מודיעין-ווטש

מודיעין-ווטש שמח לארח שוב את איציק גרפל בטור אורח ומאחל לציבור הקוראים שנה טובה ומתוקה!

תמצית: שאף אחד לא ימציא אגדות עם אורבניות, לפיהן כמות התלונות מול מרגלית פחתה בערוב ימיה בעיר וכי אנו פתאום מתגעגעים אליה עד כלות. אם ישנם געגועים כאלה, לרגע או שניים, זה בהחלט העלבון הכי גדול ש"החברה הבינלאומית" קונקס יכולה לרשום לגנותה. ככה נוסעים היום בחו"ל? אולי בחלחול, במקרה הטוב. וממנהלה החדש של קונקס בעיר נבקש: סע בן צור, סע

בשבועיים האחרונים גילינו כי על רקע התנהלותה הכמעט ביזארית של קונקס בכבישי עירנו, יש מי שמתעקשים לבטא סוג של געגוע לקודמתה בתפקיד קרי חברת מרגלית. כך מצאנו בעיתונות המקומית ראיון עם היחצנית של מרגלית (שנשכרה לטעמי ל"אפר" וליפות לא יותר מגוויה), בתחילתו נכתב כי מרגלית סיימה את ימיה בעיר כחברה "לגיטימית" ושתושבים מתגעגעים אליה בהמוניהם, השבוע נשאל דני שבי המיתולוגי, איך הוא מסביר את "האהדה הגדולה" לו זוכה החברה, ואני מוצא את עצמי מגרד בפדחתי במבוכה, ושואל מה לעזאזל קורה פה? האמנם אני גר באותה עיר עם מי שכותבים את הדברים האלה? אולי אני "יובל המבולבל", ואכן באמת כמות התלונות מול מרגלית פחתה פלאים, והיא תזכה בסוף השנה בתואר 'העסק הנבחר'?

אחרי שאני מנתח את הדברים בפרספקטיבה מעט שונה, קל לי לומר ובצער רב – שהעלבון הכי גדול לקונקס (ככה נוסעים היום בחו"ל? אולי בחלחול במקרה הטוב….) הוא שמול האופן בו היא נטלה את ההגה לידיים במודיעין (וניפצה אותו לחתיכות), אכן כמה מאיתנו התפתו להיזכר בימים בהם היו יפים ובלונדינים, סבוכי בלוריות ובלי משכנתא על הראש, ימים בהם נסעו במרגלית ו"נהנו" כמובן מכל רגע.

וקצת יותר ברצינות: גל הנוסטלגיה החביב הזה למרגלית, ששטף לפחות עשרה אנשים בעיר, בהם ידידי היקר משדה בוקר עו"ד אלי פישר, צריך כמובן להיות מואר בקונטקסט הנכון. גם אני עצמי כתבתי בשבוע הראשון למלכותה של קונקס כאן, שאני מתכוון לבקש סליחה ומחילה מדני שבי על כל מה שחשבתי עליו בסתר או בפרהסיה, ואעשה הכול כדי שיחזור לחמם את מנועיו בעיר (ואגב: מרגלית באמת חזרה לעיר – כדי לתגבר את קונקס…). אבל כמובן שעבורי ועבור אחרים (אני משער) היה זה סוג של פולקלור ציני. מודיעין כידוע, מתהדרת בצרכני תחבורה אומללים, שכבר עשר שנים מתעללים בהם ומכים על ראשם בפטיש ההפרטה של התחבורה הציבורית, אז מה נשאר להם אם לא להתגעגע, ולו לרגע, לחברה שכבר התרגלנו אליה ולמעלליה? הכול יחסי אמר פעם איזה איינשטיין אחד.

ובכל זאת, שאף אחד לא ימציא אגדות עם אורבניות, לפיהן כמות התלונות מול מרגלית ירדה בגלל פעילות של יחצן כזה ואחר. אם אכן נרשמה ירידה כזו, היה זה רק בגלל שאנשים התייאשו ואיבדו כל תקווה שמישהו יסייע להם לקבל תחבורה ציבורית כפי שראוי לבני אנוש לקבל במילניום החדש. שמעתי את קולות הייאוש האלה יום יום באוטובוסים וברחוב. נדמה לי שאפילו בני הזוג שניהלו אתר אינטרנט שמיפה ותיעד את תלאותינו כנוסעים, ויתרו על המשך תיפעולו, כשראו איך משרד התחבורה משתין עלינו מהמקפצה. כך היה אז, וכך כעת כשהם הנחיתו עלינו את המסלולים המופרכים של קונקס, בלי להתייעץ ולו לרגע עם התושבים.

ההישג התדמיתי הגדול ביותר של של מרגלית בסוף כהונתה בעיר, והוא אולי זה שגרם לכתבים כאלה ואחרים לקבוע כי היא סיימה כאן כשהיא מלכת יופי, היה ההשתקפות שלה בתוכנית "המשמר האזרחי" (של אורלי וילנאי וגיא מרוז). עורכי התכנית שהיו אורחים לרגע ולמרבה הצער הולכו שולל אחרי מתק השפתיים של אנשי מרגלית, שמו בפוקוס את מסוף התחבורה החסר והתעלמו ממפגעים אקוטיים פי כמה של החברה. אני בטוח שאם מרגלית הייתה מקבלת את מסוף תחבורה הזמני, זה שקונקס תקבל בעוד חודשיים, הצרות שלנו כנוסעים רק היו מתחילים – עד כמה שזה נשמע בלתי אפשרי.

דני שבי לא היה צריך שום מסוף עלוב, כדי לגלות רצון טוב ולתגבר כמה פעמים ביום את הקווים שלו. נכון לאמצע-סוף 2006 המסלולים של מרגלית היו סבירים ורלבנטיים לעיר, הבעיה תמיד הייתה בתדירות הקווים המזעזעת בשעות השיא (ודני שבי שלח אותנו לדבר ללמפה) ובכל מיני שטיקים ומניפולציות בהן נקטה החברה (ההתעללות בנוסעי קו 3 למשל) רק כדי לאותת לעיריה – על גב הנוסעים – שבלי מסוף זה הסוף….

כחבר ועדת התחבורה פגשתי את מנכ"ל קונקס פעמיים בשבוע שעבר, ואני יותר ממאמין לו כשהוא מבטיח כי מעט אחרי ראש השנה, המערכת תתייצב ובשלב ראשון – טרם שנגיע לשינויים המתבקשים במתווה שהונחת עלינו – כל קו ייצא בזמן ובמסלול שלו.

אחרי פיטוריו המתבקשים של אפי יהב הכושל, והחלפתו בבני בן צור, יתכן שיש למהלך השיפצור סיכוי (סע בן צור, סע) אם כי אני חייב לציין שעולה בנחיריי ריח עז שמקורו מתחיל אי שם בעמדת הש.ג…יהיה מעניין לבדוק אם לא מדובר בתרגיל יח"צני, וכי אותו יהב יורד כעת למקלט עד יעבור זעם, ואח"כ ישובץ בתפקיד אחר בקונקס. באמת שווה בדיקה.

ייתכן שהאופטימיות הזהירה שלי מקורה בנאיביות מולדת, אבל חייבים להאמין שקונקס לא תלך עד הסוף עם החרקירי הבלתי ייאמן שהיא מבצעת בעצמה מול עינינו. וכשהיא באמת תיכנס לתלם, ונזכה לתחבורה ציבורית שפויה (מה שאומר גם שיפור בצי הרכב העלוב בחלקו, שקונקס הביאה לכאן) אני בטוח שמרגלית תחזור לתפוס את המקום האמיתי שלה בספר דברי הימים של מודיעין.

שנת תחבורה ציבורית נפלאה לכולנו!

____________________________________________________________
נהניתם מהפוסט הזה? שתפו אותו עם חבריכם ושכניכם באמצעות רשימות התפוצה שלכם או באמצעות פייסבוק וטוויטר באייקון share/save לעיל. ניתן להירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים בבלוג ישירות לתיבת המייל שלכם או להתעדכן ב-RSS או ב-בפייסבוק או ב-טוויטר . אם יש לכם טיפ או מידע מעניין לתרום לבלוג אתם מוזמנים לכתוב אלי ל- watch at modiin dot us. ביחד נשפיע!