נפלאות הרכבת בעיר העתיד
11 באוק', 2007
החלטתי לחנוך הבוקר את הרכבת החדשה ממודיעין לת"א ולהתרשם ממהירות ונוחות הנסיעה – 20 דקות מודיעין-ת"א גם בשעות העומס! לקח לי שבע דקות להגיע ברכב לתחנת "פאתי מודיעין" אך החניה היתה מלאה עד אפס מקום. למה?
העירייה: "משרד התחבורה אשם", משרד התחבורה: "הרכבת אשמה", הרכבת: "תגידו תודה שהקמנו 320 מקומות חניה. אם תהיו ילדים טובים נקים עוד חניה נוספת בישפרו סנטר, אבל אין לנו מושג מתי זה יקרה". אמנון מרחב: "תודה רבה לרכבת, אין כמוכם! אין כמוני!".
החניתי באדום-לבן כמו כולם ומיהרתי לתחנה לפני שהרכבת תברח לי. בכניסה לתחנה דיילת אדיבה הושיטה לי את עיתון "ידיעות מודיעין", אותו אני מקבל לאחרונה גם על מפתן ביתי וגם ביציאה מהגינה 
ניגשתי לקופה וביקשתי כרטיס הלוך ושוב לתחנת "השלום" בת"א, שילמתי 25 ש"ח ומיהרתי לרציף מספר 1. הרכבת יצאה בזמן, אך נעצרה באמצע הדרך ועמדה במשך 15 דקות מסיבות לא ברורות. סה"כ משך הנסיעה ממודיעין לתחנת "השלום" בת"א 40 דקות, ועם הנסיעה לפאתי מודיעין – 47 דקות.
העברתי את הכרטיס בבקרת היציאה בתחנת "השלום" בת"א. אך אבוי, הכרטיס נפלט חזרה מבלי שאוכל לצאת. ניסיתי מכונה אחרת, אך ללא הועיל. הבטתי בכרטיס בידי והבנתי למה:
קו הרכבת ממודיעין לירושלים אמור להתחיל לפעול רק ב-2011, אבל העתיד כבר כאן
דילגתי מעל המתקן, ניגשתי לקופאית וביקשתי להחליף את כרטיס החזור שלי, שהיה מסומן "מירושלים לפאתי מודיעין". "אדוני, אי אפשר להחליף את הכרטיס כאן, רק בתחנה בה רכשת אותו". טוב, קניתי כרטיס חזור חדש, ושמתי פעמי לעיר הגדולה.
לפנות ערב חזרתי לתחנת הרכבת "השלום". הרכבת הגיעה לרציף באיחור של 25 דקות. מכיוון שהגעתי לתחנה רק חמש דקות לפני כן דווקא הייתי מבסוט שבזכות האיחור נמנעה ממני המתנה של רבע שעה לרכבת הבאה – אך רוב הממתינים ברציף חשבו בוודאי אחרת. סה"כ משך הנסיעה מ"השלום" בת"א ל"פאתי מודיעין" כולל זמן האיחור 50 דקות. הקופאית ב"פאתי מודיעין" נתנה לי החזר כספי עבור הכרטיס לירושלים, חזרתי לאוטו וכאשר התקרבתי ראיתי נייר תחוב תחת המגבים בשמשה הקדמית. שיט, סיננתי לעצמי - גם לא דואגים לחניה וגם מחלקים דוחות?! משהתקרבתי לאוטו נשמתי לרווחה כשהסתבר שמדובר בגיליון "ידיעות" שמישהו החליט להשאיר לי מתנה (תודה, כבר יש לי שלושה עותקים). נכנסתי לאוטו שמח וטוב לב, רק כדי להיתקע שלוש דקות לאחר מכן בפקקים בהמתנה לרמזור של 431 עם שד' רבין. למה?
העירייה: "משרד התחבורה אשם". הרכבת: "משרד התחבורה אשם". שר התחבורה מופז: "על העירייה לספק מענה תחבורתי הולם לכל צורכי האוכלוסייה ומשרד התחבורה יסייע ככל שיידרש".
לאחר 20 דקות הגעתי הביתה.
סה"כ זמן נסיעה חזור כולל הפקקים ב-431: 70 דקות. סה"כ ממוצע כל כיוון - שעה. עלות נסיעה הלוך ושוב 25 ש"ח. עלות חנייה: אפס. עלות דלק: כמעט אפס. עצבים בגין נהגים מופרעים: אפס. אם נשקלל את עומסי התנועה בכביש מספר 1 ובנתיבי איילון בשעות אלה ואת העובדה שבמהלך הנסיעה הספקתי לקרוא ארבעה עיתונים ולכתוב את רוב הפוסט הזה - עסקה משתלמת בהחלט.
מה אתכם? נסעתם כבר ברכבת? מה דעתכם על נוחות וכדאיות הנסיעה?
____________________________________________________________
נהניתם מהפוסט הזה? שתפו אותו עם חבריכם ושכניכם באמצעות רשימות התפוצה שלכם או באמצעות פייסבוק וטוויטר באייקון share/save לעיל. ניתן להירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים בבלוג ישירות לתיבת המייל שלכם או להתעדכן ב-RSS 
או ב-בפייסבוק 
או ב-טוויטר 
. אם יש לכם טיפ או מידע מעניין לתרום לבלוג אתם מוזמנים לכתוב אלי ל- watch at modiin dot us. ביחד נשפיע!
12 באוקטובר, 2007 בשעה 0:14
מעניין, גם אני ניסיתי את הקו לתל אביב לראשונה היום.
החוויה שלי היתה מעט שונה. בחרתי להגיע לתחנה במונית. הזמנתי מונית מ-"מוניות מודיעין" בשעה 7:50 בשבטי ישראל פינת לוי. הנסיעה ארכה 15 דקות מעצבנות – עדיף לא לנסות לנסוע לשום מקום במודיעין סביב השעה בה כולם לוקחים את הילדים לבי הספר …
מחיר הנסיעה נשמע לי מופקע – 35 ש"ח – וביקשתי להפעיל מונה. בסוף הנסיעה הראה המונה 37.4 ש"ח – עדיף לשלם את המחיר הנקוב …
החניה היתה מלאה, כולל לאורך הגדר – טוב שבאתי במונית. הצלחתי תוך פחות מדקה להבין את מערך הכרטיסים, לקנות כרטיס, ולהגע לרציף המתאים לפי השילוט.
הרכבת יצאה בזמן (אולי איחור של דקה), ונסעה ללא עצירות מיותרות (עצירות קצרות בנתבג וב-"הגנה" – הרכבת הוגדרה מראש כמאספת). הנסיעה היתה נעימה, קרונות הקומותיים נוחים ונעימים. רק הקול המשעשע שהזכיר בקול של רס"ר בטירונות שנא לא לשכוח חפצים אישיים בקרון (ושחזר על כך באנגלית עילגת במבטא פלמח"ניקי כבד) הזכיר לי שאנחנו בכ"ז בלבנט. הגעתי לתחנת השלום תוך כ-20 דקות, ומצאתי את מערך הגשרים שם נוח מאד להולכי רגל.
חזרתי ברכבת של 18:29. היא יצאה מתחנת השלום באיחור של 3 דקות, והנסיעה שוב היתה נוחה ומהירה מאד. ביליתי את הנסיעה בשיחה (שיחה אמיתית, לא בדיבורית של טלפון סלולרי) והגעתי תוך 20 דקות לפאתי העיר. החבר/שכן שאיתו חזרתי הקפיץ אותי הביתה (בגלל זה נסעתי בבוקר במונית), נסיעה שארכה 20 דקות נוספות (בגלל הפקק שגם אתה הזכרת).
מבחינתי – הוויה חיובית מאד, בפעם הבאה אנסה להמנע מהעושק של 35 השקלים (או לפחות להתחלק עם חבר שיוכל להשאיר את הרכב בבית). מתי קונקס באמת יפעילו קווים המתואמים עם הרכבת?
12 באוקטובר, 2007 בשעה 0:36
אהלן יוסי,
תודה ששיתפת אותנו בחוויה שלך – אכן אני מעריך שהמקרה שלי היה יוצא דופן. רק יחידי סגולה מקבלים כרטיס מודיעין-ירושלים
קראתי השבוע שקונקס הודיעו שהם מפעילים קווים עכשיו כל חצי שעה לרכבת. ראה כאן:
http://mcity.co.il/index.php?id=15738
12 באוקטובר, 2007 בשעה 17:33
שלום,
אני משתמש ברכבת כמעט מדי יום.
לפני שבע בבוקר אין בעיית חניה בתחנה והרכבות כמעט תמיד יוצאות ומגיעות בזמן.
הנסיעה נוחה ונעימה אבל לא חוסכת זמן ביחס לנסיעה קונבנציונלית אם מחשבים את זמן ההגעה מהבית ובחזרה.
12 באוקטובר, 2007 בשעה 21:12
הי יובל,
מוזר – הייתי מצפה שבשעות העומס יהיה בד"כ חיסכון זמן ניכר בשימוש ברכבת.
12 באוקטובר, 2007 בשעה 21:38
הסבר לחישוב הזמנים:
נסיעה לתחנה 10 דקות (נכון לרוב תושבי מודיעין)
חניה והליכה עד הרכבת 5 דקות
זמן הנסיעה לתחנת ת"א השלום הוא 25 דקות
הליכה למקום העבודה 15 דקות
הגענו ל- 55 דקות ובתוספת 5 דקות הקדמה בבוקר כדי לוודא שלא נתקעים בפקק מעצבן
מקבלים שעה לנסיעה.
מנסיון, מי שיוצא בשש וחצי מגיע עד 7:30 למשרדו בת"א כאשר בד"כ הרכב חונה בקרבת מקום.
החסכון בזמן יהיה למי שיוצא ממודיעין בשמונה בבוקר אבל אז כבר קשה למצוא חנייה.
כמו כן, בימי החורף, ללכת רבע שעה בת"א לא בטוח שזה תענוג גדול.
תחנת הרכבת מודיעין מרכז תאפשר למי שגר בקרבתה הגעה נוחה יותר ותחסוך זמן במיוחד בחזרה מת"א.
12 באוקטובר, 2007 בשעה 22:17
יובל, תודה על הפירוט. אין ספק שמרכיב גדול מכדאיות הרכבת הוא המרחק בין תחנת הרכבת לבין היעד. החיסכון בזמן אטרקטיבי במיוחד למי שנוסע לת"א בשעות העומס (ומדובר ברוב התושבים) – בהן "מבלים" שעה ורבע ולעתים גם שעה וחצי בפקקים לת"א. לגבי חניה ב"פאתי מודיעין", בתוואי השטח אפשר "לייצר" חניה – זה מתרגם לעוד כמה דקות הליכה לתחנה.
הפרמטר החשוב שאתה מתעלם ממנו לדעתי הוא המרכיב של עלויות, והנסיעה ברכבת לא זו בלבד שהיא זולה יותר מנסיעה ברכב אלא שהיא חוסכת גם את החניה בת"א (הרבה כסף למי שמשלם על כך מכיסו). בכסף הזה אפשר לקחת מונית ליעד בת"א במקום ללכת ברגל ועוד ישאר עודף.
היבט נוסף זה שמקבלים שעה שאפשר לנצל אותה לקריאה, למעבר על מסמכים או לעבוד בלפטופ, בעוד שאת זמן הנהיגה ברכב אפשר לנצל רק לטובת שיחות בטלפון הנייד (ולמי שמשלם על כך מכיסו זה מתרגם ללא מעט כסף).
21 באפריל, 2008 בשעה 22:28
רגע, מי שצתחיל את עבודתו בת"א ב9:00- מתי מומלץ שיצא ממודיעין? כמה זמן אורכת הנסיעה? (וכמה זמן היא אורכת כשהכבישים ריקים)?
21 באפריל, 2008 בשעה 22:36
הי לילי וברוכה הבאה לבלוג.
הפוסט הזה הוא מלפני חצי שנה ואנשים לא עוקבים אחר תגובות בו (חוץ ממני
). אני איני נוסע באופן קבוע ברכבת אך ממליץ לך לשאול בפורום מודיעין בתפוז (ראי קישור בטור השמאלי למטה) שם בוודאי תקבלי תשובה.
22 באפריל, 2008 בשעה 6:40
הי. האמת, שהתכוונתי לשאול בכלל על זמן נסיעה באוטו, ולא ברכבת… האם אתה יודע כמה זמן זה לוקח להגיע לת"א ברכב (אם אני צריכה להיות בעבודה ב9:00)? וכמה זמן לוקח להגיע לת"א שלא בעות עומס? אני פשוט בודקת לפני רכישת בית…
22 באפריל, 2008 בשעה 8:54
בשעות העומס הנסיעה לת"א לוקחת סדר גודל של שעה ורבע. לא בשעות העומס זה לוקח 25 דקות.
23 באפריל, 2008 בשעה 23:51
תודה רבה! אגב, יכול להיות שזמן הנסיעה בעומס ישתפר בזכות העובדה שרבים יבחרו ברכבת?
24 באפריל, 2008 בשעה 0:00
להערכתי רוב הנוסעים ברכבת באים מציבור הנוסעים באוטובוס, כך שזה לא ישנה באופן דרמטי את תמונת הפקקים. אולם רכבת ישראל טוענת שיש צמצום במספר הרכבים הנכנסים לת"א – להלן פרסום מאתר NFC מלפני כשבוע:
"פתיחת התחנה הנוספת במודיעין, מודיעין מרכז, הביאה לגידול של כ-50% בנוסעים ברכבת ממודיעין. לפני פתיחת התחנה הנוספת במודיעין מרכז נסעו ממודיעין בין 2,500 ל-3,000 נוסעים ביום. בדיקת הנתונים של רכבת ישראל מעלה, כי מיום פתיחת התחנה (1.4.08) ועד היום הגיע מספר הנוסעים לכ-4,500 נוסעים ביום.
לגידול הניכר במספר המשתמשים ברכבת השפעה רבה על מספר כניסת המכוניות הפרטיות לתל אביב, דבר שמוביל לצמצום הפקקים בכניסה לכרך הגדול. חשוב מכך, הדבר תורם להפחתת זיהום האוויר מכלי רכב, שזהו הגורם המרכזי ביותר לזיהום האוויר בערים."
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-160010-00.html?tag=13-15-07