואים צעירים עם ילד או שנים (קטנטנים). וכולם מרוצים. מרוצים מהמרחב הציבורי (גאיות או וודיות איך שתקרא לזה), מרוצים מהשרותים, מרוצים מהמחירים ובעיקר מרוצים מהשכנים (כולנו חברים). אך אנו, האדריכלים ממשיכים וצועקים:איפה הערך האדריכלי, איפה הזהות של העיר שאותה אנחנו כל כך מחפשים? לעיתים נראה לי שרק אני, ואתה והאדריכלים האחרים, הם המחפשים היחידים!!!"
http://www.notes.co.il/yossi/23011.asp
דודו, תודה שוב על ההשקעה ועל תרומתך לדיון ושמחתי להכירך ולארח אותך בבלוג.
22 באוקטובר, 2007 בשעה 23:34
אין מנוחה מנציגי האל עלי אדמות, פשוט נמאס.
עוד דוגמא לטמטום של המדינה שבשם הצביון היהודי נותנת מונופול לאנשים(חרדים בעיקר) שהאתוס שבשמו ייסדו המדינה, שונה מהאתוס שלהם ב-180 מעלות.
צריך ללכת להצביע, החרדים הם הסכנה הכי גדולה למפעל הציוני, אפילו יותר מבזבוז הקרקעות במודיעין
22 באוקטובר, 2007 בשעה 23:39
אהה ושכחתי יקי
בכיף על כל עניין התרומה-כבר נדבקתי משילוש תפקיד הרבנים אצלכם
ניפגש ונתכתב בבלוגים השונים, היה נעים להתארח
27 באוקטובר, 2007 בשעה 9:43
יקי
אחרי מה שעדי אשכנזי עשתה לירושלים ולדימוייה בתוכניתה אתה יכול לשאול האם לירושלים יש זכות קיום.
27 באוקטובר, 2007 בשעה 12:39
דודו, איני מכיר את התוכנית של עדי אשכנזי אך אני משוכנע שבלי כל קשר לתוכנית שלה יש לירושלים זכות קיום…
28 באוקטובר, 2007 בשעה 3:42
פוסט ירושלים…
פוסט זה מתאר את עלילות חבריי ואני במהלך יום סיור בירושלים לפני כשבועיים (ביום ששי), שהתבצע בעקבות הזמנה של עמית ודודו מ"ירושלים האחרת”…
13 בנובמבר, 2007 בשעה 17:27
מודיעין בשונה מערים אחרות מנוהלת על ידי משרד השיכון, שמזייף תוכניות, הורס אתרי עוגן ארכיאולוגיים ועובר על החוקים שבעצמו כתב. כמובן בעזרת נבחרי העיר שמרוב הבעיות הבוערות המבניות לא רואים את התמונה הכללית. ב1991 לא קבל משרד השיכון אישור לעיר בסדר גודל של יותר מ 120 אלף נפש. מכיוון שהצענו גן לאומי במקום חלק משלב ב' של העיר הם מזדרזים לקבל אישור לשלב ב' עכשיו.
תושבי מודיעין ירושלים תל אביב היקרים כולנו תושבי מדינת ישראל ואני מקווה שמבחירה. אין לי ארץ אחרת. ואני מקווה שמישהו יעזור לנו לקדם את שטח הקדומים שאנו קוראים לו ארץ מורשת המכבים. ofraor@netvision.net.il
13 בנובמבר, 2007 בשעה 21:01
דודו
אתה צודק בכל מילה שכתבת
מודיעין – עיר שאנשיה נהדרים,
אך משרד השיכון מנהלה ולא לטובתנו וכך גם משרדי ממשלה אחרים:
תחבורה- קונקס כבישים רמזורים תחבורה ציבורית , שבילי אופניים
משרד החינוך- פיגור במבני גני ילדים,בתי"ס
רווחה- חוסר במשרות -אנחנו סוציואקונומיים גבוהים
משרד התרבות- חוסר פיקוח על רשות העתיקות ההורסת אתרי עתיקות בעיר
איכות הסביבה- חוסר אכיפת חוקי פסולת- פסולת בניין ממלאת השטחים הפתוחים
ועוד הרשימה ארוכה
הגיע הזמן לעצמאות מודיעין
וחנוכה שמח לכולנו
14 בנובמבר, 2007 בשעה 9:04
שלום עפרה וברוכה הבאה לבלוג.
אני מסכים איתך לגבי האינטרס שלנו בעצמאות מודיעין ממשרדי הממשלה, אך הם לא מעוניינים לוותר על הכוח שלהם, ורוצים להמשיך לאחוז במושכות ולהכתיב את קצב ואופן פיתוח העיר, ולא להותיר זאת לילידים הנבערים.
אני סקרן: האם את באמת מסכימה עם דודו שטוען שלמודיעין אין זכות קיום?!
22 בנובמבר, 2007 בשעה 8:52
למודיעין זכות קיום
כן בגלל שאנחנו כאן
להזכיר לכולם שמכאן יצא מרד המכבים
שאף אחד לא ישכח שאני כותב בבלוג
משמע אני קיים
וברצינות
השאלה היא באיזה גודל צריכה להיות העיר הזו
וזו שאלה אחרת
בואו כולכם לגבעות מודיעין
לתמונה בשבת ב12
להגיד לועדה המחוזית
לשמור על הגבעות הדרומיות והמערביות
וגם על תיתורה
עפרה
0505641263
22 בנובמבר, 2007 בשעה 16:24
BLACK MEATL CONTROL
24 בנובמבר, 2007 בשעה 15:16
להלן תגובות שפורסמו בבלוג המראה ב-GO443:
הכותב:
הכותב:
יפה מאוד
הכותב:
תבדוק כמה עוזבים את מודיעין תגלה הפתעות, כמה זוגות צעירים בעיקר לא שורדים כאן ללא עבודה ורמת שכירות שהולכת ועולה
הכותב:
מאיפה הבאת את זה
הכותב:
זכות קיום . ולמכבים רעות זכות קיום. כל אחד ואחד מהישובים זכותו להתקיים
, לפרוח ולהפריח את האזור. כל אחד על פי יופיו , תכונותיו ובהתאם לתוכניות
הממשלה מ 1980.
הכותב:
כמה מבוגרי וקשישים נכנסים
העיר בכיוון איבוד הציביון שלה
אין תעסוקה
אין תחבורה
אין פנאי ובילוי
הכותב:
שני הפנסיונרים שניהלו את העיר ב10 השנים האחרונות הרסו אותה.
הכותב:
הכותב:
אני חשה שיש בריחה מהעיר בשל אותם סיבות שציינו כאן והמרכזית בניהם עניין התעסוקה
על
מנת לגור במודיעין אתה מחוייב להחזיק רכב משפחתי ולפעמים 2, כי תחבורה
ציבורית זה לא זה ומעבר לזה מרבית התושבים אם לא כולם עובדים בחוץ
הכותב:
המגמה
של מחירי הנדל"ן, תשומות מדד הבנייה נמצאת כמובן בעלייה, בתחילת הדרך מחיר
דירה ממוצעת היה זול לעין ערוך מראשון לציון, רעננה ובכל ערי הלווין של תל
אביב, משפחה ממוצעת יכולה היתה לקנות דירה במחיר סביר ובכך לשדרג את איכות
החיים, ביחס לערים כמו לוד, רמלה, ואפילו חלקים נרחבים מירושליים, גם
מחירי השכירות היו סבירים ואף זולים
במשך הזמן המחירים עלו, במחירי
השוק היום אתה יכול לקנות דירה בערי הלווין כמו ראשון וכו', באותה נשימה
שמחירי הנדלן עלו, קיימות בעיות של תחבורה, תעסוקה, פנאי ובילוי
המסקנה
שהיום כבר לא כך כך משתלם לגור במודיעין גם במחיר פארקים נקיים ומלאי
פעילות, משפחה ממוצעת מקבלת את אותם שירותיים בערים הותיקות שלהן אין
תחלאות תחבורה, תעסוקה, פנאי ובילוי
להבנתי המגמה הזאת תמשיך ומהר מאוד
פרנסי העיר ימצאו את עצמם עם אוכלוסיה מזדקת לה צרכים יחודיים, כבר היום
יש דרישה ואגב לגיטימית לבנות מוסדות עבור אותו פלח אוכלוסיה
יפה יעשו פרנסי העיר אם יתנו דעתם על המגמה הנוכחית וישפרו במעט את תחלאות העיר בכדי לשמר את האוכלוסיה הצעירה
הכותב:
מאוד שאתה בונה זירה לדיונים נכונים ואמיתיים. מקווה שנטשת את
המרחביזם,הביביסם , החלפיזם ושאר מתגושיי הפוליטיקה . להם מצפה שנת בחירות
ותניח להם לבנות בעצממם את זירת ההתגוששות שלהם. .אם זה נכון שנטשת את דרך
ההתגוששות הפוליטית והסובייקטיבית שלך אזי תבורך. שמור על הזירה שלך נקייה
ואשמח להגיב .
הכותב:
אני מעריך שחלק גדול מהצעירים שגדלו כאן וסיימו צבא בהחלט עוזבים את
מודיעין-מכבים-רעות, וזה רק טבעי. רבים מהם הולכים לאוניברסיטה ולעיר
הגדולה שם יש מגוון הזדמנויות להשכלה, תעסוקה, בילוי וליצירת קשרים
חברתיים עם בני גילם.
אולי עוד עשור או שניים למודיעין יהיה מה
להציע לשכבת גיל זו, אך בוודאי לא כיום. אני מעריך שחלק גדול מצעירים אלה
ישמח להקים את ביתו במודיעין כאשר יגיעו לשלב הקמת משפחה – נחיה ונראה.
אני
מברך על כך שהסבים והסבתות הולכים אחר ילדיהם ובאים למודיעין, להנות
מהאיכויות שלה ומהקרבה לילדים ולנכדים – וזה גם עוזר לא מעט להורים.
להלן נתונים דמוגרפיים ממרשם האוכלוסין, כפי שסיכם אלכס וינרב:
1-במודיעין מכבים רעות יש שיווין בין המינים כשיש קצת יותר נשים מגברים.
נשים יש 32632 וגברים יש 32350!
2-סכ"ה יש 64982 תושבים.
3-כ-48.5% מהתושבים הם מגיל אפס ועד לסוף התיכון סכ"ה 26248 תלמידים.
4-כ-5% מהתושבים הם בגילאי חיילים וחיילות סכ"ה 3422 תושבים.
5-כ-30% מהתושבים (בסך 19259 תושבים) הם בגילאים בין 22-40 שנה.
6-כ-4% מהתושבים (בסך 2843 תושבים) הם "צעירים" מעל גיל 60.
7-כ-11% מהתושבים (בסך 7427 תושבים) הם עולים חדשים.
הכותב:
עדי,
בעיני פוליטיקה אינה מילה גסה ואני בהחלט מתכוון להמשיך להתחקות אחר
מעלליהם של נבחרי הציבור ושל מי החפצים להיות נבחרי ציבור על מנת שהציבור
יוכל לגבש דעה ולקבל החלטה מושכלת ביום הבחירות.
דיון ציבורי בהתנהלות נבחרי הציבור, לצד דיון בנושאים המוניציפאליים שעל הפרק מהווים נשמת אפה של הדמוקרטיה.
הכותב:
בשימוש ברכב פרטי מאפיין פרברי מגורים ולמודיעין יש בהחלט לא מעט מאפיינים
פרבריים. גם כאשר יתפתח בעיר איזור תעסוקה, ולדעתי זה רק עניין של זמן,
חלק מהצורך הזה יפחת אך לא יעלם.
אני מאמין כי למרות הקשיים כרגע
עם המעבר לקונקס אנו נראה תוך שנתיים התייצבות במערך התחבורה העירוני
ופתרון מחלות הילדות, שימצבו את מודיעין במצב מצויין הן בנגישות לערים
הגדולות (כמו הרכבת – אשר עוד 4 שנים תגיע גם לי-ם) והן בתחבורה הציבורית
בתוך העיר, בכלל זה מוניות השירות שיגיעו בסופו של דבר.
הכותב:
עיר 11 שנים באמת צעירה, רוצה לומר הספיקו פה די הרבה והעיר מתפתחת ומתפתחת
השנה יש לנו היכל תרבות, התשתיות משפרות
לאט, לאט
הכותב:
24 בנובמבר, 2007 בשעה 16:38
צדק דודו בעניין השפעת מודיעין על ערי הסביבה ובמיוחד לוד ירושלים ורמלה.מודיעין משפיעה גם על פיזור האוכלוסין בארץ, כך כתוב במכתבי פרופסורים שקבלתי.שטחי הגבעות עבורי הן ארץ מורשת מרד המכבים.מרד זה קרה לא בארמונות פאר, אלא בכפרים בארץ טרשים.רק השארת חלק ממרחב הגבעות פתוח ללא כבישים ובינויכשהפיתוח למטרת הנצחת רוח המכבים והרוח האנושית בלבד.בשלוש השנים האחרונות נהרסו במודיעין רק בשכונה אחת: חוה חשמונאית עם בית בד ויקב כל אחד עם מקוה טהרה משלו, נהרס גםמרכז תעשייתי כלכוליתי עם אתר פולחני בן 7000 שנים ועוד.נערמה ערימת עפר וערימה אחרת חיסלה בריכת חורף ייחודית בניגוד לחוקי העיר ןהחלטות ממשלת ישראל.בואו ביום שני הקרוב ב9 לועדה המחוזית ברמלה לאמר את טעוניכם נגד הגדלת מודיעין…או שלחו לי מכתב מסודר ל OFRAOR@NETVISION.NET.IL
30 בנובמבר, 2007 בשעה 21:43
יקי
אינני מבקש לפתוח את הדיון מחדש אך מפתיע אותי שלא העלת לדיון את הכתבה שהתפרסמה ביום שני בנוגע למודיעין רמלה ולוד.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=928065&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0
ד"ר אורבך תודה רבה על דעתך והסכמתך
30 בנובמבר, 2007 בשעה 23:43
אהלן דודו,
כפי שאתה אומר, הדיון מוצה וזו הסיבה שלא פרסמתי פוסט חדש עם מסקנות הדיון השבוע שאיששו את מה שטענתי בדיון בפוסט הזה
כך למשל חשבתי עליך כאשר קראתי את הפסקה הבאה מהדיווח על הדיון בוועדה המחוזית באתר החדשות המקומי mcity:
14 ביולי, 2008 בשעה 20:18
היי יקי
מה שלומך? נו מה אתה אומר על הכתבה שהתפרסמה בנדל"ן דה מרקר?
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1000898.html
מסתבר שיש עוד פסיכים כמוני
14 ביולי, 2008 בשעה 20:22
הי דודו,
שלומי מצוין – מה שלומך אתה? גם אני חשבתי עליך ועל הדיון שלנו בפוסט הזה כאשר קראתי את הכתבה הנ"ל
אני חושב שכתבת דה-מרקר כתבה גרועה ומטעה. ראה טוקבק לכתבה של מגיב בשם יקי
14 ביולי, 2008 בשעה 22:56
היי יקי שלומי בסדר גמור
חיפשתי את שמך לא מצאתי, מה מספר התגובה?
14 ביולי, 2008 בשעה 23:11
אני הגבתי בתגובה מס' 5, אבל לא בקישור שלך לכתבה באתר הארץ, אלא בכתבה באתר דה-מרקר. אעתיק את התגובה לכאן:
הכתב טועה ומטעה
דה-מרקר מדווח עכשיו על דיון שהתקיים לפני יותר משלושה חודשים, מבלי שיציין את מועד הדיון, ומבלי שיתן את ההקשר המתאים. פשוט עיתונות גרועה.
ראו כתבה באתר חדשות של מודיעין שנקרא mcity עם תגובתו של ספקטור לכתבה הזו. בגוף הכתבה יש גם קישור לדיווח המקורי של mcity על אותו דיון לפני שלושה חודשים:
http://mcity.co.il/index.php?id=23046
16 ביולי, 2008 בשעה 18:30
המועצה הארצית החליטה בינתיים לא להגדיל את העיר מעבר ל 140 אלף נפש שכבר אושרו. משרד השיכון ממשיך לזייף מספרים ועד לנתוני משרד הפנים הגיע. בין שבעים אלף תושבי מודיעין יש כ- 2400 ירושלמים לפי דוח משרד השיכון שאומץ בהחלטת הועדה המחוזית. לפי נתוני משרד הפנים כ 7000 ירושלמים. חברי במודיעין הסתכלו סביבכם ותראו האם רק 2% ירושלמים או שיותר??? ובאשר לשם עיר העתיד, זוהי ססמת מכירות המגשימה את עצמה.
בעתיד יהיה טוב….תעסוקה, תחבורה ציבורית, מוניות שרות, פקקי תנועה…. וכולים אתם להמשיך את הרשימה. עיר שאינה מכבדת את עברה -( תיתורה, אתרי בוכמן שנעלמו ופוצצו, חדת שכוסחה, בהעמקים בדרום שכוסו בעפר) ההוה שלה לוט בערפל ועתידה מובטח…
ofraor@netvision.net.il
26 באוגוסט, 2010 בשעה 2:19
[...] היה פרובוקטיבי כלל, יצר רעש בעקבות ויכוח שהתעורר על העיר מודיעין. העדפתי לתת לאבק לשקוע מעט בטרם אכתוב שוב על [...]